10:02לא רוצה אבל עושה - למה כולם עושים תמיד *נגד* רצונם?
האם אדם באמת עושה את מה שהוא רוצה?
אחת האשליות הגדולות של האדם היא התחושה שהוא עושה בדיוק את מה שהוא רוצה. על פי אליעד כהן, למרות שאנשים נוטים לומר "עשיתי בדיוק את מה שרציתי", בפועל, אף אדם לא באמת עושה את מה שהוא רוצה. כל פעולה שאדם עושה מכוונת להשגת מטרה כלשהי. לדוגמה, כאשר אדם משחק משחק להנאתו, הוא לא נהנה מעצם המשחק, אלא מההנאה שהמשחק גורם לו להרגיש. כלומר, אפילו פעולות שנתפסות כנעימות וככיף הן אמצעי למטרה אחרת.
מה באמת מניע אותנו לפעולה?
ההסבר שאליעד נותן הוא שכל פעולה שלנו נעשית כדי להימלט מריקנות קיומית או מדיכאון קיומי. האדם כל הזמן חש חיסרון פנימי, ולמעשה הוא אינו יודע בדיוק לשם מה הוא חי. הוא מחפש תחושת סיפוק, ולכן כל פעולה שלו מכוונת לספק את הרצון שלו למלא את החיסרון. לדוגמה, כשאדם הולך לחדר כושר, הוא לא נהנה מהמאמץ עצמו. אם היה אפשר להשיג את אותה תחושת סיפוק בלי המאמץ, הוא היה בוחר בכך. המאמץ עצמו הוא לא מקור ההנאה, אלא התחושה שהאדם טוב יותר משהוא היה קודם לכן.
מה זאת אומרת לרצות באמת את מה שאתה עושה?
לפי אליעד כהן, לרצות באמת את מה שאתה עושה, פירושו שאתה נהנה מעצם העשייה ולא משום תוצאה עתידית שהעשייה מביאה. הוא נותן דוגמה של אדם שסוחב שק מלט בבניין. אם האדם היה אומר ששיא שאיפותיו הוא רק לסחוב שק מלט ולא משנה לו כלל מה יהיו ההשלכות של הפעולה, לא איכפת לו אם יירו בו או יגרמו לו כאב, הוא רק רוצה להרגיש את השק על גבו - זה אדם שבאמת רוצה את מה שהוא עושה. אדם כזה לא מעוניין בשום תוצאה מלבד העשייה עצמה. הוא לא מנסה להרגיש טוב יותר ולא מחפש שום דבר נוסף. זוהי ההנאה מעצם העשייה בלבד.
האם אנחנו נהנים מהעשייה או מתוצאותיה?
רוב האנשים אינם נהנים מעצם הפעולה שהם עושים. אם היו מקבלים את אותו רגש טוב ללא העשייה עצמה, הם היו מעדיפים זאת. לדוגמה, אדם שעובד בבניין ובונה בית אינו נהנה מעצם סחיבת המלט והקושי הכרוך בכך, אלא מהתוצאה הסופית - הבית הבנוי. מכאן ברור שרובנו מונעים על ידי התוצאה ולא על ידי ההנאה הישירה מהפעולה עצמה.
מהו שחרור מהרצון ולמה הוא חשוב?
אליעד טוען שהמצב האידיאלי מבחינתו של אדם הוא מצב בו הוא אינו רוצה דבר. כל עוד יש לאדם רצון, הוא נמצא במאבק פנימי תמידי. כל פעולה נעשית למען מילוי הרצון, כדי להפסיק לרצות, וכך בעצם הפעולות שלנו הן תמיד אמצעי ולא מטרה. מי שמסוגל להגיע למצב בו הוא משוחרר לגמרי מהרצון להרגיש טוב יותר, מסוגל ליהנות באמת מעצם העשייה עצמה ללא תלות בשום תוצאה או הנאה נוספת.
האם למידה מתוך אתגר היא רצון אמיתי?
אליעד נותן דוגמה מעולם הלמידה והחינוך. כאשר אדם מעוניין ללמוד מתמטיקה לא בשביל פרנסה אלא כי הוא חש אתגר אישי מהנושא, הוא מונע מרצון אמיתי. הרצון האמיתי כאן הוא לא התוצאה של מקצוע או פרנסה, אלא ההבנה העמוקה עצמה של התחום. האדם שואל את עצמו למה הוא לומד דווקא מתמטיקה ולא תחום אחר, והתשובה היא כי זה הנושא שמאתגר אותו בצורה אישית וייחודית יותר מכל נושא אחר. מבחינתו, לו היה בוחר נושא אחר, היה מרגיש תחושת פספוס. זהו רצון פנימי אותנטי, שלא מושפע ישירות מתוצאה חיצונית או פרנסה.
האם כל רצון חייב להיות קשור לפרנסה?
לא כל רצון חייב להיות קשור לפרנסה. ישנם רצונות שמונעים רק מתוך עניין אישי ואתגר פנימי. לדוגמה, אדם שרוצה ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה עשוי להכיר בכך שאין לו תועלת כלכלית ישירה מהתחום, אך זה לא מפריע לו, כי עצם הלמידה היא המטרה האמיתית. אדם כזה יכול לשלב בין לימודי מתמטיקה ללימודי מחשבים לא מתוך חובה או אילוץ, אלא מתוך רצון אותנטי. לעיתים, פרנסה יכולה להיות יתרון נוסף לרצון הפנימי, אך היא לא תנאי הכרחי לקיומו של רצון אמיתי ואותנטי.
מדוע כל אדם צריך להתבונן ברצון שלו?
אליעד ממליץ לכל אדם להתבונן בעצמו ולחקור לעומק את המניעים שלו. אדם צריך לשאול את עצמו מה הוא באמת רוצה ומה מניע אותו. האם הוא עושה דברים כי הוא באמת רוצה אותם, או שהוא מנסה לברוח מחוסר סיפוק וריקנות קיומית? ההתבוננות הזאת תאפשר לאדם להבין את עצמו בצורה עמוקה יותר ולשאוף להגיע למצב שבו הוא מסוגל ליהנות באמת ובשלמות מעצם העשייה שלו, ללא תלות בשום גורם חיצוני.
אחת האשליות הגדולות של האדם היא התחושה שהוא עושה בדיוק את מה שהוא רוצה. על פי אליעד כהן, למרות שאנשים נוטים לומר "עשיתי בדיוק את מה שרציתי", בפועל, אף אדם לא באמת עושה את מה שהוא רוצה. כל פעולה שאדם עושה מכוונת להשגת מטרה כלשהי. לדוגמה, כאשר אדם משחק משחק להנאתו, הוא לא נהנה מעצם המשחק, אלא מההנאה שהמשחק גורם לו להרגיש. כלומר, אפילו פעולות שנתפסות כנעימות וככיף הן אמצעי למטרה אחרת.
מה באמת מניע אותנו לפעולה?
ההסבר שאליעד נותן הוא שכל פעולה שלנו נעשית כדי להימלט מריקנות קיומית או מדיכאון קיומי. האדם כל הזמן חש חיסרון פנימי, ולמעשה הוא אינו יודע בדיוק לשם מה הוא חי. הוא מחפש תחושת סיפוק, ולכן כל פעולה שלו מכוונת לספק את הרצון שלו למלא את החיסרון. לדוגמה, כשאדם הולך לחדר כושר, הוא לא נהנה מהמאמץ עצמו. אם היה אפשר להשיג את אותה תחושת סיפוק בלי המאמץ, הוא היה בוחר בכך. המאמץ עצמו הוא לא מקור ההנאה, אלא התחושה שהאדם טוב יותר משהוא היה קודם לכן.
מה זאת אומרת לרצות באמת את מה שאתה עושה?
לפי אליעד כהן, לרצות באמת את מה שאתה עושה, פירושו שאתה נהנה מעצם העשייה ולא משום תוצאה עתידית שהעשייה מביאה. הוא נותן דוגמה של אדם שסוחב שק מלט בבניין. אם האדם היה אומר ששיא שאיפותיו הוא רק לסחוב שק מלט ולא משנה לו כלל מה יהיו ההשלכות של הפעולה, לא איכפת לו אם יירו בו או יגרמו לו כאב, הוא רק רוצה להרגיש את השק על גבו - זה אדם שבאמת רוצה את מה שהוא עושה. אדם כזה לא מעוניין בשום תוצאה מלבד העשייה עצמה. הוא לא מנסה להרגיש טוב יותר ולא מחפש שום דבר נוסף. זוהי ההנאה מעצם העשייה בלבד.
האם אנחנו נהנים מהעשייה או מתוצאותיה?
רוב האנשים אינם נהנים מעצם הפעולה שהם עושים. אם היו מקבלים את אותו רגש טוב ללא העשייה עצמה, הם היו מעדיפים זאת. לדוגמה, אדם שעובד בבניין ובונה בית אינו נהנה מעצם סחיבת המלט והקושי הכרוך בכך, אלא מהתוצאה הסופית - הבית הבנוי. מכאן ברור שרובנו מונעים על ידי התוצאה ולא על ידי ההנאה הישירה מהפעולה עצמה.
מהו שחרור מהרצון ולמה הוא חשוב?
אליעד טוען שהמצב האידיאלי מבחינתו של אדם הוא מצב בו הוא אינו רוצה דבר. כל עוד יש לאדם רצון, הוא נמצא במאבק פנימי תמידי. כל פעולה נעשית למען מילוי הרצון, כדי להפסיק לרצות, וכך בעצם הפעולות שלנו הן תמיד אמצעי ולא מטרה. מי שמסוגל להגיע למצב בו הוא משוחרר לגמרי מהרצון להרגיש טוב יותר, מסוגל ליהנות באמת מעצם העשייה עצמה ללא תלות בשום תוצאה או הנאה נוספת.
האם למידה מתוך אתגר היא רצון אמיתי?
אליעד נותן דוגמה מעולם הלמידה והחינוך. כאשר אדם מעוניין ללמוד מתמטיקה לא בשביל פרנסה אלא כי הוא חש אתגר אישי מהנושא, הוא מונע מרצון אמיתי. הרצון האמיתי כאן הוא לא התוצאה של מקצוע או פרנסה, אלא ההבנה העמוקה עצמה של התחום. האדם שואל את עצמו למה הוא לומד דווקא מתמטיקה ולא תחום אחר, והתשובה היא כי זה הנושא שמאתגר אותו בצורה אישית וייחודית יותר מכל נושא אחר. מבחינתו, לו היה בוחר נושא אחר, היה מרגיש תחושת פספוס. זהו רצון פנימי אותנטי, שלא מושפע ישירות מתוצאה חיצונית או פרנסה.
האם כל רצון חייב להיות קשור לפרנסה?
לא כל רצון חייב להיות קשור לפרנסה. ישנם רצונות שמונעים רק מתוך עניין אישי ואתגר פנימי. לדוגמה, אדם שרוצה ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה עשוי להכיר בכך שאין לו תועלת כלכלית ישירה מהתחום, אך זה לא מפריע לו, כי עצם הלמידה היא המטרה האמיתית. אדם כזה יכול לשלב בין לימודי מתמטיקה ללימודי מחשבים לא מתוך חובה או אילוץ, אלא מתוך רצון אותנטי. לעיתים, פרנסה יכולה להיות יתרון נוסף לרצון הפנימי, אך היא לא תנאי הכרחי לקיומו של רצון אמיתי ואותנטי.
מדוע כל אדם צריך להתבונן ברצון שלו?
אליעד ממליץ לכל אדם להתבונן בעצמו ולחקור לעומק את המניעים שלו. אדם צריך לשאול את עצמו מה הוא באמת רוצה ומה מניע אותו. האם הוא עושה דברים כי הוא באמת רוצה אותם, או שהוא מנסה לברוח מחוסר סיפוק וריקנות קיומית? ההתבוננות הזאת תאפשר לאדם להבין את עצמו בצורה עמוקה יותר ולשאוף להגיע למצב שבו הוא מסוגל ליהנות באמת ובשלמות מעצם העשייה שלו, ללא תלות בשום גורם חיצוני.
- רצון קיומי
- הנאה מעשייה
- חיים ללא רצון
- אתגר אישי
- שחרור מהרצון
לא רוצה אבל עושה - למה כולם עושים תמיד נגד רצונם?
האם כל פעולה שאדם עושה נועדה להשיג מטרה מסוימת?
כל פעולה שאדם מבצע נועדה להשיג מטרה כלשהי, גם אם היא נראית כמו משהו שנעשה לשם הנאה. לדוגמה, כשאדם הולך לחדר כושר, הוא לא נהנה מהמאמץ עצמו, אך הוא עושה זאת מתוך רצון להשיג את התוצאה הרצויה - בריאות טובה יותר או גוף חטוב. כל מה שאדם עושה נועד להשיג משהו - גם אם הוא לא תמיד מודע לכך. המטרה האמיתית מאחורי כל פעולה היא לרוב לספק לאדם פתרון לריקנות הקיומית או לדיכאון הקיומי שבו הוא נמצא. כלומר, אף אדם לא עושה את מה שהוא באמת רוצה, אלא כל פעולה נועדה להשיג משהו אחר - לרוב תחושת סיפוק או הנאה עתידית.
האם אדם באמת עושה את מה שהוא רוצה?
אם אדם היה עושה את מה שהוא רוצה באמת, הוא היה מבצע את הפעולה לשם הפעולה עצמה, ולא מתוך מטרה להשיג תוצאה עתידית. לדוגמה, אם אדם היה נהנה רק מעצם העשייה של עבודה פיזית קשה כמו לסחוב מלט, הוא היה יכול להגיד ששאיפתו היא להיות פועל בבניין ולהרגיש את המאמץ עצמו, ולא את התוצאה של עבודתו. אם העבודה אינה מספקת אותו או לא גורמת לו הנאה, הוא לא באמת רוצה את העבודה עצמה אלא את התוצאה שהיא מביאה.
מה זאת אומרת לרצות את מה שאתה עושה?
לרצות את מה שאתה עושה, פירושו ליהנות מעצם העשייה, לא מהתוצאה שהיא מביאה. מדובר על חוויית שיא שנגרמת על ידי העשייה עצמה, ולא על ידי המטרה שהיא משרתת. לדוגמה, אם אדם בוחר לעבוד בבניין כי זה נותן לו הנאה ישירה מהמאמץ, ולא מתוך רצון למשהו אחר, אז הוא באמת רוצה את מה שהוא עושה. אם הפעולה גורמת לו להרגיש טוב והוא לא מונע על ידי רצון למטרה אחרת, הוא לא מונע על ידי דיכאון קיומי, אלא פשוט נהנה מהעשייה.
האם אנחנו פועלים כדי למלא רצון או כדי להפסיק לרצות?
הדברים שהאדם עושה בדרך כלל נועדו למלא רצון פנימי, אך פעמים רבות הוא עושה אותם גם כדי להפסיק לרצות. לדוגמה, אדם שעובד קשה כדי לרכוש פריטים יקרים או לעשות כסף, לא עושה זאת מתוך רצון לעשייה עצמה, אלא כדי למלא רצון או להימנע מריקנות. אם אדם היה יכול להפסיק לרצות ולחיות בצורה של שחרור מוחלט מהרצון, הוא היה יכול ליהנות מעצם העשייה, ולא מהתוצאה שתהיה לה.
מה זה אומר לחקור את הרצון הפנימי?
ישנם אנשים שמעוניינים ללמוד תחום מסוים, כמו מתמטיקה, לא מתוך רצון להשתמש בה בתחום אחר כמו מחשבים, אלא מתוך אהבה או עניין אישי בתחום. האדם שואל את עצמו למה הוא בוחר ללמוד מתמטיקה, ומה מניע אותו ללמוד אותה בצורה מעמיקה. הכוונה כאן היא להבין את המניעים הפנימיים - האם הרצון ללמוד נובע מתוך אתגר אישי או מתוך הצורך להיענות לדרישות מקצועיות? לפעמים הרצון ללמוד הוא תוצאה של אתגר פנימי, תחושת סיפוק שמתקבלת מההבנה העמוקה של נושא מסוים, ולא דווקא מהתוצאה שתהיה לו מכך בחיים המקצועיים.
האם כל רצון צריך להיות בהכרח קשור לפרנסה?
לפעמים הרצון ללמוד ולהתמקצע בתחום מסוים לא קשור ישירות לשאלה של פרנסה, אלא לרצון הפנימי של האדם להתפתח ולהשיג ידע. במקרה של אדם שמעוניין לשלב בין מתמטיקה למחשבים, ייתכן שהוא לא מתעניין בפרנסה ישירה אלא בתהליך הלמידה עצמו. פרנסה עשויה להיות צד נוסף לרצון, אך לא בהכרח הדבר המרכזי. הרצון האמיתי יכול להיות ידע והתפתחות אישית.
האם כל פעולה שאדם עושה נועדה להשיג מטרה מסוימת?
כל פעולה שאדם מבצע נועדה להשיג מטרה כלשהי, גם אם היא נראית כמו משהו שנעשה לשם הנאה. לדוגמה, כשאדם הולך לחדר כושר, הוא לא נהנה מהמאמץ עצמו, אך הוא עושה זאת מתוך רצון להשיג את התוצאה הרצויה - בריאות טובה יותר או גוף חטוב. כל מה שאדם עושה נועד להשיג משהו - גם אם הוא לא תמיד מודע לכך. המטרה האמיתית מאחורי כל פעולה היא לרוב לספק לאדם פתרון לריקנות הקיומית או לדיכאון הקיומי שבו הוא נמצא. כלומר, אף אדם לא עושה את מה שהוא באמת רוצה, אלא כל פעולה נועדה להשיג משהו אחר - לרוב תחושת סיפוק או הנאה עתידית.
האם אדם באמת עושה את מה שהוא רוצה?
אם אדם היה עושה את מה שהוא רוצה באמת, הוא היה מבצע את הפעולה לשם הפעולה עצמה, ולא מתוך מטרה להשיג תוצאה עתידית. לדוגמה, אם אדם היה נהנה רק מעצם העשייה של עבודה פיזית קשה כמו לסחוב מלט, הוא היה יכול להגיד ששאיפתו היא להיות פועל בבניין ולהרגיש את המאמץ עצמו, ולא את התוצאה של עבודתו. אם העבודה אינה מספקת אותו או לא גורמת לו הנאה, הוא לא באמת רוצה את העבודה עצמה אלא את התוצאה שהיא מביאה.
מה זאת אומרת לרצות את מה שאתה עושה?
לרצות את מה שאתה עושה, פירושו ליהנות מעצם העשייה, לא מהתוצאה שהיא מביאה. מדובר על חוויית שיא שנגרמת על ידי העשייה עצמה, ולא על ידי המטרה שהיא משרתת. לדוגמה, אם אדם בוחר לעבוד בבניין כי זה נותן לו הנאה ישירה מהמאמץ, ולא מתוך רצון למשהו אחר, אז הוא באמת רוצה את מה שהוא עושה. אם הפעולה גורמת לו להרגיש טוב והוא לא מונע על ידי רצון למטרה אחרת, הוא לא מונע על ידי דיכאון קיומי, אלא פשוט נהנה מהעשייה.
האם אנחנו פועלים כדי למלא רצון או כדי להפסיק לרצות?
הדברים שהאדם עושה בדרך כלל נועדו למלא רצון פנימי, אך פעמים רבות הוא עושה אותם גם כדי להפסיק לרצות. לדוגמה, אדם שעובד קשה כדי לרכוש פריטים יקרים או לעשות כסף, לא עושה זאת מתוך רצון לעשייה עצמה, אלא כדי למלא רצון או להימנע מריקנות. אם אדם היה יכול להפסיק לרצות ולחיות בצורה של שחרור מוחלט מהרצון, הוא היה יכול ליהנות מעצם העשייה, ולא מהתוצאה שתהיה לה.
מה זה אומר לחקור את הרצון הפנימי?
ישנם אנשים שמעוניינים ללמוד תחום מסוים, כמו מתמטיקה, לא מתוך רצון להשתמש בה בתחום אחר כמו מחשבים, אלא מתוך אהבה או עניין אישי בתחום. האדם שואל את עצמו למה הוא בוחר ללמוד מתמטיקה, ומה מניע אותו ללמוד אותה בצורה מעמיקה. הכוונה כאן היא להבין את המניעים הפנימיים - האם הרצון ללמוד נובע מתוך אתגר אישי או מתוך הצורך להיענות לדרישות מקצועיות? לפעמים הרצון ללמוד הוא תוצאה של אתגר פנימי, תחושת סיפוק שמתקבלת מההבנה העמוקה של נושא מסוים, ולא דווקא מהתוצאה שתהיה לו מכך בחיים המקצועיים.
האם כל רצון צריך להיות בהכרח קשור לפרנסה?
לפעמים הרצון ללמוד ולהתמקצע בתחום מסוים לא קשור ישירות לשאלה של פרנסה, אלא לרצון הפנימי של האדם להתפתח ולהשיג ידע. במקרה של אדם שמעוניין לשלב בין מתמטיקה למחשבים, ייתכן שהוא לא מתעניין בפרנסה ישירה אלא בתהליך הלמידה עצמו. פרנסה עשויה להיות צד נוסף לרצון, אך לא בהכרח הדבר המרכזי. הרצון האמיתי יכול להיות ידע והתפתחות אישית.
- רצון קיומי
- הנאה מעשייה
- חיים ללא רצון
- אתגר אישי
- שחרור מהרצון
כל פעולה שאדם עושה בעולם הוא עושה אותה כדי להשיג מטרה כלשהי, גם אדם שמשחק לכייף, אתה עושה לכייף אתה רוצה לכייף ולא לעשייה, הולך לחדר כושר אבל לא נהנה מהמאמץ. תמיד כל מה שאדם עושה כדי להשיג אושר שנמצא שמה. העיקר, תמיד האדם מנסה להשיג משהו אחר, כל פעולה כדי להשיג משהו אחר אפילו מחשבות בשביל משהו מסויים, כל מה שאדם עושה זה כדי להשיג משהו. כל הפעולות נועדו כדי שאדם ייפתר מהריקנות הקיומית שלו, הוא מנסה להיפתר מהדיכאון הקיומי שבו הוא נמצא. זה בעצם אומר, שאדם אף פעם לא עושה את מה שהוא רוצה. לעשות את מה שאתה רוצה לרצות את עצם העשייה - לרצות את עצם העשייה שאתה עושה את העשייה למען העשייה אם העשייה גורמת לך להרגיש יותר טוב, אז עשית בשביל להרגיש יותר טוב. אדם נהנה ממה שהעשייה גורמת להרגיש, אם העשייה הזאת הייתה גורמת להרגיש רע לא היית נהנה, אתה רוצה שהעשייה תפיק לך הנאה. אם הייתי יכול להפיק את אותה ההנאה בלי לעשות? למה שאעשה את זה? כי אתה רוצה להשיג מטרה. כל מה שאנשים עושים כדי להשיג מטרה כלשהי ואף אחד אחד לא עושה את מה שהוא רוצה או יותר מדוייק לא רוצה את מה שהוא עושה.
אדם עובד בבניין כדי לבנות בית למה הוא עושה את הפעולות? מה זה נקרא לרצות את מה שאתה עושה - פירושו, שואלים אותו מה שאיפת חייך? אני הדבר הגדול שאני רוצה להשיג בחיים שלי זה לסחוב מלט, ואם זה יגרום לסבול? ומה זה ייתן לך? כלום, אני לא רוצה כלום כל מה שאני רוצה זה להרגיש שק מלט על הכתף ולא איכפת לי טוב או רע או שיירו בי רק תן לי לסחוב את השק מלט הזה ואני לא רוצה שום דבר בחיים - אדם כזה רוצה את מה שהוא עושה. כי כל הרצון שלו את מה שהוא עושה כל כוח הרצון כל השאיפה כל ההשתוקקות שלו הוא כל כך רוצה את מה שהוא עושה עד כדי כך שהוא לא רוצה שום דבר חוץ ממה שהוא עושה והוא לא רוצה שום דבר אחר, הוא שכח שיש בעיות כי הוא שכח את זה, שום דבר לא מעניין אותו כי הוא רוצה רק את זה, עד כדי כך שהוא לא מחפש להרגיש יותר טוב כי הדבר שהוא מבקש הכי בעולם זה לעשות את מה שהוא עושה.
לרצות את מה שאתה עושה זה להינות מעצם העשייה חווה את שיא השלמות מעצם מה שהוא עושה מעצם העשייה עצמה, אם העשייה משיגה מטרה עדיין אתה לא עושה את מה שאתה רוצה, לעשות את מה שאתה רוצה אתה בוחר לעשות את הדבר, אם אתה מוכרח אתה עושה פעולות אתה לא בוחר את זה, מאחר שרע לך אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה עובד ואתה קונה עוד דבר כי אתה בדיכאון. מה אתה באמת רוצה? להפסיק לרצות, כל המעשים כדי למלא את הרצון שלו, אתה עושה כי יש לך רצון ואתה ממלא אותו באמצעות העשייה, מבחינתו טוב יותר שאין לו רצון.
כל אחד צריך להתבונן ולהתבונן ולרחם על עצמו, אדם לא נהנה מעצם העבודה אדם נהנה מדבר אחר. אם היו נותנים לו אותה הנאה גם היית עושה? זה אומר שאתה לא נהנה מעצם העשייה. ומי שרוצה להינות ממה שהוא עושה הוא צריך להביא את עצמו לשחרור מוחלט מהרצון שלו להרגיש יותר טוב, אז אתה נהנה מעצם העשייה בלי קשר לשום תוצאה.
לדעתי יש לחקור את הנושא כדי להיות יותר ממוקד: מה אני רוצה? אני רוצה ללמוד מתמטיקה. למה אני רוצה ללמוד מתמטיקה? כדי לעבוד במחשבים. האם הייתי מדלג על מתמטיקה לטובת המחשבים? לא. הייתי נותן תירוץ שזה טוב למחשבים. למרות שבפועל יש דרישה כזאת במחשבים. אז המטרה אם כן, ללא תירוצים היא ללמוד מתמטיקה ברמה מסויימת. אבל למה אני רוצה ללמוד מתמטיקה ברמה מסויימת? כדי להבין אותה עד הסוף ברמה הזאת. למה להבין אותה ברמה הזאת? אתגר. רצון להבין את העניין הזה. למה לרצות את זה דווקא? ולא דבר אחר? כי זה מאתגר אותי יותר מכל נושא אחר. למה זה מאתגר אותי יותר מכל נושא אחר? אולי נושא אחר יכול לאתגר אותי? אם אנסה נושא אחר אחוש תחושת פספוס. למה שלא אחוש תחושת פספוס בנושא אחר בדומה לכאן? כי נושאים אחרים לא מעניינים אותי. דווקא הנושא הזה מעניין אותי.
ואם אני רק מתחיל ואחרים מתקדמים? אז אפשר ללמוד מהם את החומר, וגם לשאול את המורה, העיקר להבין בשלמות. ויש לי שאלה, אם אני רוצה להבין את המתמטיקה עד הסוף, עד הרמה הזאת שאני לומד אין בעיה אני יכול לשאול שאלות, אבל מה עם הרמות הלאה? אם אפסיק ללמוד את החומר לטובת מחשבים, איך אמשיך את הרמות הבאות? וכי מי אמר שאי אפשר לשלב מתמטיקה ברמה גבוהה עם מחשבים? בעצם זה הרצון הפנימי. לשלב מתמטיקה גבוהה עם מחשבים. יש שאלה והיא, האם יש פרנסה מזה? ואם כן, אז אני לא רוצה בכל מחיר את זה. ויש אם כן לרצון הזה מחיר. לרצון למחשבים אין מחיר וזה בטוח. לרצון למתמטיקה, אין מחיר, כי גם אם אין פרנסה אפשר למצוא מקום שמלמדים את הידע ברמות גבוהות יותר אפילו לשם הידע בלבד. יש רצונות נוספים אבל הם לא מפריעים להשיג את מה שאני רוצה בכל מחיר.
אדם עובד בבניין כדי לבנות בית למה הוא עושה את הפעולות? מה זה נקרא לרצות את מה שאתה עושה - פירושו, שואלים אותו מה שאיפת חייך? אני הדבר הגדול שאני רוצה להשיג בחיים שלי זה לסחוב מלט, ואם זה יגרום לסבול? ומה זה ייתן לך? כלום, אני לא רוצה כלום כל מה שאני רוצה זה להרגיש שק מלט על הכתף ולא איכפת לי טוב או רע או שיירו בי רק תן לי לסחוב את השק מלט הזה ואני לא רוצה שום דבר בחיים - אדם כזה רוצה את מה שהוא עושה. כי כל הרצון שלו את מה שהוא עושה כל כוח הרצון כל השאיפה כל ההשתוקקות שלו הוא כל כך רוצה את מה שהוא עושה עד כדי כך שהוא לא רוצה שום דבר חוץ ממה שהוא עושה והוא לא רוצה שום דבר אחר, הוא שכח שיש בעיות כי הוא שכח את זה, שום דבר לא מעניין אותו כי הוא רוצה רק את זה, עד כדי כך שהוא לא מחפש להרגיש יותר טוב כי הדבר שהוא מבקש הכי בעולם זה לעשות את מה שהוא עושה.
לרצות את מה שאתה עושה זה להינות מעצם העשייה חווה את שיא השלמות מעצם מה שהוא עושה מעצם העשייה עצמה, אם העשייה משיגה מטרה עדיין אתה לא עושה את מה שאתה רוצה, לעשות את מה שאתה רוצה אתה בוחר לעשות את הדבר, אם אתה מוכרח אתה עושה פעולות אתה לא בוחר את זה, מאחר שרע לך אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה עובד ואתה קונה עוד דבר כי אתה בדיכאון. מה אתה באמת רוצה? להפסיק לרצות, כל המעשים כדי למלא את הרצון שלו, אתה עושה כי יש לך רצון ואתה ממלא אותו באמצעות העשייה, מבחינתו טוב יותר שאין לו רצון.
כל אחד צריך להתבונן ולהתבונן ולרחם על עצמו, אדם לא נהנה מעצם העבודה אדם נהנה מדבר אחר. אם היו נותנים לו אותה הנאה גם היית עושה? זה אומר שאתה לא נהנה מעצם העשייה. ומי שרוצה להינות ממה שהוא עושה הוא צריך להביא את עצמו לשחרור מוחלט מהרצון שלו להרגיש יותר טוב, אז אתה נהנה מעצם העשייה בלי קשר לשום תוצאה.
לדעתי יש לחקור את הנושא כדי להיות יותר ממוקד: מה אני רוצה? אני רוצה ללמוד מתמטיקה. למה אני רוצה ללמוד מתמטיקה? כדי לעבוד במחשבים. האם הייתי מדלג על מתמטיקה לטובת המחשבים? לא. הייתי נותן תירוץ שזה טוב למחשבים. למרות שבפועל יש דרישה כזאת במחשבים. אז המטרה אם כן, ללא תירוצים היא ללמוד מתמטיקה ברמה מסויימת. אבל למה אני רוצה ללמוד מתמטיקה ברמה מסויימת? כדי להבין אותה עד הסוף ברמה הזאת. למה להבין אותה ברמה הזאת? אתגר. רצון להבין את העניין הזה. למה לרצות את זה דווקא? ולא דבר אחר? כי זה מאתגר אותי יותר מכל נושא אחר. למה זה מאתגר אותי יותר מכל נושא אחר? אולי נושא אחר יכול לאתגר אותי? אם אנסה נושא אחר אחוש תחושת פספוס. למה שלא אחוש תחושת פספוס בנושא אחר בדומה לכאן? כי נושאים אחרים לא מעניינים אותי. דווקא הנושא הזה מעניין אותי.
ואם אני רק מתחיל ואחרים מתקדמים? אז אפשר ללמוד מהם את החומר, וגם לשאול את המורה, העיקר להבין בשלמות. ויש לי שאלה, אם אני רוצה להבין את המתמטיקה עד הסוף, עד הרמה הזאת שאני לומד אין בעיה אני יכול לשאול שאלות, אבל מה עם הרמות הלאה? אם אפסיק ללמוד את החומר לטובת מחשבים, איך אמשיך את הרמות הבאות? וכי מי אמר שאי אפשר לשלב מתמטיקה ברמה גבוהה עם מחשבים? בעצם זה הרצון הפנימי. לשלב מתמטיקה גבוהה עם מחשבים. יש שאלה והיא, האם יש פרנסה מזה? ואם כן, אז אני לא רוצה בכל מחיר את זה. ויש אם כן לרצון הזה מחיר. לרצון למחשבים אין מחיר וזה בטוח. לרצון למתמטיקה, אין מחיר, כי גם אם אין פרנסה אפשר למצוא מקום שמלמדים את הידע ברמות גבוהות יותר אפילו לשם הידע בלבד. יש רצונות נוספים אבל הם לא מפריעים להשיג את מה שאני רוצה בכל מחיר.