10:17בחירה חופשית - איזו ישות בוחרת בחירה חופשית? האם יש בחירה חופשית?
מהי בחירה חופשית, ומי באמת בוחר?
אליעד כהן מציג נושא פילוסופי מורכב ומעמיק העוסק בשאלה האם קיימת בחירה חופשית, ואם כן, מי בדיוק בוחר. הוא מסביר שמי שרוצה להבין אם יש בחירה חופשית ועד כמה, חייב להתעמק בשורש הנושא, כאשר אחד השורשים העיקריים הוא להבין מי זה ה"אני" שמקבל החלטות.
מי בעצם צייר את הציור, ומה הקשר שלו לבחירה החופשית?
אליעד נותן דוגמה מעשית של אדם שמצייר ציור על נייר ושואל: מי באמת צייר את הציור? האם זה האדם, היד שלו, העט, או אולי המציאות עצמה? ואולי הציור בכלל צייר את עצמו? אליעד כהן מדגיש בכך את החשיבות של שאלת הסיבה והתוצאה, ומציג אפשרות שהציור הוא זה שגרם לאדם להזיז את היד ולצייר.
האם ליד או לעט יכולה להיות תודעה עצמית?
הוא מציג רעיון מעניין נוסף: נניח שהעט שבו האדם משתמש או היד של האדם היו בעלות תודעה עצמית, והיו טוענות שהן אלה שיצרו את הציור. מצד אחד אפשר לטעון שהעט באמת אחראי, כי בלעדיו לא היה נוצר ציור, ואם העט היה זז אחרת, הציור היה משתנה בהתאם. מצד שני, אפשר לטעון שהיד, בהיותה חלק מהאדם, היא זו שיצרה את הציור.
בנוסף, אליעד מסביר שאם היד הייתה אומרת "אני ציירתי", אך הייתה מתכוונת לאדם שמפעיל אותה, האם הטענה הזו נכונה או לא? כלומר, האם האני של היד הוא אותו אני שאליו האדם מתכוון כשהוא אומר "אני"?
כיצד הגדרת ה"אני" משפיעה על תחושת הבחירה החופשית?
אליעד כהן מסביר שהבנת הבחירה החופשית קשורה באופן ישיר להבנת המושג "אני". כשהאדם בוחר, הוא בדרך כלל אומר "אני בחרתי". אבל מי זה אותו "אני"? האם הרצון והבחירה באים מהאני הזה עצמו, או אולי יש כוח גדול יותר שמחיה ומניע את ה"אני"? הוא מדגיש שהרצון של האדם הוא חלק מתהליך גדול יותר - שהאדם הוא כמו היד של המציאות, שהיא זו שמחליטה וגורמת לכל התהליכים.
האם יש בחירה חופשית בתוך חלום?
דוגמה נוספת שמביא אליעד כהן היא אדם שחולם חלום, ובתוך החלום יש הרבה דמויות. הדמויות האלו בטוחות שיש להן בחירה חופשית, אבל בפועל, מי שבאמת בוחר עבורן הוא הישות החיצונית, האדם שחולם. אליעד מסביר שכך האדם במציאות - הוא חושב שהוא עצמאי ובוחר, אך למעשה הוא עשוי להיות מופעל על ידי ישות גדולה יותר, על ידי כוח גדול יותר של המציאות עצמה.
אם האדם מזהה את עצמו עם המציאות, האם אז יש בחירה?
אליעד מציג רעיון מתקדם שבו האדם כבר מבין שה"אני" שלו הוא המציאות כולה. אבל גם אז נשאלת השאלה: האם אז יש בחירה חופשית אמיתית? האם המציאות עצמה בוחרת מתוך רצון חופשי, או שאולי הכל פשוט מתרחש מעצמו בלי בחירה כלל?
אליעד כהן מבהיר שזו סוגיה לא פשוטה. הוא שואל: אם המציאות עצמה היא הבוחרת, למה היא בחרה דווקא כך ולא אחרת? האם משהו הכריח את המציאות לפעול כך, ואז זו אינה בחירה, או שהיא בחרה ללא שום סיבה, ואז אולי הפעולה פשוט התרחשה מעצמה?
האם "האני" קיים בזכות עצמו או שהוא חלק מישות גדולה יותר?
בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שאדם חייב להתעמק ולהבין מי זה האני שלו. האם האני הוא ישות עצמאית, או שהוא זרוע מבצעת של ישות גדולה יותר? אם האדם הוא חלק מישות גדולה יותר, אז כישות נפרדת אין לו באמת בחירה חופשית. ואם הוא מחובר לישות העליונה, גם אז לא ברור שיש לו בחירה, כי תמיד נשאלת שאלת הסיבה והתוצאה.
אליעד כהן מסכם ואומר שהדרך להבין לעומק את נושא הבחירה החופשית היא על ידי חקירה פנימית של ה"אני". האם האדם הוא זרוע מבצעת של משהו אחר או ישות עצמאית שקיימת בפני עצמה? ההבנה הזו היא הבסיס לתובנה העמוקה יותר של מהות הבחירה החופשית.
אליעד כהן מציג נושא פילוסופי מורכב ומעמיק העוסק בשאלה האם קיימת בחירה חופשית, ואם כן, מי בדיוק בוחר. הוא מסביר שמי שרוצה להבין אם יש בחירה חופשית ועד כמה, חייב להתעמק בשורש הנושא, כאשר אחד השורשים העיקריים הוא להבין מי זה ה"אני" שמקבל החלטות.
מי בעצם צייר את הציור, ומה הקשר שלו לבחירה החופשית?
אליעד נותן דוגמה מעשית של אדם שמצייר ציור על נייר ושואל: מי באמת צייר את הציור? האם זה האדם, היד שלו, העט, או אולי המציאות עצמה? ואולי הציור בכלל צייר את עצמו? אליעד כהן מדגיש בכך את החשיבות של שאלת הסיבה והתוצאה, ומציג אפשרות שהציור הוא זה שגרם לאדם להזיז את היד ולצייר.
האם ליד או לעט יכולה להיות תודעה עצמית?
הוא מציג רעיון מעניין נוסף: נניח שהעט שבו האדם משתמש או היד של האדם היו בעלות תודעה עצמית, והיו טוענות שהן אלה שיצרו את הציור. מצד אחד אפשר לטעון שהעט באמת אחראי, כי בלעדיו לא היה נוצר ציור, ואם העט היה זז אחרת, הציור היה משתנה בהתאם. מצד שני, אפשר לטעון שהיד, בהיותה חלק מהאדם, היא זו שיצרה את הציור.
בנוסף, אליעד מסביר שאם היד הייתה אומרת "אני ציירתי", אך הייתה מתכוונת לאדם שמפעיל אותה, האם הטענה הזו נכונה או לא? כלומר, האם האני של היד הוא אותו אני שאליו האדם מתכוון כשהוא אומר "אני"?
כיצד הגדרת ה"אני" משפיעה על תחושת הבחירה החופשית?
אליעד כהן מסביר שהבנת הבחירה החופשית קשורה באופן ישיר להבנת המושג "אני". כשהאדם בוחר, הוא בדרך כלל אומר "אני בחרתי". אבל מי זה אותו "אני"? האם הרצון והבחירה באים מהאני הזה עצמו, או אולי יש כוח גדול יותר שמחיה ומניע את ה"אני"? הוא מדגיש שהרצון של האדם הוא חלק מתהליך גדול יותר - שהאדם הוא כמו היד של המציאות, שהיא זו שמחליטה וגורמת לכל התהליכים.
האם יש בחירה חופשית בתוך חלום?
דוגמה נוספת שמביא אליעד כהן היא אדם שחולם חלום, ובתוך החלום יש הרבה דמויות. הדמויות האלו בטוחות שיש להן בחירה חופשית, אבל בפועל, מי שבאמת בוחר עבורן הוא הישות החיצונית, האדם שחולם. אליעד מסביר שכך האדם במציאות - הוא חושב שהוא עצמאי ובוחר, אך למעשה הוא עשוי להיות מופעל על ידי ישות גדולה יותר, על ידי כוח גדול יותר של המציאות עצמה.
אם האדם מזהה את עצמו עם המציאות, האם אז יש בחירה?
אליעד מציג רעיון מתקדם שבו האדם כבר מבין שה"אני" שלו הוא המציאות כולה. אבל גם אז נשאלת השאלה: האם אז יש בחירה חופשית אמיתית? האם המציאות עצמה בוחרת מתוך רצון חופשי, או שאולי הכל פשוט מתרחש מעצמו בלי בחירה כלל?
אליעד כהן מבהיר שזו סוגיה לא פשוטה. הוא שואל: אם המציאות עצמה היא הבוחרת, למה היא בחרה דווקא כך ולא אחרת? האם משהו הכריח את המציאות לפעול כך, ואז זו אינה בחירה, או שהיא בחרה ללא שום סיבה, ואז אולי הפעולה פשוט התרחשה מעצמה?
האם "האני" קיים בזכות עצמו או שהוא חלק מישות גדולה יותר?
בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שאדם חייב להתעמק ולהבין מי זה האני שלו. האם האני הוא ישות עצמאית, או שהוא זרוע מבצעת של ישות גדולה יותר? אם האדם הוא חלק מישות גדולה יותר, אז כישות נפרדת אין לו באמת בחירה חופשית. ואם הוא מחובר לישות העליונה, גם אז לא ברור שיש לו בחירה, כי תמיד נשאלת שאלת הסיבה והתוצאה.
אליעד כהן מסכם ואומר שהדרך להבין לעומק את נושא הבחירה החופשית היא על ידי חקירה פנימית של ה"אני". האם האדם הוא זרוע מבצעת של משהו אחר או ישות עצמאית שקיימת בפני עצמה? ההבנה הזו היא הבסיס לתובנה העמוקה יותר של מהות הבחירה החופשית.
- האם יש בחירה חופשית?
- מי באמת בוחר?
- מה הקשר בין האני לבחירה חופשית?
- האם לאדם בתוך חלום יש בחירה חופשית?
- האם המציאות בוחרת בעצמה?
- האם האדם הוא ישות עצמאית?
- מהו שורש הבחירה החופשית?
הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית, וזהו נושא רחב.
וניתן נקודת מבט להסתכלות, בה ניתן לאדם להתבונן על הנושא של הבחירה החופשית
ומי שרוצה להבין את הבחירה, למי יש למי אין בחירה והאם יש בכלל בחירה, צריך להבין את שורש הבחירה החופשית, ויש כמה שורשים לנושא הבחירה החופשית
ואחד השורשים של השאלה זה הבנת האני של הבן אדם.
ניקח אדם שצייר ציור, נשאלת השאלה, מי צייר את הציור, האם היד ציירה את הציור, האם האדם צייר את הציור, האם הזרועה ציירה, האם המציאות ציירה את הציור, או שאולי בכלל הציור צייר את עצמו, אולי הציור בכלל הוא זה שגרם לאדם להזיז את היד ולצייר את הציור?
יש פה כמה היבטים, מה הסיבה של מה? מה הסיבה והתוצאה? כי יכול להיות שהאדם בחר לצייר וגם יכול להיות שהציור בכלל בחר להיות מצויר.
והיבט נוסף, עניין הבחירה החופשית, הוא הגדרת האני, לו יצויר שלעט שהאדם כותב בו היתה תודעה עצמית, היה אומר, איזה ציור יפה ציירתי!!!!
האם זה אפשרי? אולי...
ואילו ליד היתה תודעה עצמית, האם היא ציירה את הציור, והיתה אומרת אני ציירתי.
ולו יצויר שליד היתה תודעה עצמית, ונגיד שהייתה אומרת שהיא ציירה את הציור, אבל כשהיתה אומרת את זה היתה מתכוונת להגיד שהאדם שהיד שלו, הוא זה שצייר את הציור
היד חלק מהאדם. ושאני אומר אני, זה אותו הדבר כמו שהיד מתכוונת שציירו דרכה
והאם היד מתכוונת לאני שאני מתכוון, שאני אומר אני האם זה היה נכון שהיד תגיד על מי שצייר שזה האני שאני מתכוון אליו. או האם היא יכולה להתכוון לאני אחר ממה שאני אמרתי?
והאדם אמור להתבונן על האני הזה, מי זה האני הזה, לפי מה האדם בוחר בחירות? מאיפה באות החלטות? אדם יגיד ממני, אבל מי זה, צריך להתבונן.
ויש הרבה רמות של אני ועל האדם לבדוק, מי גורם לכך שתגיד אני, האני, הרצון של האדם, הוא חלק מכוח גדול יותר
הכוח הזה הוא זה שמחליט מה הרצון שלך, ההחלטות והבחירות, זה שהאדם מרגיש שזה הוא, שברמה מסוימת, נכון גם האדם מחליט, ויש עומקים רבים בנושא האני.
נאמר שהאדם חולם, נמצא בתוך חלום, ובתוך חלום יש הרבה אשים, ובתוך החלום האדם חושב שיש לו בחירה חופשית, אבל האם יש לו בתוך החלום בחירה חופשית?
לא מי שחולם מחליט, אולי יש להן בחירה, אבל מצד הישות החולמת, הישות שבחוץ, היא בוחרת.
האדם מתבונן לצורך העניין ומבין שהוא אומר אני למציאות, כמו שהיד אומרת אני היא מתכוונת לאדם.
האם מההבנה של האדם שהוא המציאות, האם אז יש לו בחירה חופשית?
זה לא ברור מאליו.
גם אם האדם אכן מתכוון למציאות כולה שהוא אומר אני, האם עדיין זו בחירה שלו?
תמיד נוכל לשאול גם אם נניח שהוא האדם המציאות בכבודה בעצמה, הוא עושה איזה פעולה נניח
האם המציאות בוחרת מה לעשות? ולמה המציאות בוחרת לעשות את הדבר הזה? כי יכלה לבחור דבר אחר, ואולי זה קרה מעצמו.
והדבר המרכזי שצריך להתבונן בו, מי זה האני הזה? מי מחיה את האדם הזה? וגורם לו לחשוב שהוא בוחר, או עושה בכלל משהו.
כי אם האדם חלק מישות, הוא לא בוחר בכלל, ואם כן, עליו לבדוק אם הוא אני בפני עצמו
ומי שרוצה להבין את הבחירה החופשית, עליו להבין קודם כל מי הוא, ישות עצמאית?
או חלק מישות גדולה יותר, מי אתה בכלל? כי אם אתה חלק מישות אחרת, אז אין לך בחירה.
ועל האדם לבדוק מי זה האני הזה שבוחר?
אלא אם כן אתה מחובר לישות הראשונה, ואז גם לא ברור אם יש לך בחירה חופשית, ולשם כך צריך להבין את הסיבה והתוצאה ולהבין את האני ומי אתה באמת.
וניתן נקודת מבט להסתכלות, בה ניתן לאדם להתבונן על הנושא של הבחירה החופשית
ומי שרוצה להבין את הבחירה, למי יש למי אין בחירה והאם יש בכלל בחירה, צריך להבין את שורש הבחירה החופשית, ויש כמה שורשים לנושא הבחירה החופשית
ואחד השורשים של השאלה זה הבנת האני של הבן אדם.
ניקח אדם שצייר ציור, נשאלת השאלה, מי צייר את הציור, האם היד ציירה את הציור, האם האדם צייר את הציור, האם הזרועה ציירה, האם המציאות ציירה את הציור, או שאולי בכלל הציור צייר את עצמו, אולי הציור בכלל הוא זה שגרם לאדם להזיז את היד ולצייר את הציור?
יש פה כמה היבטים, מה הסיבה של מה? מה הסיבה והתוצאה? כי יכול להיות שהאדם בחר לצייר וגם יכול להיות שהציור בכלל בחר להיות מצויר.
והיבט נוסף, עניין הבחירה החופשית, הוא הגדרת האני, לו יצויר שלעט שהאדם כותב בו היתה תודעה עצמית, היה אומר, איזה ציור יפה ציירתי!!!!
האם זה אפשרי? אולי...
ואילו ליד היתה תודעה עצמית, האם היא ציירה את הציור, והיתה אומרת אני ציירתי.
ולו יצויר שליד היתה תודעה עצמית, ונגיד שהייתה אומרת שהיא ציירה את הציור, אבל כשהיתה אומרת את זה היתה מתכוונת להגיד שהאדם שהיד שלו, הוא זה שצייר את הציור
היד חלק מהאדם. ושאני אומר אני, זה אותו הדבר כמו שהיד מתכוונת שציירו דרכה
והאם היד מתכוונת לאני שאני מתכוון, שאני אומר אני האם זה היה נכון שהיד תגיד על מי שצייר שזה האני שאני מתכוון אליו. או האם היא יכולה להתכוון לאני אחר ממה שאני אמרתי?
והאדם אמור להתבונן על האני הזה, מי זה האני הזה, לפי מה האדם בוחר בחירות? מאיפה באות החלטות? אדם יגיד ממני, אבל מי זה, צריך להתבונן.
ויש הרבה רמות של אני ועל האדם לבדוק, מי גורם לכך שתגיד אני, האני, הרצון של האדם, הוא חלק מכוח גדול יותר
הכוח הזה הוא זה שמחליט מה הרצון שלך, ההחלטות והבחירות, זה שהאדם מרגיש שזה הוא, שברמה מסוימת, נכון גם האדם מחליט, ויש עומקים רבים בנושא האני.
נאמר שהאדם חולם, נמצא בתוך חלום, ובתוך חלום יש הרבה אשים, ובתוך החלום האדם חושב שיש לו בחירה חופשית, אבל האם יש לו בתוך החלום בחירה חופשית?
לא מי שחולם מחליט, אולי יש להן בחירה, אבל מצד הישות החולמת, הישות שבחוץ, היא בוחרת.
האדם מתבונן לצורך העניין ומבין שהוא אומר אני למציאות, כמו שהיד אומרת אני היא מתכוונת לאדם.
האם מההבנה של האדם שהוא המציאות, האם אז יש לו בחירה חופשית?
זה לא ברור מאליו.
גם אם האדם אכן מתכוון למציאות כולה שהוא אומר אני, האם עדיין זו בחירה שלו?
תמיד נוכל לשאול גם אם נניח שהוא האדם המציאות בכבודה בעצמה, הוא עושה איזה פעולה נניח
האם המציאות בוחרת מה לעשות? ולמה המציאות בוחרת לעשות את הדבר הזה? כי יכלה לבחור דבר אחר, ואולי זה קרה מעצמו.
והדבר המרכזי שצריך להתבונן בו, מי זה האני הזה? מי מחיה את האדם הזה? וגורם לו לחשוב שהוא בוחר, או עושה בכלל משהו.
כי אם האדם חלק מישות, הוא לא בוחר בכלל, ואם כן, עליו לבדוק אם הוא אני בפני עצמו
ומי שרוצה להבין את הבחירה החופשית, עליו להבין קודם כל מי הוא, ישות עצמאית?
או חלק מישות גדולה יותר, מי אתה בכלל? כי אם אתה חלק מישות אחרת, אז אין לך בחירה.
ועל האדם לבדוק מי זה האני הזה שבוחר?
אלא אם כן אתה מחובר לישות הראשונה, ואז גם לא ברור אם יש לך בחירה חופשית, ולשם כך צריך להבין את הסיבה והתוצאה ולהבין את האני ומי אתה באמת.