מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=5663
ניתוח טקסטים, דב חנין, טכניקות שכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח חושב? עובדות ופירושים, שיטות שכנוע, איך לשכנע אנשים? איך להפעיל אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לנתח טקסט?
איך לנתח טקסט בצורה מעמיקה?

ניתוח טקסטים בצורה מעמיקה הוא תהליך שבו בודקים מה המשמעות האמיתית והסמויה שעומדת מאחורי המילים, מעבר למשמעות הגלויה שלהן. כאשר מנתחים טקסט, הדבר הראשון הוא להבין את הפירוש הפשוט של הדברים שנאמרים, ולאחר מכן לחפש את מה שלא נאמר באופן מפורש, אלא משתמע בין השורות. לדוגמה, כאשר נאמר במשפט "על ארבעת הנרצחים האלה לא יכולתם לקרוא בעיתונים", חשוב לשים לב לכך שיש הבדל בין עובדה לפרשנות. העובדה היא שישנם ארבעה אנשים שנפטרו, ואילו הפירוש הוא שהם "נרצחו". עצם השימוש במילה "נרצחו" מכיל בתוכו פרשנות לגבי צורת המוות, שיכולה לעורר תחושה חזקה יותר אצל הקורא.

מה ההבדל בין עובדות ופירושים בניתוח טקסט?

יש להבחין בין שתי רמות בניתוח טקסטים: עובדות ופירושים. עובדות הן הדברים שאפשר להוכיח או להפריך בצורה אובייקטיבית. לדוגמה, "ארבעה אנשים מתו" זו עובדה, בהנחה שאכן מתו ארבעה אנשים. לעומת זאת, "ארבעת הנרצחים" היא אמירה המכילה בתוכה פירוש מסוים. פירוש כזה יכול ליצור השפעה רגשית שונה לגמרי אצל הקורא, כי "נרצחים" היא מילה הטומנת בחובה האשמה, כוונת מכוון או פשע. הפרשנות הזו מייצרת אפקט חזק יותר מאשר סתם לומר "ארבעה אנשים מתו". אליעד הסביר שחשוב להבדיל ולהבין מתי המחבר מציג לנו עובדה נקייה ומתי הוא כבר מלביש עליה את הפרשנות האישית שלו, אשר משפיעה עלינו בתת - מודע.

איך פועלות מניפולציות בטקסט כדי לשכנע?

דוגמה נוספת שאליעד נתן היא השימוש בביטוי "לא יכולתם לקרוא בעיתונים". הביטוי הזה מציג שתי מניפולציות במקביל:
  • ראשית, הוא יוצר תחושה כאילו מסתירים מהקוראים משהו, מה שגורם אוטומטית לתחושת סקרנות חזקה יותר, כי הקורא רוצה לדעת מה מוסתר ממנו.
  • שנית, הביטוי "לא יכולתם" מעורר אצל הקורא הרגשה של חוסר אונים, השפלה או חוסר שליטה. כאשר אדם מרגיש שהוא לא יכול לעשות משהו, זה יוצר אצלו רצון לעשות דווקא ההפך, כדי להוכיח לעצמו שהוא כן יכול. כך הטקסט גורם לקורא לרצות להמשיך לקרוא, ואפילו לשתף את הטקסט הלאה.
היבט נוסף הוא ההבדל בין שימוש בלשון יחיד ("לא יכולת") ללשון רבים ("לא יכולתם"). אליעד מסביר כי כשמשתמשים בלשון יחיד, הדבר משפיע באופן אישי על הקורא, גורם לו להרגיש שזה עניין אישי שלו. לעומת זאת, שימוש בלשון רבים ("לא יכולתם") גורם לקורא להרגיש שהוא חלק מקבוצה או ממאבק רחב יותר, מה שיכול לחזק אצלו את תחושת השייכות וההזדהות עם הכותב ועם המסר.

איך משפיעות המילים "קראו כאן ושתפו" על הקורא?

כשמופיעות המילים "קראו כאן ושתפו", יש כאן מנגנון שכנוע נוסף. המילה "קראו" יוצרת תחושת חובה או דחיפות, כאילו זו פעולה חיונית ומחויבת, והקורא מרגיש שעליו לקרוא מיד. המילה "כאן" יוצרת ניגוד בין ה"כאן" וה"שם": "כאן" זה המקום שבו האמת נמצאת, לעומת "שם", שהוא המקום שבו מסתירים את האמת או מסתירים מידע. המילה "שתפו" היא פקודה שנותנת תחושה של מחויבות לשתף, מתוך הנחה שהקורא חייב להיות שותף להפצת המידע החשוב הזה.

מה ההבדל בין "קראו ושתפו" ל"שתפו את מה שתקראו"?

אליעד גם מסביר שיש הבדל פסיכולוגי גדול בין שתי הצורות הללו:
  • "קראו ושתפו" - קודם קוראים ואז מחליטים לשתף. פה נותנים לקורא את החופש לקרוא ואז להחליט בעצמו אם הוא רוצה לשתף או לא.
  • "שתפו את מה שתקראו" - במשפט זה, עוד לפני הקריאה עצמה הקורא מרגיש מחויב לשתף. הכותב מחייב את הקורא לשתף מראש, עוד לפני שהחליט אם התוכן חשוב לו או לא. זה עשוי לעורר התנגדות מיידית אצל הקורא, שיחשוב "למה אני חייב לשתף?" ודווקא לא ישתף.
הדקויות האלו הן כלי חשוב לשכנוע...
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן