מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=2270
צדקה, נתינה, כסף, תרומה כספית, לתרום כסף, הכרת הטוב, להכיר תודה, להשפיע, תאוות ממון, עבודה, אחדות המהות והצורה
האם כשאתה נותן צדקה אתה באמת מאבד משהו?

כשבן אדם נותן כסף לצדקה, ברמת ההיגיון הראשוני הוא מרגיש שיש לו פחות, כי הוא מעביר משהו שיש ברשותו לאדם אחר. באופן טבעי, זה נשמע מנוגד להיגיון שאומר שככל שתיתן יותר, כך תישאר עם פחות. אבל אליעד מסביר נקודה עמוקה יותר: פעולת הנתינה למעשה מבטאת חוויה פנימית עמוקה של השלמה ושחרור. כאשר אדם נותן צדקה, הוא משדר לעצמו שהכסף לא שולט בו, הוא לא תלוי בו, ולא נמצא בפחד לאבד אותו. בכך האדם למעשה משחרר את עצמו מתלות נפשית בכסף.

אליעד נותן את הדוגמה של אדם שיש לו 100 שקל אחרונים. אם הוא נותן 50 שקל מתוך ה - 100, הוא לכאורה מאבד כסף, אך בתודעה שלו הוא רוכש הבנה עמוקה שהמצב טוב גם עם פחות. כלומר, הנתינה אמנם מורידה את כמות הכסף שלו, אך מעניקה לו משהו אחר, שהוא הרבה יותר יקר: החופש הפנימי, ההבנה שהוא לא תלוי בכסף.

מדוע אנשים סובלים מהתלות בכסף?

רוב האנשים סובלים מתלות בכסף משתי סיבות עיקריות:
  • סובלים כאשר אין להם מספיק כסף.
  • סובלים כאשר הם עובדים כדי להשיג כסף, כי הם מרגישים שהם חייבים לעבוד קשה.
אדם מתייסר מהמחשבה שעליו לעבוד קשה, ואז הוא עוד יותר מתקשה לשחרר את הכסף שעליו עבד. אך כשאדם נותן כסף לאחרים, הוא בעצם מנטרל את התלות שלו בכסף ובכך משחרר את עצמו מהסבל הפנימי שנוצר עקב התלות הזו. אליעד מצטט את רבי נחמן שאומר שדרך הנתינה אדם "שובר את תאוות הממון". בכך הנתינה הופכת מאקט חומרי לאקט רוחני עמוק של שחרור והתעלות.

כיצד הנתינה מחברת אותך לחוויית האלוהים?

אליעד טוען שכשאדם נותן צדקה, הוא למעשה מתחבר לחוויה הפנימית של אלוהים. אלוהים מוגדר כישות שיש לה הכל, מעניקה ויוצרת אינסופית. כשאדם נותן, הוא מתחבר לתחושה של אינסוף, של היכולת להעניק בלי להיות תלוי בדבר. לעומת זאת, כאשר הוא מסרב לתת, הוא מזדהה עם המוגבלות והצמצום האנושי, עם החוויה שאין לו מספיק.

הנתינה מאפשרת לאדם להרגיש שהוא לא מוגבל ולא מצומצם, אלא אינסופי, כמו אלוהים. אבל מכיוון שאדם בכל זאת מוגבל ביכולת הפיזית שלו לתת, הוא צריך להגיע להבנה פנימית של שורש הנתינה - ההבנה שהוא כבר עכשיו אינסופי ובלתי מוגבל במהותו.

מדוע קשה לאנשים לתת משהו שהם התאמצו עליו?

אנשים מתקשים לתת משהו שעבדו עליו קשה כי הם רואים זאת כרכוש אמיתי, לא כמשחק. אליעד מביא דוגמה של משחק מונופול: כשאתה משחק מונופול, אתה מוכן לתת נכסים בקלות כי אתה לא מרגיש שזה באמת שלך. אבל בחיים האמיתיים, אנשים חווים את הרכוש כמשהו אמיתי וקבוע, ולכן הם מתקשים לתת.

כאשר אדם נותן בחופשיות, הוא בעצם חווה את החיים כמו משחק מונופול, ומתייחס למציאות באופן קליל וחופשי יותר. בכך הוא משחרר את עצמו מהצורך להיות בשליטה מוחלטת ומאפשר לעצמו ליהנות מתחושת חופש.

האם אפשר רק לתת בלי לקבל?

אליעד מסביר שגם אם אדם רק נותן, הוא למעשה מקבל, כי עצם פעולת הנתינה מחזקת בו את תחושת השפע והאינסופיות. אך בנוסף, אם האדם רק נותן מבלי לקבל, זה יכול לשדר שהוא כביכול "מוותר על עצמו" ועל השליטה שלו במציאות. לכן, לפי אליעד, צריך להגיע לתחושה שאתה גם נותן וגם מקבל בו זמנית - ההבנה העמוקה שאין באמת הפרדה בין נתינה לקבלה.

כשאדם באמת נותן לאחר, הוא נותן קודם כל לעצמו את החופש מהפחד של האין ומהפחד של האובדן.

מדוע אלוהים לא יכול לקבל מאיתנו שום דבר?

אליעד מסביר שאלוהים הוא אינסופי ובורא הכל, ולכן אין שום דבר שהאדם יכול לתת לו באמת. כשאדם נותן...
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן