ובו יתבאר הריחוק של האדם מהשלמות. ומצד אחד, כל אחד רחוק מהשלמות במרחק שונה, ומצד שני כולם רחוקים, באותה המידה ממש. כי ביחס לאין סוף, כולם רחוקים באותה המידה ממש, למרות שכל אחד רחוק במרחק אחר. וכולם גם קרובים באותה המידה ממש, כי האין סוף ממלא את הכל וכולי.

ואו שאתה בשלמות, או שלא. ואעפ"כ יש קרוב יותר ורחוק יותר, ואעפ"כ כולם רחוקים ונפרדים מהשלמות, עד שהם נמצאים שם בשלמות. ואו שאתה חי או שאתה מת. אבל יש מי שהוא קרוב יותר להתעורר וכולי.

וכך גם בתוך השלמות עצמה. שיש שלמות מעל שלמות עד אין סוף, ואעפ"כ הכל אחד ממש, מצד מהות השלמות הזאת. וכך גם לגבי החיסרון. שיש חיסרון גדול מחיסרון עד אין סוף (והאין סוף הוא השלמות שתוחמת ומגבילה את החיסרון), ואעפ"כ הכל שלמות אחת.