מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=1078
8:59נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות?
מהי נאיביות של ילדים מול חוכמת המבוגרים?

אליעד כהן מסביר שהילדים נתפסים כ"נאיביים", והמבוגרים כ"חכמים", אולם לדבריו, המצב למעשה הפוך. הוא מתאר כיצד ילדים הם בדרך כלל שמחים ואופטימיים באופן טבעי, מכיוון שהם עדיין לא מודעים למגבלות של המציאות ושל עצמם. ילד יכול לחלום שהוא סופרמן, מאמין שהוא יכול לעוף או לעבור דרך קירות, מכיוון שאין לו עדיין את ההכרה הפנימית שהוא מוגבל. אליעד מסביר שילדים נהנים הרבה יותר מהחיים בגלל אותו חוסר מודעות, ואילו המבוגרים ככל שהם מתבגרים, מבינים יותר ויותר את מגבלותיהם, וממילא הופכים לפחות מאושרים.

הוא מביא כדוגמה את ההתלהבות הטבעית של ילדים מסרטים מצוירים וסיפורי אגדות. ילדים מאמינים באופן טבעי בעולם של פנטזיות, מאמינים לסופים טובים ("הפי אנד") וחולמים על עולם יפה וטוב יותר שבו הכל אפשרי. לעומתם, המבוגרים איבדו את הנאיביות, והפכו ריאליים יותר. הם יודעים להבחין בין מה שאפשרי ומה שאינו אפשרי, ולכן מאבדים חלק גדול מהיכולת לחוות את העולם בשמחה ובתחושת קסם והתלהבות.

מה ההבדל בין אושר של ילדים לאושר של מבוגרים?

לפי אליעד כהן, האושר של הילדים הוא לא באמת אושר פנימי עמוק, אלא אושר שנובע מחוסר המודעות שלהם למגבלות המציאות. הם פשוט לא יודעים שהם לא יכולים לעשות דברים מסוימים, ולכן הם מרגישים טוב. לעומתם, המבוגר מבין היטב שהוא מוגבל, ולכן לא יכול לחוות את אותו האושר. עם זאת, גם האושר של הילדים אינו שלם, כי הוא מבוסס על חוסר ידע וחוסר שכל. כלומר, הילדים מאושרים רק משום שטרם גילו את האמת על המציאות - שיש לה מגבלות.

מהי השלמות האמיתית לפי אליעד כהן?

אליעד כהן טוען שהשלמות האמיתית היא החיבור בין שני ההפכים - הכוח של הילד והכוח של המבוגר. הוא מסביר כי אצל כל אדם קיימים שני הכוחות: המבוגר הוא למעשה ילד מודחק, והילד הוא מבוגר שעוד לא התפתח. השלמות האמיתית מגיעה כאשר האדם מצליח להשתמש בשכל של המבוגר, שיודע להבחין במציאות ולדעת את המגבלות, אך לחוות את המציאות מתוך נקודת מבט של ילד, ללא תחושת המגבלות.

הוא מדגים זאת בכך שאדם בוגר צריך לדעת שהוא אינו יכול לעוף, אינו יכול להכניס יד לאש מבלי להיפגע, אך מצד שני לחוות את המציאות בתודעת הילד, שבה הכל אפשרי והכל פתוח. במילים אחרות, האדם צריך להיות מסוגל לחיות עם ההבנה השכלית של מגבלות המציאות, אך להרגיש בלבו ובחוויה הפנימית שלו שאין כל מגבלה. זו הדרך לחיים מאושרים באמת, הרבה יותר מאושרים אפילו מהאושר של הילדים, מכיוון שזהו אושר מודע ולא תלוי בחוסר ידיעה.

איך אפשר לחבר את ההפכים ולחיות באושר אמיתי?

אליעד מסביר שהדרך לחבר בין הילד למבוגר היא להגיע לפרספקטיבה של אחדות - השורש של המציאות. לדבריו, בשורש הפנימי ביותר של המציאות, אין כלל מגבלות, והכל אפשרי. הוא מתאר זאת כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת", שבה האדם יכול לעבור דרך אש מבלי להישרף, לעוף, וכל הדימויים הנפלאים של אגדות הילדים אפשריים באמת.

לפי דבריו, כל סיפורי האגדות וסרטי הילדים, אף שהם מופלאים ומרהיבים, הם רק טעימה קטנה מהאושר האינסופי שקיים בשורש המציאות. אפילו הקסמים והפלאים הגדולים ביותר שקיימים באגדות עדיין מוגבלים ומצומצמים לעומת האינסופיות והאפשרויות הבלתי מוגבלות שיש בנקודת המבט של האחדות.

אליעד טוען שכל אדם יכול להגיע לחוויה זו, אם רק יביט פנימה אל תוך עצמו, וישאל את עצמו שאלות מהותיות כמו "מי אני?", "מהי משמעות החיים?", "למה אני קיים?", "מהי המציאות באמת?". על ידי חקירה פנימית שכזו, האדם יוכל להגיע לפרספקטיבה של האחדות, שבה הוא ישלב בין המודעות השכלית של המבוגר ובין החוויה האינסופית והחופשית של הילד.

מדוע ככל שמתבגרים נעשים פחות מאושרים?

אליעד כהן מסביר שככל שהאדם מתבגר, העולם שלו נעשה יותר ויותר מוגדר ומוגבל. כשהאדם לומד להבחין בין טוב ורע, מותר ואסור, יכול ולא יכול, הוא מתחיל לחוות את החיים כמצומצמים ומגבילים יותר. לדעתו, ילדים לא חווים את המציאות כמצומצמת כי הם עדיין לא הגדירו לעצמם את המגבלות, ולכן באופן טבעי הם הרבה יותר מאושרים.

ככל שאדם הופך מודע יותר למגבלות, הוא חווה יותר דיכאון, חרדה ותחושת החמצה. לעומת זאת, ככל שאדם מתחבר לשורש של המציאות, אל האחדות, כך הוא חווה את החיים כבלתי מוגבלים. בפרספקטיבה של האחדות אין באמת טוב ורע, מותר ואסור, ולכן החיים הופכים לחיים מאושרים באמת, טובים אפילו יותר מסיפורי האגדות.

מהי הפרספקטיבה של האחדות לפי אליעד כהן?

בפרספקטיבה של האחדות, הכל קיים, הכל אפשרי, והכל אינסופי. אין מגבלה אמיתית לשום דבר. אפילו הדברים הכי מנוגדים - ימין ושמאל, טוב ורע, יכולים להיות באותו מקום ובאותו זמן. מי שחווה את החיים מתוך הפרספקטיבה הזו, יהיה מאושר באופן אמיתי ועמוק, מכיוון שלא תהיה לו תחושה של מגבלה או צמצום.

אליעד כהן מסכם באמירה שהאדם יכול להפוך בעצמו ל"סיפור אגדה מהלך" - אדם שחי חיים שהם טובים אף יותר מהסיפורים הכי יפים של האגדות, ושכל אחד יכול להגיע לכך, כי בשורש האחדות, המציאות עצמה עולה על כל דמיון וכל פנטזיה. הוא מסיים בכך שאם אדם באמת רוצה, הוא יכול להפוך את חייו לגן עדן של ממש, למציאות שבה הכל אפשרי ואינסופי, וכך לחיות באושר אמיתי שאינו מוגבל עוד במגבלות העולם הרגיל.
נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות?

הפעם אדבר על ה"נאיביות" של הילדים, וה"חכמה" של המבוגר.

מי שיתבונן יראה שהילדים הרבה יותר שמחים, לוקחים בקלות, ואם הילד לא שמח זה כי הוא למד מהר מהמבוגר.

והאדם המבוגר קיבל "שכל" והוא כבא לא נהנה.

ילד הוא הרבה יותר אופטימי, ילד לא מוגבל בחשיבה שלו, הוא לא יודע שהוא מוגבל

ואז הוא חולם שהוא סופרמן וכדומה.

וככל שהאדם מתבגר, הוא מבין שהוא מוגבל, וחווה את חייו במוגבלות, וממילא פחות מאושר.

ואחד הדברים שיש רק לילדים, זה סרטי הילדים, אגדות, סרטים מצוירים

והילדים "נאיביים" מאמינים לדברים האלו, לאגדות ולדימויים השונים.

ולילד יש גם את הכוח של מבוגר וגם הכוח של הילד, של התמימות.

למבוגר יש ילד מודחק, כוח של ילד שמודחק כרגע אצל המבוגר.

ואדם אמור לחוות את החיים בחיבור שתי הכוחות, הכוח של הילד והכח של המבוגר.

הילד חושב שהוא יכול לעשות הכל, פשוט כי אין לו מספיק שכל, עד שהוא מגלה את המוגבלות שלו, ואז הוא מבין שהחיים הם לא צפיחית בדבש, והמבוגר כבר יש לו שכל גדול ותר, והוא מודע למוגבלות שלו, ואז אין אושר, גם הילד לא מאושר אושר פנימי אמיתי, כיוון ששכלו קטן עדיין.

וצריך לחבר את שני אלו, את השכל של המבוגר עם שכל הילד

לחבר את ההפכים, ואיך עושים את זה?

התשובה שיש מקום אחד שהכל מתחבר, וזה השורש של המציאות, ובשורש של המציאות הכל אחד, בפרספקטיבה של האחדות הכל אפשרי, אפשר לעבור באש, לעוף, כל העולמות היפים מהאגדות אפשרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת.

לילד עם כל הסרטים היפים והאגדות, עדיין זה לא מתקרב לשורש האחדות.

גם הקוסם מוגבל וחוטף מכות פה ושם, ובפרספקטיבה ל האחדות אין כל מגבלות

גן העדן שיותר טוב מכל האגדות הוא העולם של האחדות.

הרעיון שכל אחד ואחד יכול להגיע לעולם זה.

ובעולם שלנו שתי פרספקטיבות, יש טוב ויש רעא, יש אחדות ויש נפרדות

וככל שצעירים יותר יש פחות גדרות, דברים פחות מוגדרים, וככל שמתבגרים יותר גדרות

זה טוב וזה רע, זה מותר וזה אסור וכו'.

וככל שאדם יסתכל יותר פנימה, יחקור את עצמו עד השורש, יגלה את חוסר המוגבלות

יהיה גילוי של אחדות, של כמה טוב בהבנה של האחדות

ומי שיגלה את זה באמת, הוא יהיה סיפור אגדה מהלך

ואם תרצו אין זו אגדה.
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן