למה באמת רע לאדם שכואב לו?

כשאדם חווה כאב גופני, הבעיה העיקרית שלו היא לא הכאב עצמו, אלא הרצון הפנימי שלו שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא עכשיו. אליעד כהן מסביר שאדם אינו סובל בגלל שכואב לו בפועל, אלא כי הוא אינו רוצה את המצב שבו הוא סובל מכאב. אדם יכול להרגיש כאב פיזי, וזה אמנם לא נעים, אבל הכאב הזה הופך לסבל אמיתי רק כשהוא אינו רוצה להרגיש את הכאב. הסבל מתחיל כשיש בתוכו התנגדות חזקה למציאות כפי שהיא כרגע. כלומר, השורש האמיתי לסבל הוא הרצון שהמציאות תהיה שונה מהרצוי לו, ולא הכאב הגופני עצמו.

האם לקחת תרופות משחרר את האדם מסבל?

אליעד מדגיש שהשימוש בתרופות אינו פתרון מלא לסבל, כי התרופות מטפלות בכאב, אך אינן פותרות את השורש האמיתי של הבעיה - הרצון שלא יחוש כאב. אם האדם לוקח תרופות ומצפה שבעקבות כך ייפסק הכאב, ייתכן שזה אכן יקרה באופן זמני, אך הבעיה הבסיסית של הרצון לשינוי המציאות עדיין קיימת. לכן, הפתרון היסודי והאמיתי לסבל הוא לא בכך שהכאב יעבור אלא בקבלת הרצון הפנימי של האדם, שהוא לא רוצה שיכאב לו.

איך אדם יכול לרצות את המציאות שבה הוא סובל מכאב?

אליעד כהן מחדד את הרעיון שהדרך להתמודד עם הסבל היא לא לשכנע את עצמך שאתה אוהב את הכאב, אלא להסכים לקבל את הרצון שלך שלא יכאב לך. כלומר, לקבל את העובדה שיש לך רצון שונה ממה שקורה במציאות, ולא להתנגד לרצון הזה. כאשר האדם מבין שהבעיה אינה בעצם הכאב אלא בהתנגדות שלו כלפי הרצון הפנימי, הוא יכול להפסיק להיאבק ברצון שלו, וכתוצאה מכך הסבל שלו יקטן משמעותית, גם אם הכאב הגופני עדיין קיים.

האם הכאב הוא מקור הרע או הרצון לשנות את המציאות?

על פי ההסבר של אליעד, הכאב עצמו הוא רק תחושה פיזית, משהו שקורה במציאות. אך הבעיה העיקרית אינה הכאב עצמו, אלא הרצון של האדם לא להרגיש כאב. הסבל הגדול נובע דווקא מחוסר היכולת של האדם לקבל את העובדה שהוא רוצה לשנות את המציאות. כלומר, האדם סובל כי הוא אינו מסוגל להכיל את הרצון שלו שהמציאות תהיה שונה. כאשר האדם מתנגד לרצון שלו, הוא חווה כאב רגשי שהוא הרבה יותר גרוע מהכאב הגופני.

כיצד להתמודד בצורה נכונה עם הכאב הגופני?

הדרך המעשית והיעילה ביותר להתמודד עם הכאב הגופני, לפי אליעד כהן, היא להמשיך לפעול כפי שהאדם פועל - אם צריך לקחת תרופות, שייקח תרופות, אך בו - זמנית חשוב שיבין ויקבל את הרצון הפנימי שלו שלא יחוש את הכאב. לא מדובר בלנסות לבטל את הרצון שלא יכאב לו, אלא להסכים שיש בו רצון כזה ולקבל את הרצון כפי שהוא. ברגע שהאדם מפסיק להתנגד לעצמו ולרצונותיו, ההתנגדות הפנימית מפסיקה לייצר סבל נוסף.

מהו התהליך הפנימי להתמודדות עם רצונות מנוגדים?

אליעד מסביר לעומק שהבעיה המרכזית של האדם נובעת מכך שהוא מתנגד לעצמו ולרצונותיו. הוא רוצה משהו מסוים (כמו להפסיק את הכאב), ובו - זמנית אינו מקבל את עצמו על כך שהוא רוצה לשנות את המציאות. התהליך הפנימי המומלץ הוא לזהות את הרצון הפנימי לשינוי, להבין שהוא לגיטימי וקיים, ולהפסיק להתנגד לו. כשהאדם מבין שהרצון לשינוי הוא הגורם האמיתי לסבלו ולא המציאות עצמה, הוא יכול להפסיק את המאבק הפנימי ולהשתחרר מהסבל.

מדוע המאבק ברצונות גורם לסבל מוגבר?

כשאדם מתנגד לעצמו, הוא יוצר שכבה נוספת של סבל מעבר לכאב הגופני. אליעד מסביר שהסבל הנפשי הגדול נובע דווקא מהקונפליקט של האדם עם הרצון שלו. כאשר האדם מפסיק להילחם ברצון הפנימי ולא מתנגד לו, אז גם אם בפועל הכאב הגופני ממשיך להתקיים, הסבל הרגשי מצטמצם באופן דרמטי. ככל שאדם מצליח לקבל את הרצונות המנוגדים שבתוכו, הוא הופך להיות חופשי יותר ולא חווה סבל מוגבר מהכאב.

האם הפסקת הסבל אפשרית גם ללא שינוי המציאות?

אליעד מסכם שאפשר להגיע למצב שבו האדם אינו סובל, גם אם המציאות ממשיכה להיות לא נעימה או כואבת. הסיבה לכך היא שהסבל הוא תוצאה של ההתנגדות לרצון ולא של המציאות עצמה. כשאדם מפסיק להתנגד לרצון שלו ומקבל את המציאות כפי שהיא, הוא אינו חווה סבל, גם אם הכאב עצמו עדיין קיים. זאת הנקודה המרכזית והחשובה ביותר בהסבר - ההבדל בין כאב גופני לסבל נפשי.