איך מתמודדים עם הצפה של שאלות במחשבה?

לעיתים בן אדם מוצא את עצמו מוצף בשאלות אינסופיות. אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לחשוב על שאלה אחת, מיד צצות בראשו שאלות נוספות, וכל שאלה מובילה לשלושים שאלות נוספות, וכך הוא מסתבך בתוך לופים אינסופיים. במצב זה, האדם לא מצליח להגיע לשום פתרון, ונכנס לתחושת לחץ ובלבול. הדוגמה שאליעד נותן היא שאדם מנסה להבין מדוע הוא מרגיש בודד, ואז שואל למה הוא רוצה זוגיות, מה מוביל לשאלה למה בכלל יש לו רגשות כאלו, וכך הלאה. אליעד מציין שזו בעיה נפוצה - אדם עובר משאלה לשאלה, מסתבך ומאבד כיוון.

הדרך להתמודד עם מצב זה, לדבריו של אליעד, היא קודם כל לעצור ולהבין את המצב - להכיר בכך שהקפיצה משאלה לשאלה יוצרת את הבעיה. כדי לצאת מהלופ, האדם צריך להחליט שכל מעבר לשאלה הבאה יעשה רק לאחר שפתר לחלוטין את השאלה הנוכחית. אם הוא מוצא שהשאלה תלויה בדבר אחר, הוא יכול לעבור אל הדבר הזה, אבל לעולם לא לחזור אחורה לשאלה הקודמת.

כיצד אפשר להפסיק את זרימת השאלות הבלתי פוסקת בראש?

אליעד מציג שיטה פשוטה כדי להשתחרר מכל השאלות והבלבול: האדם צריך למצוא משהו אחד שהוא בטוח בו באופן מוחלט. אם אדם יחפש משהו שבו הוא בטוח במאה אחוז, ולא יהיה לו ספק כלל לגביו, הוא יגלה שאין דבר כזה. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "מה אני בטוח שאני רוצה?" הוא יראה שתמיד קיים ספק כלשהו. ככל שהאדם יעמיק בכך יותר, הוא יגיע למצב של אי - ודאות מוחלטת.

הוא נותן דוגמה: נניח שאדם מגיע לסופרמרקט עם תקציב מוגבל ורשימת קניות. הוא לא יודע מה לקנות קודם. הפתרון הוא קודם כל לבדוק מה הוא חייב לקנות, מה הכרחי לחלוטין, ורק לאחר מכן להתעסק עם מה שאפשרי או מוטל בספק. באותו אופן, האדם צריך לבדוק עם עצמו - "מה אני בטוח בו לחלוטין?", "מה אני בטוח שאני לא רוצה?", וכך להתקדם, עד שיגלה שאין דבר שבאמת בטוח בו.

מהי הסיבה העמוקה להרגשת התסכול?

אליעד מסביר שהתסכול שהאדם מרגיש נובע מהעובדה שיש בו שני חלקים שונים. חלק אחד רוצה דבר מסוים וחלק אחר רוצה דבר הפוך. האדם רוצה לאחוז במשהו אחד מסוים, למשל "אחדות", אבל במקביל הוא רוצה את ה"היפך", למשל "נפרדות". הוא רוצה להתנתק מהכל אך גם רוצה לתפוס ולהבין הכל. הסתירה הזאת גורמת לתסכול וקונפליקט פנימי.

כיצד נוצרות שאלות, ומה הדרך להשתחרר מהן?

אליעד מבהיר שכל שאלה נובעת מהנחת יסוד. כשאדם שואל שאלה, תמיד ישנה הנחת יסוד נסתרת שמניעה את השאלה הזו. אם האדם לא היה מניח שום דבר מראש, לא הייתה לו אף שאלה. כדי לצאת מכל השאלות, על האדם להשתחרר מכל הנחות היסוד שלו, ולהטיל בהן ספק עמוק. רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות.

לדוגמה, אם אדם שואל "למה אני חי?", הוא מניח שיש משמעות לכך שהוא חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה.

מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל?

המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא באמת אינו יודע דבר בוודאות, מכונה על ידי אליעד מצב של "אי - ידיעה מוחלטת". במצב זה, אין יותר שאלות, כי האדם מבין שאין תשובה שהוא יכול להיות בטוח בה באופן מוחלט. לדברי אליעד, זהו פתרון מוחלט וסופי לבעיית השאלות והבלבולים. האדם מפסיק להתייסר בשאלות, כי הוא מגיע להבנה שאין אפשרות לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת.

אליעד מדגיש שחשוב שהאדם יהיה כנה ואמיתי עם עצמו - ברגע שהוא יאמר לעצמו: "אני לא מוכן לחשוב או לקבל שום מחשבה שאינה אמת מוחלטת", הוא יראה שהוא למעשה לא יכול לאחוז בשום מחשבה. כל מחשבה שלו יכולה להתהפך, ואז כל הלופים המחשבתיים...