ניתוח רגשי של פחד מפני אלימות, ניתוח פחד להיפגע פיזית, פחד לקפוא בסיטואציות, פחד להיות משותק בסיטואציה, פחד מפני השפלה, תגובת הילחם ברח או קפא, למה אני מפחד מפגיעה פיזית? למה אני מפחד שיפגעו בי פיזית? ניתוח רגשי של פחד לא הגיוני
מה עומד מאחורי הפחד מאלימות פיזית?
השיחה מתחילה כשהאדם מתאר פחד גדול שיש לו, בעיקר ממצבים שבהם הוא עלול להיפגע פיזית. אליעד כהן מתחיל להוביל את האדם לבחון את הפחד הזה לעומק, על ידי כך שהוא שואל שאלות ממוקדות כמו "מה אתה באמת מפחד שיקרה?", "מה יקרה אם יתנו לך מכה?", ו"מה הפירוש שאתה נותן לאירוע הזה?". המטרה היא לחשוף מה באמת מטריד אותו מאחורי הפחד.
מה הפחד הגדול ביותר במקרה של אלימות?
אליעד והאדם מזהים בהדרגה שהפחד אינו באמת מהכאב הפיזי או מפציעה פיזית. אליעד מסביר שבמקרה הספציפי הזה, האדם אינו פוחד מהמכה עצמה, אלא בעיקר מהמשמעויות שהוא מעניק לאירוע כזה. האדם מודה שהפחד האמיתי שלו הוא מהתחושות הנפשיות והפירושים שהוא יעניק לעצמו אם יותקף.
לדוגמה, האדם מתאר פחד גדול מזה שיקפא ויהיה חסר אונים. הוא מייחס לכך משמעות קשה מאוד של "חולשה" או "השפלה". אליעד מבהיר לו שקיפאון נובע ממחשבות פנימיות, ולא בהכרח ממצב חיצוני. הוא מסביר שאדם קופא כי המוח שלו חווה מחשבה שהוא אינו מצליח להתמודד איתה, וזה יוצר "קצר במערכת". כאשר המחשבה של האדם בורחת, אז מבין כל התגובות האפשריות של תגובת "הילחם ברח או קפא", המוח בוחר באפשרות של "קפא", בגלל סוג של ניתוק מהסיטואציה, בגלל מחשבה שהאדם לא יכול להכיל אותה רגשית.
איך באמת מתמודדים עם תחושת ההשפלה?
האדם מתאר שתחושת השפלה מגיעה כשהוא חושב שמישהו אחר מזלזל בו ולא מכבד אותו, למשל אם מישהו נותן לו מכה. אליעד מפרק את המחשבה הזאת, ומסביר לו לעומק שזו אינה עובדה אלא פרשנות:
* עצם זה שאדם אחר נתן לו מכה לא בהכרח אומר עליו שהוא חלש או לא שווה.
* אליעד מדגים ומסביר שהתגובה של האדם התוקף אינה תמיד הגיונית ואינה בהכרח קשורה להערכה או לזלזול, אלא לתגובות אמוציונליות לא רציונליות.
הוא מביא דוגמאות רבות כדי להמחיש שהמשמעות האמיתית היא תמיד זו שאנו מעניקים לסיטואציה ולא הסיטואציה עצמה. לדוגמה, אדם שמקבל מכה ואומר "זה אומר שאני חלש" - ירגיש רע. לעומת זאת, מי שאומר "זה אומר שהתוקף עצבני" - לא ירגיש השפלה גדולה באותה המידה.
למה תגובות שונות משפיעות באופן שונה?
אליעד מתאר תרחישים שונים בהם האדם עשוי לקפוא, לברוח או להגיב, ומסביר שכל תגובה היא תוצאה של מחשבות פנימיות. הוא מבהיר שאם האדם מפחד לקפוא, זה בגלל המחשבה הפנימית שהקיפאון מעיד על חולשה או על חוסר מסוגלות. לעומת זאת, לברוח או לתקוף נתפסות כפעולות פחות משפילות, ולכן פחות מפחידות אותו.
אליעד ממחיש את זה על ידי דוגמה קונקרטית של אדם שיושב בעבודה ופוחד שהבוס שלו יתקוף אותו. הוא מראה לו שהסיבה שהוא מפחד כל כך היא לא באמת הסיכוי שזה יקרה (שהוא נמוך מאוד), אלא בגלל הפרשנות שהוא נותן למה שיקרה אם יותקף.
מה הדרך להתמודד עם מחשבות שליליות?
אליעד מסכם ואומר שהדרך הטובה להתמודד...
השיחה מתחילה כשהאדם מתאר פחד גדול שיש לו, בעיקר ממצבים שבהם הוא עלול להיפגע פיזית. אליעד כהן מתחיל להוביל את האדם לבחון את הפחד הזה לעומק, על ידי כך שהוא שואל שאלות ממוקדות כמו "מה אתה באמת מפחד שיקרה?", "מה יקרה אם יתנו לך מכה?", ו"מה הפירוש שאתה נותן לאירוע הזה?". המטרה היא לחשוף מה באמת מטריד אותו מאחורי הפחד.
מה הפחד הגדול ביותר במקרה של אלימות?
אליעד והאדם מזהים בהדרגה שהפחד אינו באמת מהכאב הפיזי או מפציעה פיזית. אליעד מסביר שבמקרה הספציפי הזה, האדם אינו פוחד מהמכה עצמה, אלא בעיקר מהמשמעויות שהוא מעניק לאירוע כזה. האדם מודה שהפחד האמיתי שלו הוא מהתחושות הנפשיות והפירושים שהוא יעניק לעצמו אם יותקף.
לדוגמה, האדם מתאר פחד גדול מזה שיקפא ויהיה חסר אונים. הוא מייחס לכך משמעות קשה מאוד של "חולשה" או "השפלה". אליעד מבהיר לו שקיפאון נובע ממחשבות פנימיות, ולא בהכרח ממצב חיצוני. הוא מסביר שאדם קופא כי המוח שלו חווה מחשבה שהוא אינו מצליח להתמודד איתה, וזה יוצר "קצר במערכת". כאשר המחשבה של האדם בורחת, אז מבין כל התגובות האפשריות של תגובת "הילחם ברח או קפא", המוח בוחר באפשרות של "קפא", בגלל סוג של ניתוק מהסיטואציה, בגלל מחשבה שהאדם לא יכול להכיל אותה רגשית.
איך באמת מתמודדים עם תחושת ההשפלה?
האדם מתאר שתחושת השפלה מגיעה כשהוא חושב שמישהו אחר מזלזל בו ולא מכבד אותו, למשל אם מישהו נותן לו מכה. אליעד מפרק את המחשבה הזאת, ומסביר לו לעומק שזו אינה עובדה אלא פרשנות:
* עצם זה שאדם אחר נתן לו מכה לא בהכרח אומר עליו שהוא חלש או לא שווה.
* אליעד מדגים ומסביר שהתגובה של האדם התוקף אינה תמיד הגיונית ואינה בהכרח קשורה להערכה או לזלזול, אלא לתגובות אמוציונליות לא רציונליות.
הוא מביא דוגמאות רבות כדי להמחיש שהמשמעות האמיתית היא תמיד זו שאנו מעניקים לסיטואציה ולא הסיטואציה עצמה. לדוגמה, אדם שמקבל מכה ואומר "זה אומר שאני חלש" - ירגיש רע. לעומת זאת, מי שאומר "זה אומר שהתוקף עצבני" - לא ירגיש השפלה גדולה באותה המידה.
למה תגובות שונות משפיעות באופן שונה?
אליעד מתאר תרחישים שונים בהם האדם עשוי לקפוא, לברוח או להגיב, ומסביר שכל תגובה היא תוצאה של מחשבות פנימיות. הוא מבהיר שאם האדם מפחד לקפוא, זה בגלל המחשבה הפנימית שהקיפאון מעיד על חולשה או על חוסר מסוגלות. לעומת זאת, לברוח או לתקוף נתפסות כפעולות פחות משפילות, ולכן פחות מפחידות אותו.
אליעד ממחיש את זה על ידי דוגמה קונקרטית של אדם שיושב בעבודה ופוחד שהבוס שלו יתקוף אותו. הוא מראה לו שהסיבה שהוא מפחד כל כך היא לא באמת הסיכוי שזה יקרה (שהוא נמוך מאוד), אלא בגלל הפרשנות שהוא נותן למה שיקרה אם יותקף.
מה הדרך להתמודד עם מחשבות שליליות?
אליעד מסכם ואומר שהדרך הטובה להתמודד...
- איך מתמודדים עם פחד מאלימות?
- מה עושים כשקופאים במצב לחץ?
- איך לשנות מחשבות שליליות?
- למה אני מפחד מאלימות?
- האם פחד הוא רק פרשנות?