מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=3891
מודעות עצמית, התקדמות רוחנית, התפתחות אישית, בסוף הכל מתאזן, להציב מטרה גדולה, להתפתח רוחנית, או הכל או כלום, אין הנאה בלי סבל, אין סבל בלי הנאה, סבל או הנאה, להמר על הכל
האם אפשר להשתחרר מהשכל מבלי לעבור את כל הדרך?

אליעד מסביר שאחת השאלות המרכזיות בהתפתחות רוחנית היא האם אפשר להשתחרר מהמגבלות של השכל מבלי לעבור שלב אחרי שלב, או שחייבים לעבור את כל המסלול מההתחלה ועד הסוף. הדוגמה שניתנה היא כמו לקפוץ מיד למספר 100 מבלי לעבור דרך 90. אליעד אומר שברמה התיאורטית זה בהחלט אפשרי, למרות שבפועל זה מאוד קשה ונדיר שזה קורה.

איך אפשר לחשוב בצורה הכי לא הגיונית כדי להתקדם רוחנית?

אליעד מציג טכניקה מעשית להתקדמות רוחנית מהירה ביותר: הוא ממליץ לקחת את הדבר שהאדם הכי בטוח בו ולהטיל בו ספק בצורה הכי לא הגיונית שיש. הוא נותן דוגמה לכך - אם מישהו סובל מחרדה ואומר לעצמו "אני לא רוצה להיות בחרדה", אז מה שהכי קשה לו לחשוב זה "אני רוצה להיות בחרדה". אבל לחשוב את הדבר הכי קשה באמת זה לחשוב שאין בכלל הבדל בין שני המצבים: "אני רוצה להיות בחרדה" ו - "אני לא רוצה להיות בחרדה". אליעד מסביר שאם מצליחים להבין באמת שאין הבדל בין ההפכים, זה אומר שהמשחק של הרצון והסבל נגמר לגמרי.

הוא מציין דוגמה נוספת: אדם שרוצה לצאת מהמטריקס חייב להצליח לחשוב שאין הבדל בין "אני רוצה כאב" ל - "אני לא רוצה כאב". ברגע שהוא יחשוב את שני ההפכים בו - זמנית, הוא ישתחרר לחלוטין מהמשחק של הרצונות והסבל. הוא מביא דוגמה פרקטית שאמר למישהו לעשות זאת, ואותו אדם אמר לו שזה קשה מדי בשבילו, ולכן הוא מתעסק רק בדברים יותר קטנים. אליעד אומר שזו טעות לחשוב בקטן, כי צריך ללכת ישר למטרה הכי גדולה.

מה אומר רבי נחמן על להציב מטרות גדולות?

אליעד מצטט את רבי נחמן שאומר: "העולם אומרים שלא צריך לחפש גדולות, ואני אומר דווקא צריך לחפש גדולות". אנשים בדרך כלל אומרים לאדם להתקדם לאט, לפי הקצב שלו, אבל רבי נחמן אומר את ההפך: "אתה כבר נמצא בפיגור, אתה חייב לרוץ!". הסיבה היא שכל עוד לא הגעת לשלמות מוחלטת, אתה תמיד בחיסרון, אז מראש תשאף למטרה הגבוהה ביותר כדי שבכל מקרה תהיה במצב הטוב ביותר האפשרי.

מדוע לא כדאי להתמקד במטרות קטנות מדי?

אליעד נותן דוגמה על אדם שרוצה כסף. במקום שיחשוב על דרך להשיג מעט כסף בכל פעם, כדאי לו מראש לחשוב על דרך שתאפשר לו להגשים את כל הרצונות בבת אחת. כי אם הוא ירוויח סכום קטן, הוא בכל מקרה ימשיך לרצות עוד. אבל אם מראש יכוון למטרה הגבוהה ביותר - שכל הרצונות שלו יתמלאו, הוא יהיה במצב שבו גם אם לא יגיע לשם לגמרי, הוא לפחות ישיג הרבה יותר. אליעד אומר שאם האדם לא מכוון הכי גבוה, אז גם אם ישיג משהו, תמיד ירגיש חוסר.

מה הבעיה בלנסות לשנות כל הזמן את המציאות החיצונית?

אליעד מדגים שאנשים תמיד מתמקדים בשינוי הצורה החיצונית, כמו מי שחם לו ורוצה להדליק מזגן. כשאדם עושה זאת הוא מחזק אצל עצמו את המחשבה שחום זה רע וקור זה טוב, ולכן מחזק את הסבל שלו באופן בלתי מודע. כל פעולה לשינוי הצורה היא בעצם גם יצירת פחד וסבל עתידי, כי היא יוצרת תלות בהיפך שלה.

לדוגמה, כשאדם רעב והוא אוכל, הוא אמנם נהנה באותו רגע, אבל באותו זמן הוא גם מחזק את הפחד שיבוא הרעב הבא. כלומר, ההנאה הנוכחית תמיד תלווה בסבל עתידי, והסבל הנוכחי תמיד נשען על זיכרון של הנאה בעבר. אין שום מצב שבו אפשר ליהנות בלי לסבול, ואין שום אפשרות לסבול מבלי שנהנית קודם.

מדוע תמיד חייב להיות איזון בין סבל להנאה?

אליעד מסביר שברגע שאדם סובל, הסבל נובע מכך שהוא מדמיין את ההנאה ההפוכה. למשל, מי שסובל מכך שהוא לבד, בעצם סובל רק משום שבעבר הוא חווה הנאה מכך שהיה ביחד, והוא מדמיין את ההנאה הזו ורוצה לחזור אליה. לכן אי אפשר לסבול אם לא הייתה קיימת הנאה קודמת. באותו אופן, אם אדם נהנה ממשהו, הוא נהנה רק כי הוא זוכר...
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן