יעוץ למאמנים אישיים, איך לייעץ לבן אדם? איזה עצה לתת? איך לייעץ למישהו? יעוץ למטפלים, יעוץ לפסיכולוגים, בחירה חופשית, פגישה עם אליעד, עצלנות, טיפול נפשי, פגישה אישית, טיפול אישי
איך לייעץ לאדם שמגיע לטיפול או לאימון אישי?
כאשר אדם מגיע לייעוץ, בין אם זה אימון אישי, טיפול נפשי או אפילו שיחה עם פסיכולוג, ישנן מספר דרכים שבהן אפשר לגשת לבעיה שלו, ואליעד כהן מסביר בפירוט רב את הגישות השונות, הדילמות שעולות בזמן הייעוץ והדרך לבחור את העצה הטובה ביותר בהתאם לאדם שמולך.
ראשית, כאשר מישהו מגיע לייעוץ ואומר שיש לו בעיה, כמו "רע לי בגלל שהחברה שלי עזבה אותי", יש מספר דרכים שבהן אפשר להגיב. אפשר להראות לו שבכלל לא רע לו, או להראות לו שזה לא בהכרח רע אלא אפילו טוב, ואפשר גם לאתגר את הנחות היסוד שלו. לדוגמה, אפשר להראות לו שאולי הוא בכלל לא רוצה את החברה שלו בחזרה, ואם הוא היה רוצה אותה באמת, היה פועל בצורה שונה, או שמלכתחילה הוא מחפש דרכה משהו אחר. אפשר גם להסביר לו שכל דבר שהוא חווה כ"רע" מעניק לו יתרונות במקום אחר בחייו.
הדרך שבה בוחרים לייעץ לאדם תלויה במטרות של האדם שמגיע לייעוץ. אליעד מדגיש כי חשוב מאוד להבין לעומק מה בדיוק האדם רוצה להשיג - האם הוא רוצה פתרון נקודתי לבעיה? האם הוא רוצה לשכוח את הכאב? או אולי הוא מעוניין להבין מדוע בכלל הוא סובל? לפי התשובות לשאלות האלה, אפשר להתאים את סוג העצה שנותנים לו.
איך להתאים את הייעוץ לרמה של האדם שמולך?
אליעד מסביר שכשמייעצים לאדם, חשוב להתאים את רמת ההסבר ליכולת ההבנה שלו. אי אפשר לדבר עם אדם בשפה גבוהה מדי או להציג לו רעיונות שהוא לא מסוגל לתפוס כרגע. לכן, השיחה האישית יעילה יותר משיחה קבוצתית, מפני שבשיחה אישית ניתן להתאים את ההסברים בדיוק לשפתו של האדם, לרמתו וליכולות שלו באותו רגע. לדוגמה, לא מסבירים לאדם שנמצא "בקומה השנייה" דברים שנמצאים "בקומה העשרים". צריך להסביר לו את הדברים באופן הדרגתי ומותאם אליו.
מהי הדרך האידיאלית לתת עצות?
אליעד מדבר על מצב אידיאלי שבו האדם מבין בעצמו את כל האפשרויות הקיימות עבורו. הוא מסביר שהכי טוב זה להביא את האדם למצב שבו יש לו "שכל" שמאפשר לו לראות את כל האפשרויות, להבין אותן לעומק, ואז הוא עצמו בוחר את הפתרון המתאים ביותר עבורו. עם זאת, אליעד מציין שלפעמים יש קושי להגיע למצב האידיאלי הזה, מכיוון שהוא דורש מהאדם להבין בעצמו דברים מאוד עמוקים, שלא תמיד יש לו את היכולת להבין אותם מייד.
האם עדיף לתת לאדם תשובה ישירה או לעזור לו לגלות אותה בעצמו?
אליעד מסביר שיש אנשים שרוצים לקבל תשובה ישירה לבעיה שלהם מיד, ויש אחרים שמעדיפים לקבל רמזים והכוונות, כך שהם יגיעו בעצמם לתשובה. התשובה המתאימה תלויה באופי האדם וברמת הרצון שלו להתאמץ. לדוגמה, יש אנשים שיגידו שאין להם כוח להתאמץ ולמצוא את התשובה בעצמם, והם יעדיפו לקבל "דגים מוכנים", אבל אז הם תמיד יצטרכו לבוא ולבקש שוב עזרה. לעומתם, אנשים שמוכנים להתאמץ וללמוד "לדוג בעצמם", יוכלו להתמודד עם בעיות עתידיות בצורה עצמאית.
אליעד משתמש בדוגמה של מישהו שרוצה ללמוד לדוג לעומת מישהו שרוצה לקנות דגים מוכנים. לקנות דגים זו הדרך הקלה יותר בטווח הקצר, אבל היא משאירה אותו תלוי בעזרה מבחוץ. ללמוד לדוג דורש יותר מאמץ, אבל לטווח הארוך זו דרך עדיפה, כי היא מעניקה לו עצמאות.
למה לא תמיד נכון לפתור לאדם את הבעיה לחלוטין?
אליעד מדגיש שיש סיבה מדוע לא נכון לפתור לאדם את הבעיה באופן מוחלט. הסיבה לכך היא נושא הבחירה החופשית ומשמעות החיים. הוא מסביר שאם הכל היה קורה לפי רצוננו בקלות וללא מאמץ, החיים היו מאבדים משמעות. הוא מביא דוגמה של רבי נחמן שאמר שיכול היה לגרום לאנשים להבין הכל בשנייה אחת, אבל לא עשה זאת מפני שהדבר היה לוקח מהם את המשמעות של הבחירה החופשית והמאמץ האישי.
לדברי אליעד, לפעמים אפילו אם אפשר לפתור לאדם בעיה לחלוטין, עדיף להשאיר לו את המרחב לבחור לבד...
כאשר אדם מגיע לייעוץ, בין אם זה אימון אישי, טיפול נפשי או אפילו שיחה עם פסיכולוג, ישנן מספר דרכים שבהן אפשר לגשת לבעיה שלו, ואליעד כהן מסביר בפירוט רב את הגישות השונות, הדילמות שעולות בזמן הייעוץ והדרך לבחור את העצה הטובה ביותר בהתאם לאדם שמולך.
ראשית, כאשר מישהו מגיע לייעוץ ואומר שיש לו בעיה, כמו "רע לי בגלל שהחברה שלי עזבה אותי", יש מספר דרכים שבהן אפשר להגיב. אפשר להראות לו שבכלל לא רע לו, או להראות לו שזה לא בהכרח רע אלא אפילו טוב, ואפשר גם לאתגר את הנחות היסוד שלו. לדוגמה, אפשר להראות לו שאולי הוא בכלל לא רוצה את החברה שלו בחזרה, ואם הוא היה רוצה אותה באמת, היה פועל בצורה שונה, או שמלכתחילה הוא מחפש דרכה משהו אחר. אפשר גם להסביר לו שכל דבר שהוא חווה כ"רע" מעניק לו יתרונות במקום אחר בחייו.
הדרך שבה בוחרים לייעץ לאדם תלויה במטרות של האדם שמגיע לייעוץ. אליעד מדגיש כי חשוב מאוד להבין לעומק מה בדיוק האדם רוצה להשיג - האם הוא רוצה פתרון נקודתי לבעיה? האם הוא רוצה לשכוח את הכאב? או אולי הוא מעוניין להבין מדוע בכלל הוא סובל? לפי התשובות לשאלות האלה, אפשר להתאים את סוג העצה שנותנים לו.
איך להתאים את הייעוץ לרמה של האדם שמולך?
אליעד מסביר שכשמייעצים לאדם, חשוב להתאים את רמת ההסבר ליכולת ההבנה שלו. אי אפשר לדבר עם אדם בשפה גבוהה מדי או להציג לו רעיונות שהוא לא מסוגל לתפוס כרגע. לכן, השיחה האישית יעילה יותר משיחה קבוצתית, מפני שבשיחה אישית ניתן להתאים את ההסברים בדיוק לשפתו של האדם, לרמתו וליכולות שלו באותו רגע. לדוגמה, לא מסבירים לאדם שנמצא "בקומה השנייה" דברים שנמצאים "בקומה העשרים". צריך להסביר לו את הדברים באופן הדרגתי ומותאם אליו.
מהי הדרך האידיאלית לתת עצות?
אליעד מדבר על מצב אידיאלי שבו האדם מבין בעצמו את כל האפשרויות הקיימות עבורו. הוא מסביר שהכי טוב זה להביא את האדם למצב שבו יש לו "שכל" שמאפשר לו לראות את כל האפשרויות, להבין אותן לעומק, ואז הוא עצמו בוחר את הפתרון המתאים ביותר עבורו. עם זאת, אליעד מציין שלפעמים יש קושי להגיע למצב האידיאלי הזה, מכיוון שהוא דורש מהאדם להבין בעצמו דברים מאוד עמוקים, שלא תמיד יש לו את היכולת להבין אותם מייד.
האם עדיף לתת לאדם תשובה ישירה או לעזור לו לגלות אותה בעצמו?
אליעד מסביר שיש אנשים שרוצים לקבל תשובה ישירה לבעיה שלהם מיד, ויש אחרים שמעדיפים לקבל רמזים והכוונות, כך שהם יגיעו בעצמם לתשובה. התשובה המתאימה תלויה באופי האדם וברמת הרצון שלו להתאמץ. לדוגמה, יש אנשים שיגידו שאין להם כוח להתאמץ ולמצוא את התשובה בעצמם, והם יעדיפו לקבל "דגים מוכנים", אבל אז הם תמיד יצטרכו לבוא ולבקש שוב עזרה. לעומתם, אנשים שמוכנים להתאמץ וללמוד "לדוג בעצמם", יוכלו להתמודד עם בעיות עתידיות בצורה עצמאית.
אליעד משתמש בדוגמה של מישהו שרוצה ללמוד לדוג לעומת מישהו שרוצה לקנות דגים מוכנים. לקנות דגים זו הדרך הקלה יותר בטווח הקצר, אבל היא משאירה אותו תלוי בעזרה מבחוץ. ללמוד לדוג דורש יותר מאמץ, אבל לטווח הארוך זו דרך עדיפה, כי היא מעניקה לו עצמאות.
למה לא תמיד נכון לפתור לאדם את הבעיה לחלוטין?
אליעד מדגיש שיש סיבה מדוע לא נכון לפתור לאדם את הבעיה באופן מוחלט. הסיבה לכך היא נושא הבחירה החופשית ומשמעות החיים. הוא מסביר שאם הכל היה קורה לפי רצוננו בקלות וללא מאמץ, החיים היו מאבדים משמעות. הוא מביא דוגמה של רבי נחמן שאמר שיכול היה לגרום לאנשים להבין הכל בשנייה אחת, אבל לא עשה זאת מפני שהדבר היה לוקח מהם את המשמעות של הבחירה החופשית והמאמץ האישי.
לדברי אליעד, לפעמים אפילו אם אפשר לפתור לאדם בעיה לחלוטין, עדיף להשאיר לו את המרחב לבחור לבד...
- איך לייעץ נכון?
- בחירה חופשית בטיפול נפשי
- איך לתת עצה טובה?
- למה לא לפתור בעיות לאחרים?
- טיפול אישי או קבוצתי?
- איך מתמודדים עם עצלנות?