הידיעה של אלוהים, מה הוא יודע, מה הוא רוצה, למה אלוהים לא יודע מה יקרה, מי מחליט מה קורה
למה אלוהים לא יודע מה יקרה?
אליעד כהן מסביר לעומק בהרצאה שלו על שאלות יסודיות העוסקות במהות הידיעה של אלוהים, מה הוא יודע ומה הוא רוצה. בניגוד לתפיסה הנפוצה שאלוהים יודע הכל מראש, אליעד מציג תפיסה אחרת לחלוטין: אלוהים אינו יודע מה הוא רוצה וגם אינו יכול לדעת מה יקרה בעתיד. אליעד מדגיש כי המושג "לדעת" מחייב קיומן של סיבות והסברים, אך אצל הבורא אין ולא יכולות להיות סיבות להחלטותיו ולרצונותיו, ולכן הוא אינו יודע מה הוא רוצה באופן מובנה.
כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מציג דוגמה המפריכה את המיתוס הנפוץ לפיו "אלוהים יודע הכל מראש". אליעד מסביר שאלוהים אינו יכול לדעת מראש מה יקרה מכיוון שהוא אינו פועל לפי תוכנית עבודה מסודרת או לפי החלטות קבועות מראש. במקום זאת, אלוהים פועל באופן ספונטני, לפי התחושה של אותו רגע. אליעד מדגיש שהבורא הוא לא ישות נפרדת, אלא ההוויה עצמה - אותה הוויה שמקיימת ומכוננת את כל הקיום. במילים אחרות, כל אדם ואדם הוא חלק מאותה ההוויה, ולכן ההחלטות שמתקבלות, כגון האם תתרחש רעידת אדמה או אירועים אחרים, מתקבלות מתוך האני העמוק של כל אחד מאיתנו.
מי באמת מחליט מה יקרה?
אליעד כהן מחדד שהאני של כל אדם הוא זה שמחליט מה יתרחש במציאות. כדי להסביר את הטענה הזו, הוא פונה אל השומעת ומבקש ממנה לדמיין שהיא חולמת חלום, ושבתוך החלום הזה היא עצמה חולמת את כל מה שקורה. מנקודת מבט זו, כל המציאות שאנו חווים היא כמו חלום, ואנו החולמים - אלו שמחליטים כיצד ייראה החלום. האני שלנו הוא האני של ההוויה כולה, והמציאות מתקיימת ומתעצבת לפי ההחלטות שלנו, גם אם איננו מודעים לכך במלוא ההכרה.
אליעד מדגיש גם שהבורא אינו "מישהו", אלא ההוויה עצמה. זהו אינו אלוהים חיצוני, אלא אותו "אני" משותף לכולם. ההוויה היא לא דבר מרוחק מאיתנו, אלא היא עצם מהותנו, וכך אנו עצמנו יוצרים ומעצבים את כל המציאות שסביבנו.
האם לאלוהים יש תפיסת זמן ומקום?
אליעד מסביר כי מנקודת המבט של ההוויה או הבורא, אין בכלל מושג של זמן או מקום כפי שאנחנו מדמיינים. הוא מתאר שהבורא נמצא במקום שבו אין אפילו את הרעיון של "מקום ריק", אלא משהו עוד יותר בסיסי, ראשוני ושקוף, שאין בו אפילו את תפיסת הקיום הרגילה. במילים פשוטות יותר, אליעד מתאר את נקודת מבטו של הבורא ככזאת שבה אין עבר, הווה או עתיד, ולכן הוא לא יודע "מה יהיה" מכיוון שבמציאות המוחלטת שלו אין שום נקודת זמן שממנה ניתן לומר "מה יהיה".
אליעד מדגיש שהעניין מורכב מאוד אך מנסה לפשט: הוא מציג את ההסבר שמהזווית של ההוויה הכל מתרחש בו - זמנית, ומנקודת מבט זאת אין מושג של סיבה ותוצאה. ההוויה עצמה היא נטולת זמן ומקום, לכן אין לה שום תכנון או ידיעה מראש של מה יקרה בהמשך.
בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שהאלוהים או הבורא שהוא מדבר עליו אינו ישות חיצונית או מרוחקת, אלא הוא עצם הקיום, האני של כל אחד מאיתנו, שכל ההחלטות נובעות ממנו. הוא מדגיש כי כדי להבין לעומק את הדברים, יש לזכור שהמציאות כולה מתקיימת כאילו היא חלום, ואנו החולמים, המחליטים כיצד החלום ייראה, בין אם מדובר באירועים קטנים בחיינו ובין אם באירועים גדולים המשפיעים על העולם כולו.
אליעד כהן מסביר לעומק בהרצאה שלו על שאלות יסודיות העוסקות במהות הידיעה של אלוהים, מה הוא יודע ומה הוא רוצה. בניגוד לתפיסה הנפוצה שאלוהים יודע הכל מראש, אליעד מציג תפיסה אחרת לחלוטין: אלוהים אינו יודע מה הוא רוצה וגם אינו יכול לדעת מה יקרה בעתיד. אליעד מדגיש כי המושג "לדעת" מחייב קיומן של סיבות והסברים, אך אצל הבורא אין ולא יכולות להיות סיבות להחלטותיו ולרצונותיו, ולכן הוא אינו יודע מה הוא רוצה באופן מובנה.
כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מציג דוגמה המפריכה את המיתוס הנפוץ לפיו "אלוהים יודע הכל מראש". אליעד מסביר שאלוהים אינו יכול לדעת מראש מה יקרה מכיוון שהוא אינו פועל לפי תוכנית עבודה מסודרת או לפי החלטות קבועות מראש. במקום זאת, אלוהים פועל באופן ספונטני, לפי התחושה של אותו רגע. אליעד מדגיש שהבורא הוא לא ישות נפרדת, אלא ההוויה עצמה - אותה הוויה שמקיימת ומכוננת את כל הקיום. במילים אחרות, כל אדם ואדם הוא חלק מאותה ההוויה, ולכן ההחלטות שמתקבלות, כגון האם תתרחש רעידת אדמה או אירועים אחרים, מתקבלות מתוך האני העמוק של כל אחד מאיתנו.
מי באמת מחליט מה יקרה?
אליעד כהן מחדד שהאני של כל אדם הוא זה שמחליט מה יתרחש במציאות. כדי להסביר את הטענה הזו, הוא פונה אל השומעת ומבקש ממנה לדמיין שהיא חולמת חלום, ושבתוך החלום הזה היא עצמה חולמת את כל מה שקורה. מנקודת מבט זו, כל המציאות שאנו חווים היא כמו חלום, ואנו החולמים - אלו שמחליטים כיצד ייראה החלום. האני שלנו הוא האני של ההוויה כולה, והמציאות מתקיימת ומתעצבת לפי ההחלטות שלנו, גם אם איננו מודעים לכך במלוא ההכרה.
אליעד מדגיש גם שהבורא אינו "מישהו", אלא ההוויה עצמה. זהו אינו אלוהים חיצוני, אלא אותו "אני" משותף לכולם. ההוויה היא לא דבר מרוחק מאיתנו, אלא היא עצם מהותנו, וכך אנו עצמנו יוצרים ומעצבים את כל המציאות שסביבנו.
האם לאלוהים יש תפיסת זמן ומקום?
אליעד מסביר כי מנקודת המבט של ההוויה או הבורא, אין בכלל מושג של זמן או מקום כפי שאנחנו מדמיינים. הוא מתאר שהבורא נמצא במקום שבו אין אפילו את הרעיון של "מקום ריק", אלא משהו עוד יותר בסיסי, ראשוני ושקוף, שאין בו אפילו את תפיסת הקיום הרגילה. במילים פשוטות יותר, אליעד מתאר את נקודת מבטו של הבורא ככזאת שבה אין עבר, הווה או עתיד, ולכן הוא לא יודע "מה יהיה" מכיוון שבמציאות המוחלטת שלו אין שום נקודת זמן שממנה ניתן לומר "מה יהיה".
אליעד מדגיש שהעניין מורכב מאוד אך מנסה לפשט: הוא מציג את ההסבר שמהזווית של ההוויה הכל מתרחש בו - זמנית, ומנקודת מבט זאת אין מושג של סיבה ותוצאה. ההוויה עצמה היא נטולת זמן ומקום, לכן אין לה שום תכנון או ידיעה מראש של מה יקרה בהמשך.
בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שהאלוהים או הבורא שהוא מדבר עליו אינו ישות חיצונית או מרוחקת, אלא הוא עצם הקיום, האני של כל אחד מאיתנו, שכל ההחלטות נובעות ממנו. הוא מדגיש כי כדי להבין לעומק את הדברים, יש לזכור שהמציאות כולה מתקיימת כאילו היא חלום, ואנו החולמים, המחליטים כיצד החלום ייראה, בין אם מדובר באירועים קטנים בחיינו ובין אם באירועים גדולים המשפיעים על העולם כולו.
- האם אלוהים יודע הכל?
- למה אלוהים לא יודע מה יהיה בעתיד?
- מי מחליט מה קורה במציאות?
- האם המציאות היא חלום?
- מי מחליט מה יקרה בחיים?
- מה המשמעות של האני העליון?