רצון לשנות את המציאות, למה אתה רוצה לשנות את המציאות, למה באמת אתה סובל, למה אתה לא חווה שלמות
למה האדם רוצה לשנות את המציאות ואיך זה יוצר סבל?
אליעד כהן פותח בשאלה בסיסית ועמוקה מאוד: למה האדם אינו חווה שלמות מוחלטת בכל רגע נתון? האדם, לפי אליעד, סובל כל הזמן רק משום שהוא רוצה לשנות את המציאות. כל עוד האדם אינו מקבל את המציאות כפי שהיא ורוצה שמשהו יהיה שונה ממה שהוא כרגע, הוא לעולם לא יחווה שלמות. האדם משקיע את כל האנרגיה שלו בתכנון ובשינוי של דברים עתידיים - למשל, בתכנון איך יהיה לו כסף, עבודה טובה, זוגיות טובה יותר - ובכך הוא בעצם מונע מעצמו את היכולת להרגיש טוב ושלם עם מה שיש עכשיו.
מה מקור הסבל לפי אליעד כהן?
אליעד מסביר שהמקור האמיתי לסבל הוא הרצון. לא הדברים החיצוניים שקורים לנו הם הבעיה, אלא העובדה שאנחנו רוצים לשנות אותם. לדוגמה, אם מישהו לא מרגיש שלמות משום שהוא מרגיש שלא מעריכים אותו בעבודה, הוא סובל לא בגלל שהוא לא מוערך, אלא בגלל שהוא רוצה להרגיש מוערך. עצם הרצון לשנות את המציאות הוא שורש הסבל. אליעד מדגיש שהבעיה היא לא במציאות החיצונית אלא ברצון הפנימי של האדם שמשקר לו שהוא חייב להשיג משהו כדי להיות מאושר.
מדוע האדם ממשיך לסבול, למרות שהוא מבין שהרצון הוא מקור הבעיה?
לפי אליעד, האדם ממשיך לסבול כי הוא לא באמת הפנים שהרצון שלו הוא הבעיה. האדם עדיין מאמין שיש דברים שעדיף שישתנו, ולכן הוא ממשיך לנסות לשנות את המציאות כל הזמן. למשל, האדם לא רוצה למות כי הוא מאמין שאם ימות הוא יחווה סבל נצחי או משהו גרוע אחר. אליעד שואל בצורה ברורה: "מה יכול לקרות לך רע?" כשהאדם בוחן לעומק את הפחדים שלו, הוא מגלה שאין בהם באמת משהו שמחייב אותו לסבול. הסבל הוא אך ורק תוצאה של הרצון שמשהו לא יקרה. למשל, אדם מפחד לסבול לנצח, אך אם יבדוק למה זה משנה לו לסבול לנצח, יגלה שהוא מפחד רק מהרצון שלו להימנע מסבל, ולא מהסבל עצמו.
מה הבעיה האמיתית בפחד של האדם?
הבעיה האמיתית, לפי אליעד, היא שהאדם לא יודע למה הוא בכלל לא רוצה לסבול. הוא נותן דוגמה: אם מישהו מתעלל בך, אתה תשאל "למה?" למה זה קורה? אבל האדם לא שואל את עצמו למה בכלל הוא לא רוצה שיתעללו בו, ולמה בכלל חשוב לו לא לסבול. אם האדם היה חוקר עד הסוף את הרצון שלו, הוא היה מגלה שהבעיה היא הרצון שלו שמשהו לא יקרה. הסבל אינו נובע משום דבר חיצוני, אלא מההתנגדות של האדם למה שקורה.
איך הרצון של האדם יוצר נצח של סבל?
אליעד מציין שהרצון של האדם תמיד קיים, ואף פעם לא פוסק. האדם תמיד רוצה משהו, וכשהוא משיג אותו הוא מיד רוצה משהו אחר. כך האדם יוצר לעצמו סבל נצחי. הוא ממשיל את הרצון לבוס אכזרי שמכריח את האדם כל הזמן לתכנן, לדאוג, ולהתאמץ כדי להשיג משהו. האדם אף פעם לא יכול לנוח באמת, משום שהוא תמיד רוצה לשנות משהו. הוא מסביר שאפילו אם האדם היה כל יכול, כמו אלוהים, עדיין הוא היה מרגיש חוסר סיפוק, כי תמיד יהיה חסר לו משהו אחר. כך האדם לעולם לא מרוצה באמת משום דבר שהוא משיג.
מה המשמעות של "להפסיק לרצות" לפי אליעד כהן?
אליעד לא אומר להפסיק לפעול בעולם, אלא להפסיק את הרצון לשנות את העולם. הוא מדגיש שוב ושוב שהאדם חייב להפסיק להאמין שיש משהו בעולם החיצוני שיכול באמת לספק אותו. כל פעולה בעולם צריכה להיעשות בלי תלות רגשית בתוצאה שלה. כלומר, האדם יכול להמשיך לעבוד או לאכול, אך לא מתוך צורך רגשי לשנות משהו, אלא מתוך קבלה מוחלטת של המציאות כפי שהיא. כל עוד האדם אינו מוכן לקבל את המציאות באופן מוחלט, הוא...
אליעד כהן פותח בשאלה בסיסית ועמוקה מאוד: למה האדם אינו חווה שלמות מוחלטת בכל רגע נתון? האדם, לפי אליעד, סובל כל הזמן רק משום שהוא רוצה לשנות את המציאות. כל עוד האדם אינו מקבל את המציאות כפי שהיא ורוצה שמשהו יהיה שונה ממה שהוא כרגע, הוא לעולם לא יחווה שלמות. האדם משקיע את כל האנרגיה שלו בתכנון ובשינוי של דברים עתידיים - למשל, בתכנון איך יהיה לו כסף, עבודה טובה, זוגיות טובה יותר - ובכך הוא בעצם מונע מעצמו את היכולת להרגיש טוב ושלם עם מה שיש עכשיו.
מה מקור הסבל לפי אליעד כהן?
אליעד מסביר שהמקור האמיתי לסבל הוא הרצון. לא הדברים החיצוניים שקורים לנו הם הבעיה, אלא העובדה שאנחנו רוצים לשנות אותם. לדוגמה, אם מישהו לא מרגיש שלמות משום שהוא מרגיש שלא מעריכים אותו בעבודה, הוא סובל לא בגלל שהוא לא מוערך, אלא בגלל שהוא רוצה להרגיש מוערך. עצם הרצון לשנות את המציאות הוא שורש הסבל. אליעד מדגיש שהבעיה היא לא במציאות החיצונית אלא ברצון הפנימי של האדם שמשקר לו שהוא חייב להשיג משהו כדי להיות מאושר.
מדוע האדם ממשיך לסבול, למרות שהוא מבין שהרצון הוא מקור הבעיה?
לפי אליעד, האדם ממשיך לסבול כי הוא לא באמת הפנים שהרצון שלו הוא הבעיה. האדם עדיין מאמין שיש דברים שעדיף שישתנו, ולכן הוא ממשיך לנסות לשנות את המציאות כל הזמן. למשל, האדם לא רוצה למות כי הוא מאמין שאם ימות הוא יחווה סבל נצחי או משהו גרוע אחר. אליעד שואל בצורה ברורה: "מה יכול לקרות לך רע?" כשהאדם בוחן לעומק את הפחדים שלו, הוא מגלה שאין בהם באמת משהו שמחייב אותו לסבול. הסבל הוא אך ורק תוצאה של הרצון שמשהו לא יקרה. למשל, אדם מפחד לסבול לנצח, אך אם יבדוק למה זה משנה לו לסבול לנצח, יגלה שהוא מפחד רק מהרצון שלו להימנע מסבל, ולא מהסבל עצמו.
מה הבעיה האמיתית בפחד של האדם?
הבעיה האמיתית, לפי אליעד, היא שהאדם לא יודע למה הוא בכלל לא רוצה לסבול. הוא נותן דוגמה: אם מישהו מתעלל בך, אתה תשאל "למה?" למה זה קורה? אבל האדם לא שואל את עצמו למה בכלל הוא לא רוצה שיתעללו בו, ולמה בכלל חשוב לו לא לסבול. אם האדם היה חוקר עד הסוף את הרצון שלו, הוא היה מגלה שהבעיה היא הרצון שלו שמשהו לא יקרה. הסבל אינו נובע משום דבר חיצוני, אלא מההתנגדות של האדם למה שקורה.
איך הרצון של האדם יוצר נצח של סבל?
אליעד מציין שהרצון של האדם תמיד קיים, ואף פעם לא פוסק. האדם תמיד רוצה משהו, וכשהוא משיג אותו הוא מיד רוצה משהו אחר. כך האדם יוצר לעצמו סבל נצחי. הוא ממשיל את הרצון לבוס אכזרי שמכריח את האדם כל הזמן לתכנן, לדאוג, ולהתאמץ כדי להשיג משהו. האדם אף פעם לא יכול לנוח באמת, משום שהוא תמיד רוצה לשנות משהו. הוא מסביר שאפילו אם האדם היה כל יכול, כמו אלוהים, עדיין הוא היה מרגיש חוסר סיפוק, כי תמיד יהיה חסר לו משהו אחר. כך האדם לעולם לא מרוצה באמת משום דבר שהוא משיג.
מה המשמעות של "להפסיק לרצות" לפי אליעד כהן?
אליעד לא אומר להפסיק לפעול בעולם, אלא להפסיק את הרצון לשנות את העולם. הוא מדגיש שוב ושוב שהאדם חייב להפסיק להאמין שיש משהו בעולם החיצוני שיכול באמת לספק אותו. כל פעולה בעולם צריכה להיעשות בלי תלות רגשית בתוצאה שלה. כלומר, האדם יכול להמשיך לעבוד או לאכול, אך לא מתוך צורך רגשי לשנות משהו, אלא מתוך קבלה מוחלטת של המציאות כפי שהיא. כל עוד האדם אינו מוכן לקבל את המציאות באופן מוחלט, הוא...
- למה האדם רוצה לשנות את המציאות?
- מה יקרה אם אפסיק לרצות?
- איך להשתחרר מהרצון?
- מה מקור הסבל האנושי?
- איך להפסיק לפחד מהמציאות?
- האם אפשר לא לסבול לעולם?
- מה המשמעות של לקבל את המציאות כפי שהיא?
אליעד: האם טוב לך בשלמות? לא, למה? מה קורה בתוכך שאתה לא חווה חופש אמיתי?
שאלה: כי לא מחשיבים אותי בעבודה, ואז הרצון שלי לא מתממש. מפחיד אותי שמשהו שאני רוצה לא יהיה. שלא ארוויח את הסכום שאני רוצה.
אליעד: אז לא תרוויח, אז מה הבעיה?
שאלה: אני חושב שבשורש אני מפחד למות.
אליעד: למה?
שאלה: כי אני מניח שפה יותר טוב משם.
אליעד: בא נניח שכאן בכדור הארץ טוב, ואחרי שתמות יהיה הכי רע. מה יכול להיות אחרי שתמות? תרגיש רע, אז מה? אתה מפחד שאחרי המוות תרגיש רע. אז מה ההבדל בין שתרגיש עכשיו רע לבין אחרי המוות. אז מה מפריע לך עכשיו?
שאלה: שיהיה לי רע הרבה זמן.
אליעד: נגיד שאתה מפחד שתסבול לנצח. אתה מפחד שתסבול לנצח כי מבחינתך הנצח זה הרבה זמן. מה יכול לקרות לך רע? האם אתה חושב שיש רע?
שאלה: יש חווית רע.
אליעד: אם במציאות אין טוב ורע, האם תמשיך לפחד? לא. אז למעשה הפחד שלך נגרם בגלל שאתה מפריד בין טוב לרע. תן לי דוגמה למשהו שעושה לך רע. מה זה רע לגביך? ממה אתה מפחד למעשה? אני רוצה להבין ממה אתה מפחד. למעשה אתה מפחד שהמציאות תהיה נגד רצונך, נכון? תן לי דוגמה שגורמת לך להרגיש רע.
שאלה: מחלה שווה רע. כשאני חולה אני חווה התנגדות רצון.
אליעד: אם תעבור על כל האפשרויות ותראה שכול האפשרויות לא רעות, אז לא יהיה לך רע, נכון? למה המחלה כל כך רעה?
שאלה: כי המחלה מגבילה אותי וגורמת לי לכאב. אני לא רוצה את הכאב עצמו.
אליעד: אז מה הבעיה?
שאלה: אני רוצה שיהיה לי נעים כל הזמן.
אליעד: אז למה יש תחושות שאתה רוצה, ויש תחושות שאתה לא רוצה? למשל תחושת שובע אתה רוצה ותחושת רעב אתה לא רוצה, למה? האם זה מחויב המציאות שאתה לא תרצה תחושה לא נעימה? תבין, אתה אומר שאתה לא חווה שלמות, בגלל שיש תחושה שאתה רוצה ותחושה שאתה לא רוצה. האם אתה מוכן לוותר על שלמות בגלל תחושה של כאב?
אני טוען שכול מה שאתה עושה זה בגלל משהו אחר, ולכן אתה אף פעם לא נהנה. תן דוגמה למשהו שאתה נהנה ממנו
שאלה: למשל כשאני שבע, אני מרגיש טוב.
אליעד: האם היית מוכן להרגיש שבע, בלי לאכול ולשתות? כן. אז זה אומר שאתה לא מרוצה מהאכילה אלא מנסה לפתור את בעיית הרעב. וגם תחושת השובע, אתה לא מרוצה ממנה, אלא מרוצה מזה שהרצון שלך התמלא. להיות שמח בגלל הרגשת שובע, זה להיות תלוי במשהו אחר, אז זאת לא הרגשה טובה.
למשל עכשיו מישהו מתעלל בך, מה אתה עושה? איך אתה משתחרר ממנו. הוא נותן לך שוקרים, אינך יכול להתנגד, מה תעשה? מה תגיד לו? הוא לא רוצה להפסיק. מה תעשה? תנסה להבין, למה זה קורה? תשאל אותו, למה? ואם הוא לא עונה, תנסה לשאול במוח למה הוא עושה לי את זה?
האם אתה מבין, שהרצון שלך, שלא רוצה כאב, הוא זה שמתעלל בך. לך יש מנגנון ש - 24 שעות מתעלל בך, זה הרצון שלך, שכול הזמן רוצה משהו. האם אתה יכול לדמיין את עצמך, שאין לך שום רצון? מה הדבר שאם יהיה לך אותו, תרגיש טוב בכל צורה?
שאלה: לא יכול להיות לגבי.
אליעד: מה זה אומר לגביך? שאתה במצב שבו סובלים לנצח. דמיין שאתה אלוהים, מה היית עושה? היית משנה, ואחר עוצר את השינויים? האם אחר כך תהיה מרוצה? למשל תחווה שלמות, תאר לך שכול מה שקורה, אתה מרוצה, האם תהיה מרוצה כל הזמן? לא, יהיה חסר לך ההפך. אם אתה בשלמות אתה תחווה גם חיסרון. אלוהים הוא אין סוף, אז הוא מוגבל שהוא לא חווה סוף - שזה סבל, לא אושר או אושר, רוצה ולא רוצה וכו'. אני מנסה להראות לך שאין דבר כזה שלמות, כי תמיד חסר את ההפך. אני אומר לך שאי אפשר להרגיש תמיד טוב.
אתה במצב שבו אתה סובל תמיד, האם אתה מבין את זה? זה שאתה תמיד רוצה, זה מראה שאתה סובל. האם תמיד יש לך רצון? כן. אז זה סימן שאתה תמיד סובל. זוהי הבנה טובה, כי אז אתה לא תעבוד על עצמך. הרצון גורם לך תמיד לרצות, מה זה לרצות? לחוות חסר. אז מה אתה מציע לעשות? מה עושים כאשר מישהו מתעלל בך 24 שעות?
שאלה: לנסות למצוא דרכים, איך להפסיק לרצות.
אליעד: האם אפשר להפסיק לרצות?
שאלה: אולי אפשר להבין את הרצון, להבין את המנגנון של הרצון.
אליעד: עכשיו את יושב על הכסא, ואתה לא חווה שלמות, למה? כי יש לך רצון להבין אותי. למה? למה אתה צריך להבין אותי? אולי תרגיש טוב בלי להבין אותי? אולי אם תבין אתה תרגיש יותר רע? זה לא בטוח שתרגיש יותר טוב אם תבין. מה מניע אותך? מה גורם לכך שאתה לא מרגיש עכשיו שלמות?
שאלה: רציתי לשאול לגבי הסבלנות שלך. איך יש לך כל כך הרבה סבלנות?
אליעד: אני לא לחוץ, כי אני יודע את התשובה. אחת הסיבות שיש לי סבלנות, כי אני חושב שעכשיו טוב, ולכן אני לא רוצה לשנות את המציאות, בקיצור אתה צריך להיות כמוני.
נחזור אליך, מה מונע ממך לחוות שלמות? אני טוען שאם תבין למה אתה לא חווה שלמות, אתה תחווה שלמות. אז בא ננסה להבין. אז מה גורם לך להפסיק לחשוב על השלמות? המחויבויות שלך, כמו הילדים שלך. מה הקטע שלך עם הילדים?
שאלה: הילדים צריכים לאכול, ואני צריך להביא להם אוכל, כי אני אבא שלהם.
אליעד: עכשיו יש מישהו רעב, מה זה קשור אליך? עכשיו למשל הילד שלך רעב, למה אתה סובל בגלל שהילד שלך רעב? האם לא הגיוני שתשאל את עצמך, למה כואב לך שהוא רעב? אני מנסה להבין למה אתה לא דואג לילדים באפריקה שגם רעבים?
שאלה: כי הם לא שלי.
אליעד: אז למה אתה מפחד שהילדים רעבים? אולי אתה מפחד שגם הם יסבלו לנצח? אתה מפחד שהם ימותו? האם נראה לך הגיוני שאתה עובד קשה, כדי שהם יחיו ולא ימותו? ודרך אגב אני רוצה לספר לך, שאם לא תעבוד, הילדים שלך לא ימותו. למה דווקא אתה צריך להיות הפרייר שעובד, כדי שהילדים שלך יחיו?
שאלה: מה העצות שלך?
אליעד: אתה צריך לשאול שאלה, כדי להבין את עצמך. לשאול את עצמך, מה מונע ממך להיות בשלמות? תבין הרצונות זה שוקרים, אתה סבלת מספיק, אבל אתה לא שם לב לסבל. אתה תמיד חווה חסר, כי תמיד יש לך רצון. יש משהו בתוכך שתמיד רוצה. עכשיו יש מישהו שאומר לך בא נבין את הרצון.
אז בא נבדוק, למה אתה סובל 24 שעות ביממה. תבינו שהרצון הוא הסבל ולא הצורה. למשל כלב נושך אותך, הבעיה היא לא בכלב שנשך אותך, אלא הבעיה היא ברצון שלך, שלא רוצה שינשוך אותך כלב.
הבעיה לא במה שקורה בחוץ, הבעיה היא שאת לא רוצה את זה. הבעיה לא שם, אלא בתוכך. אתה צריך, שאתה לא תרצה. הבעיה לא בכאב, אלא במנגנון שלך שלא רוצה כאב.
שאלה: האם תחושה הכאב תשתנה?
אליעד: לא, התחושה של הכאב תישאר. אתה לא תחווה חיסרון בגלל הכאב. אני רוצה להגיד, שאם מישהו מרגיש רע, זה לא במה שקורה, אלא הבעיה היא שאתה לא רוצה את מה שקורה. אפילו אם תשנה את החוויה, אתה תמשיך לסבול ממשהו אחר. את לא סובלת בגלל כאב הגב, אלא את סובלת בגלל שאת לא רוצה את כאב הגב. לכן אני אומר, בואו נשנה את הרצון. האדם כל הזמן חושב איך לשנות את המציאות, אבל חשוב יותר זה, איך לשנות את הרצון שלו.
האדם כל הזמן רוצה עוד, כי יש בוס אכזרי בתוכו 24 שעות, ואפילו בחלום, שיושב עלינו ומפעיל אותנו כל הזמן, וזה הרצון. אז אם אתה רוצה לצאת לפנסיה, אתה צריך להבין את הבוס הזה. למעשה זה אתה הבוס. וכשאתה שואל, למה יש לי רצון? אתה בודק את עצמך, איך אתה מפעיל את עצמך.
הבעיה היא לא במציאות, אלא ברצון, וזה תנסו להבין. אם לאדם קורה משהו רע, והוא חושב שהרע בגלל משהו חיצוני, אז הוא לא הבין על מה דיברנו כאן. זה נקרא לקחת אחריות, אתה סובל לא בגלל אחרים, אלא בגלל ההבנה שלך. אתה הוא זה שאחראי על הרצון. אם היית מכיר בזה שאתה האחראי לרצונך, אתה האחראי לכך שאתה סובל, ואם תדע שאתה בוחר את רצונך, לא תסבול יותר.
אתה אומר, אני לא רוצה לרצות, אבל מי אתה שלא תרצה את רצונך. המציאות רוצה שתסבול, איך אני יודע? כי אתה סובל, אז מי אתה שרוצה לא לסבול. האם אתם מבינים, שהבעיה היא לא במציאות אלא ברצון שלכם? שכול אחד יסתכל לתוכו, ויראה אם יש משהו בתוכו, שהוא לא רוצה שזה יקרה. אם עכשיו אתה מרגיש רע, האם אתה מסתכל בחוץ או פונה פנימה לראות אם הבעיה היא ברצון. למשל...
שאלה: כי לא מחשיבים אותי בעבודה, ואז הרצון שלי לא מתממש. מפחיד אותי שמשהו שאני רוצה לא יהיה. שלא ארוויח את הסכום שאני רוצה.
אליעד: אז לא תרוויח, אז מה הבעיה?
שאלה: אני חושב שבשורש אני מפחד למות.
אליעד: למה?
שאלה: כי אני מניח שפה יותר טוב משם.
אליעד: בא נניח שכאן בכדור הארץ טוב, ואחרי שתמות יהיה הכי רע. מה יכול להיות אחרי שתמות? תרגיש רע, אז מה? אתה מפחד שאחרי המוות תרגיש רע. אז מה ההבדל בין שתרגיש עכשיו רע לבין אחרי המוות. אז מה מפריע לך עכשיו?
שאלה: שיהיה לי רע הרבה זמן.
אליעד: נגיד שאתה מפחד שתסבול לנצח. אתה מפחד שתסבול לנצח כי מבחינתך הנצח זה הרבה זמן. מה יכול לקרות לך רע? האם אתה חושב שיש רע?
שאלה: יש חווית רע.
אליעד: אם במציאות אין טוב ורע, האם תמשיך לפחד? לא. אז למעשה הפחד שלך נגרם בגלל שאתה מפריד בין טוב לרע. תן לי דוגמה למשהו שעושה לך רע. מה זה רע לגביך? ממה אתה מפחד למעשה? אני רוצה להבין ממה אתה מפחד. למעשה אתה מפחד שהמציאות תהיה נגד רצונך, נכון? תן לי דוגמה שגורמת לך להרגיש רע.
שאלה: מחלה שווה רע. כשאני חולה אני חווה התנגדות רצון.
אליעד: אם תעבור על כל האפשרויות ותראה שכול האפשרויות לא רעות, אז לא יהיה לך רע, נכון? למה המחלה כל כך רעה?
שאלה: כי המחלה מגבילה אותי וגורמת לי לכאב. אני לא רוצה את הכאב עצמו.
אליעד: אז מה הבעיה?
שאלה: אני רוצה שיהיה לי נעים כל הזמן.
אליעד: אז למה יש תחושות שאתה רוצה, ויש תחושות שאתה לא רוצה? למשל תחושת שובע אתה רוצה ותחושת רעב אתה לא רוצה, למה? האם זה מחויב המציאות שאתה לא תרצה תחושה לא נעימה? תבין, אתה אומר שאתה לא חווה שלמות, בגלל שיש תחושה שאתה רוצה ותחושה שאתה לא רוצה. האם אתה מוכן לוותר על שלמות בגלל תחושה של כאב?
אני טוען שכול מה שאתה עושה זה בגלל משהו אחר, ולכן אתה אף פעם לא נהנה. תן דוגמה למשהו שאתה נהנה ממנו
שאלה: למשל כשאני שבע, אני מרגיש טוב.
אליעד: האם היית מוכן להרגיש שבע, בלי לאכול ולשתות? כן. אז זה אומר שאתה לא מרוצה מהאכילה אלא מנסה לפתור את בעיית הרעב. וגם תחושת השובע, אתה לא מרוצה ממנה, אלא מרוצה מזה שהרצון שלך התמלא. להיות שמח בגלל הרגשת שובע, זה להיות תלוי במשהו אחר, אז זאת לא הרגשה טובה.
למשל עכשיו מישהו מתעלל בך, מה אתה עושה? איך אתה משתחרר ממנו. הוא נותן לך שוקרים, אינך יכול להתנגד, מה תעשה? מה תגיד לו? הוא לא רוצה להפסיק. מה תעשה? תנסה להבין, למה זה קורה? תשאל אותו, למה? ואם הוא לא עונה, תנסה לשאול במוח למה הוא עושה לי את זה?
האם אתה מבין, שהרצון שלך, שלא רוצה כאב, הוא זה שמתעלל בך. לך יש מנגנון ש - 24 שעות מתעלל בך, זה הרצון שלך, שכול הזמן רוצה משהו. האם אתה יכול לדמיין את עצמך, שאין לך שום רצון? מה הדבר שאם יהיה לך אותו, תרגיש טוב בכל צורה?
שאלה: לא יכול להיות לגבי.
אליעד: מה זה אומר לגביך? שאתה במצב שבו סובלים לנצח. דמיין שאתה אלוהים, מה היית עושה? היית משנה, ואחר עוצר את השינויים? האם אחר כך תהיה מרוצה? למשל תחווה שלמות, תאר לך שכול מה שקורה, אתה מרוצה, האם תהיה מרוצה כל הזמן? לא, יהיה חסר לך ההפך. אם אתה בשלמות אתה תחווה גם חיסרון. אלוהים הוא אין סוף, אז הוא מוגבל שהוא לא חווה סוף - שזה סבל, לא אושר או אושר, רוצה ולא רוצה וכו'. אני מנסה להראות לך שאין דבר כזה שלמות, כי תמיד חסר את ההפך. אני אומר לך שאי אפשר להרגיש תמיד טוב.
אתה במצב שבו אתה סובל תמיד, האם אתה מבין את זה? זה שאתה תמיד רוצה, זה מראה שאתה סובל. האם תמיד יש לך רצון? כן. אז זה סימן שאתה תמיד סובל. זוהי הבנה טובה, כי אז אתה לא תעבוד על עצמך. הרצון גורם לך תמיד לרצות, מה זה לרצות? לחוות חסר. אז מה אתה מציע לעשות? מה עושים כאשר מישהו מתעלל בך 24 שעות?
שאלה: לנסות למצוא דרכים, איך להפסיק לרצות.
אליעד: האם אפשר להפסיק לרצות?
שאלה: אולי אפשר להבין את הרצון, להבין את המנגנון של הרצון.
אליעד: עכשיו את יושב על הכסא, ואתה לא חווה שלמות, למה? כי יש לך רצון להבין אותי. למה? למה אתה צריך להבין אותי? אולי תרגיש טוב בלי להבין אותי? אולי אם תבין אתה תרגיש יותר רע? זה לא בטוח שתרגיש יותר טוב אם תבין. מה מניע אותך? מה גורם לכך שאתה לא מרגיש עכשיו שלמות?
שאלה: רציתי לשאול לגבי הסבלנות שלך. איך יש לך כל כך הרבה סבלנות?
אליעד: אני לא לחוץ, כי אני יודע את התשובה. אחת הסיבות שיש לי סבלנות, כי אני חושב שעכשיו טוב, ולכן אני לא רוצה לשנות את המציאות, בקיצור אתה צריך להיות כמוני.
נחזור אליך, מה מונע ממך לחוות שלמות? אני טוען שאם תבין למה אתה לא חווה שלמות, אתה תחווה שלמות. אז בא ננסה להבין. אז מה גורם לך להפסיק לחשוב על השלמות? המחויבויות שלך, כמו הילדים שלך. מה הקטע שלך עם הילדים?
שאלה: הילדים צריכים לאכול, ואני צריך להביא להם אוכל, כי אני אבא שלהם.
אליעד: עכשיו יש מישהו רעב, מה זה קשור אליך? עכשיו למשל הילד שלך רעב, למה אתה סובל בגלל שהילד שלך רעב? האם לא הגיוני שתשאל את עצמך, למה כואב לך שהוא רעב? אני מנסה להבין למה אתה לא דואג לילדים באפריקה שגם רעבים?
שאלה: כי הם לא שלי.
אליעד: אז למה אתה מפחד שהילדים רעבים? אולי אתה מפחד שגם הם יסבלו לנצח? אתה מפחד שהם ימותו? האם נראה לך הגיוני שאתה עובד קשה, כדי שהם יחיו ולא ימותו? ודרך אגב אני רוצה לספר לך, שאם לא תעבוד, הילדים שלך לא ימותו. למה דווקא אתה צריך להיות הפרייר שעובד, כדי שהילדים שלך יחיו?
שאלה: מה העצות שלך?
אליעד: אתה צריך לשאול שאלה, כדי להבין את עצמך. לשאול את עצמך, מה מונע ממך להיות בשלמות? תבין הרצונות זה שוקרים, אתה סבלת מספיק, אבל אתה לא שם לב לסבל. אתה תמיד חווה חסר, כי תמיד יש לך רצון. יש משהו בתוכך שתמיד רוצה. עכשיו יש מישהו שאומר לך בא נבין את הרצון.
אז בא נבדוק, למה אתה סובל 24 שעות ביממה. תבינו שהרצון הוא הסבל ולא הצורה. למשל כלב נושך אותך, הבעיה היא לא בכלב שנשך אותך, אלא הבעיה היא ברצון שלך, שלא רוצה שינשוך אותך כלב.
הבעיה לא במה שקורה בחוץ, הבעיה היא שאת לא רוצה את זה. הבעיה לא שם, אלא בתוכך. אתה צריך, שאתה לא תרצה. הבעיה לא בכאב, אלא במנגנון שלך שלא רוצה כאב.
שאלה: האם תחושה הכאב תשתנה?
אליעד: לא, התחושה של הכאב תישאר. אתה לא תחווה חיסרון בגלל הכאב. אני רוצה להגיד, שאם מישהו מרגיש רע, זה לא במה שקורה, אלא הבעיה היא שאתה לא רוצה את מה שקורה. אפילו אם תשנה את החוויה, אתה תמשיך לסבול ממשהו אחר. את לא סובלת בגלל כאב הגב, אלא את סובלת בגלל שאת לא רוצה את כאב הגב. לכן אני אומר, בואו נשנה את הרצון. האדם כל הזמן חושב איך לשנות את המציאות, אבל חשוב יותר זה, איך לשנות את הרצון שלו.
האדם כל הזמן רוצה עוד, כי יש בוס אכזרי בתוכו 24 שעות, ואפילו בחלום, שיושב עלינו ומפעיל אותנו כל הזמן, וזה הרצון. אז אם אתה רוצה לצאת לפנסיה, אתה צריך להבין את הבוס הזה. למעשה זה אתה הבוס. וכשאתה שואל, למה יש לי רצון? אתה בודק את עצמך, איך אתה מפעיל את עצמך.
הבעיה היא לא במציאות, אלא ברצון, וזה תנסו להבין. אם לאדם קורה משהו רע, והוא חושב שהרע בגלל משהו חיצוני, אז הוא לא הבין על מה דיברנו כאן. זה נקרא לקחת אחריות, אתה סובל לא בגלל אחרים, אלא בגלל ההבנה שלך. אתה הוא זה שאחראי על הרצון. אם היית מכיר בזה שאתה האחראי לרצונך, אתה האחראי לכך שאתה סובל, ואם תדע שאתה בוחר את רצונך, לא תסבול יותר.
אתה אומר, אני לא רוצה לרצות, אבל מי אתה שלא תרצה את רצונך. המציאות רוצה שתסבול, איך אני יודע? כי אתה סובל, אז מי אתה שרוצה לא לסבול. האם אתם מבינים, שהבעיה היא לא במציאות אלא ברצון שלכם? שכול אחד יסתכל לתוכו, ויראה אם יש משהו בתוכו, שהוא לא רוצה שזה יקרה. אם עכשיו אתה מרגיש רע, האם אתה מסתכל בחוץ או פונה פנימה לראות אם הבעיה היא ברצון. למשל...