האם השכל המוגבל מסוגל לחוות את האינסוף?

אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט, את אחת השאלות המרכזיות בתחום חקר התודעה והמציאות: האם שכל מוגבל יכול לחוות את הבלתי מוגבל? אליעד מתייחס לשאלה דרך הבנת המושגים "שכל מוגבל" לעומת "שכל אינסופי", ומנסה להסביר האם ואיך השכל הסופי יכול להכיל או לחוות את הבלתי מוגבל.

מהו שכל מוגבל ואיך הוא קשור לאינסוף?

לפי אליעד, כל שכל באשר הוא מוגבל ומוגדר על ידי מקום וזמן. השאלה שעולה היא איך שכל זה, שיש לו הגדרות ברורות ומדויקות, יכול לחוות משהו שאין לו הגדרה, משהו אינסופי. כדי להבין זאת, אליעד מסביר שכל דבר מוגבל כבר בהכרח מחובר אל הבלתי מוגבל, גם אם הוא אינו מודע לכך. לדבריו, עצם היות השכל חלק מהמציאות, כבר הופך אותו לחלק מהאין - סוף.

מדוע השכל תמיד מחובר לאינסוף גם אם אינו מודע לכך?

אליעד מבהיר זאת בדוגמה פשוטה: גם אם אדם לא מודע לכך, גופו, מחשבותיו ותפיסותיו מורכבים ומושפעים מהאינסוף, מאחר שהמציאות כולה אינסופית. הוא מדגים את זה באמצעות הדוגמה של אדם שמאמין שהוא מוגבל לחלוטין, אך אפילו במצב הזה הוא עדיין עשוי מחומר האינסוף, ולכן בפועל כבר חווה את האינסוף, רק בצורה מוגבלת או חלקית.

לדוגמה, הוא משתמש באנלוגיה של ילד שמנסה לרוץ. הילד יכול לחשוב שאולי אינו מסוגל לרוץ, אך אליעד מציין שהיכולת קיימת בו, והוא רק צריך להתאמן כדי לממשה. באותו האופן, שכלו של האדם, גם אם הוא מוגבל כרגע, עדיין מחובר בפועל לאינסופיות. החיבור כבר קיים, וצריך רק לזהות ולממש אותו.

האם שכל סופי יכול להתגבר על המגבלות שלו?

אליעד כהן מדגיש שכל שכל סופי, מעצם היותו חלק מהמציאות האינסופית, מסוגל בפוטנציאל לחוות את האינסופיות. לטענתו, ההבדל בין השכל המוגבל לשכל האינסופי הוא הבדל של דרגת מודעות או תרגול. כדי לממש זאת, יש צורך בהתבוננות מעמיקה והתמדה.

לדוגמה, אליעד מביא את הטענה שאם אדם אומר לעצמו שהשכל לא יכול לתפוס את האינסוף, הוא מראש מגביל את עצמו. לעומת זאת, אליעד מסביר שאם האדם היה משתמש במחשבתו "ב - 100% מיכולת השכל שלו", הוא היה יכול להגיע לחוויה של האינסוף. אך כיוון שאדם לרוב אינו משתמש במלוא הפוטנציאל שלו, הוא לא יכול לקבוע בוודאות שהשכל אינו יכול לחוות את האינסוף.

הוא מדגיש את החשיבות של הגדרה נכונה של המושגים. אם האדם חושב ש"משהו לא עובד", זה מפני שטרם הפעיל את מלוא כוח המחשבה האפשרי שלו. זהו תנאי ראשוני לבדיקה אמיתית של גבולות השכל.

כיצד אפשר בפועל להגיע לחוויית האינסוף?

בשלב המעשי של ההרצאה, אליעד כהן מתייחס לשאלות הפרקטיות של איך אפשר לעשות זאת בפועל. הוא מסביר שהדרך להשגת חוויה של האינסוף היא באמצעות התבוננות מדויקת, קפדנית ויסודית בכל מחשבה ומחשבה. הוא מדגיש כי השאלה אינה רק האם ניתן להגיע לכך, אלא כיצד. לדבריו, התשובה נעוצה ביכולת האדם לבצע תהליך עמוק של בירור מחשבתי עד הסוף.

אליעד משתמש בדוגמה פרקטית ומוחשית: אם אדם חושב שהוא לא יכול להגיע לתוצאה מסוימת (כמו חוויית האינסוף), עליו לשאול את עצמו האם באמת השתמש ב - 100% מיכולותיו כדי להגיע לתוצאה הזאת. אם הוא לא בטוח, סימן שהוא עדיין לא ניצל את מלוא יכולותיו, ולכן לא יכול לקבוע שהדבר בלתי אפשרי.

כדוגמה נוספת, הוא מזכיר את ההבדל בין "אמת" ל"שקר". אם אדם לא יודע להבדיל בין "יש פיל" ל"אין פיל" בחדר, הרי שהוא גם לא יכול להבדיל בין "יש" ל"אין" באופן כללי. עצם היכולת להבחין בין אמת לשקר מוכיחה שכבר קיימת בו היכולת להבחין במציאות ולהתחבר לאינסוף. הדרך המעשית שאליעד מציע היא לקחת את ההבחנות הקיימות הללו ולחקור אותן עד לעומקן המוחלט.

לדוגמה, אם האדם יודע בוודאות שאין פיל בחדר, הרי שהשכל שלו מסוגל להבחין בין יש לאין, ומשם הדרך פתוחה להרחבת ההבנה הזו אל עבר המושגים העמוקים יותר של "יש אינסופי" ו"אין אינסופי".

מדוע תרגול מחשבתי הוא המפתח לחוויה אינסופית?

אליעד מדגיש כי תרגול מחשבתי הוא קריטי, משום שהחוויה של האינסוף אינה רק עניין תיאורטי אלא תוצאה של התבוננות וחקירה מתמדת. הוא טוען שאין טעם לחזור על משפטים או רעיונות בלי להתקדם, אלא תמיד צריך לנסות לחשוב בצורה חדשה ולהעמיק את החקירה.

לדוגמה, הוא מבקר את השימוש במנטרות שחוזרות על עצמן ומציע במקום זאת לגשת לנושא מתוך בדיקה והטלת ספק. אליעד מסביר שאין דרך אחרת, וכל קיצור או דילוג ימנע מהאדם את האפשרות לחוות באמת את האינסוף.

לסיכום, אליעד כהן טוען ששכל מוגבל מסוגל בהחלט לחוות את הבלתי מוגבל, מכיוון שהוא כבר מחובר אליו בעצם הווייתו. עם זאת, החוויה השלמה של האינסוף דורשת מהאדם מחויבות אמיתית, השקעה וחקירה מעמיקה של מחשבותיו ותפיסותיו, עד שיגיע למיצוי מלא של יכולות שכלו.