מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=1064
8:11קבלת החלטות - איך להחליט כאשר הכל טוב והכל אחד?
איך מקבלים החלטות כאשר הכל טוב באותה המידה?

השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה בהרצאה זו היא שאלה נפוצה מאוד: אם הכל טוב, אם הכל אחד, איך ניתן לקבל החלטות בחיים כאשר כל האפשרויות נראות טובות ושוות בערכן? האדם שואל את עצמו לפי מה להחליט אם אין הבדל בין שתי האפשרויות, כי הרי לפי תפיסת האחדות, הכל טוב באותה המידה.

למה יש התלבטות אם הכל אחד?

לפי אליעד כהן, התשובה לשאלה הזו פשוטה אך עמוקה: עצם זה שהאדם מתלבט ומתחבט בהחלטות, מעידה על כך שהוא עדיין לא באמת הגיע לחוויה האמיתית של האחדות. אדם שנמצא בהבנת האחדות המלאה אינו חש בלחץ או בחרדה כשהוא ניצב בפני שתי אפשרויות זהות, כיוון שבשבילו באמת לא משנה מה הוא יבחר, כי כל אפשרות טובה כמו האחרת.

לדוגמה, אם יש לאדם שני שקלים והוא צריך לשלם שקל אחד, הוא לא יתהה איזה שקל עדיף לתת, כי ברור ששניהם טובים באותה המידה. הוא פשוט יבחר אחד מהם ללא שום התלבטות או ספק, כי הוא חווה באופן ישיר את האחדות של שני המטבעות, וזה לא משנה לו כלל מה הוא בוחר.

מדוע לא מספיק להאמין שהכל אחד?

אליעד מסביר שהבעיה העיקרית היא שאנשים רבים שומעים את תפיסת האחדות, "הכל אחד, הכל טוב", ומנסים לאמץ אותה מתוך אמונה או מתוך ניסיון לשכנע את עצמם. אבל אם האדם באמת היה חווה אחדות, הוא כלל לא היה צריך לומר לעצמו "הכל אחד". כמו שהאדם לא צריך להזכיר לעצמו שהוא רואה תפוח אחד כאשר הוא רואה רק תפוח בודד. אם יש לו עשרה תפוחים והוא אומר לעצמו שהם "אחד", הוא למעשה משקר לעצמו. לכן, אם האדם צריך להזכיר לעצמו או לשכנע את עצמו שהכל טוב או שהכל אחד, סימן שהוא עדיין רחוק מהחוויה האמיתית של האחדות, ועדיין חי בשקר.

מה מקור החרדה בקבלת החלטות?

החרדה בקבלת החלטות נובעת מכך שהאדם מאמין שיש באמת הבדל בין טוב לרע, ולכן כל החלטה הופכת בשבילו לדרמטית וגורלית. הוא חושש שהוא עלול לטעות ולבחור באפשרות הרעה, ובכך ליצור נזק או סבל בחייו. אולם, אם האדם היה באמת בחוויית אחדות מלאה, שבה הטוב והרע אינם שונים מהותית, לא הייתה מתעוררת אצלו הדרמה הזו, והוא לא היה מרגיש לחץ עצום להחליט נכון. אם אין לאדם מושג כיצד להחליט, והוא עדיין מתעקש לקבל החלטה "טובה", זו אינדיקציה שהוא לא חווה באמת את האחדות, כי בחוויית האחדות אין שום לחץ או מתח סביב ההחלטה.

איך להתנהל אם אתה לא יודע להחליט?

אליעד כהן אומר בצורה מפורשת שזה לגיטימי לגמרי גם לא להחליט, אם באמת אין לך מושג איזו החלטה טובה יותר. הוא מציין שהלחץ נובע מכך שהאדם בטוח שזו החלטה של חיים ומוות, אך זו תפיסה מוטעית שנובעת מכך שהאדם לוקח את הדברים ברצינות יתרה ולא מבין שהחיים הם רק משחק שבו טוב ורע הם לא יותר מאשר צדדים שונים של אותו הדבר.

איך להיות אמיתי ולהפסיק לשקר לעצמך?

אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי למצוקה זו הוא להיות אמיתי עם עצמך. אם האדם לא חווה באמת שהכל טוב או שהכל אחד, עליו להודות בכך. לא מומלץ לנסות לשכנע את עצמך שהכל טוב אם אינך מרגיש זאת באמת, כי במבחן המציאות השקר ייחשף כאשר תתמודד שוב עם אותה שאלה - "לפי מה אני צריך להחליט?".

העצה שלו היא להיות אותנטי. אם האמת שלך היא שהכל רע, אז תכיר בכך שהכל רע ואל תזייף את החוויה שלך. לעומת זאת, אם אתה חושב שהכל טוב אבל אינך חווה זאת, עליך לשאול ולחקור בכנות כדי להגיע לאמת עמוקה ואמיתית יותר, ולא להסתפק בשכנוע עצמי שטחי.

כיצד להגיע לאחדות פנימית אמיתית?

הדרך להגיע למצב של אחדות פנימית אמיתית, לפי אליעד, היא להיות כנה ואמיתי לחלוטין עם עצמך. האדם שמגיע באמת להבנה פנימית של האחדות, כבר לא נמצא בלחץ סביב ההחלטות שלו, כי הוא יודע שזו לא החלטה גורלית ואין לה באמת משמעות מכרעת. אם הכל אחד, אז גם התוצאה אינה משנה באמת.

אליעד מתאר מצב בו האדם מגיע לשלמות מוחלטת עם כל החלטה שלו כאשר הוא תופס את המציאות כאחדות מלאה. במצב כזה האדם יכול להיות שלם לחלוטין גם כאשר הוא אינו יודע בדיוק מה להחליט. הוא פשוט יבחר את מה שיתחשק לו באותו רגע, או שלא יחליט בכלל, כי הוא מבין שהכל בסופו של דבר טוב באותה המידה.

אליעד נותן דוגמה נוספת, כאשר האדם תופס שכל רגעי הזמן קיימים בו - זמנית, ולכן הוא אינו לחוץ אם אירוע מסוים יתרחש או לא יתרחש, כי מצד האמת העמוקה זה לא משנה כלל.

לסיכום, מה העיקרון המרכזי בקבלת החלטות לפי תפיסת האחדות?

העיקרון המרכזי שאליעד כהן מלמד הוא שהאדם צריך להיות אמיתי ולשאוף להגיע לתפיסת אחדות פנימית מלאה ואמיתית. כאשר האדם יגיע לתפיסת המציאות הזו, הוא לא יחווה כלל את הלחץ, החרדה או המצוקה בקבלת החלטות. ההחלטה תהיה עבורו קלה ופשוטה, כי כל ההחלטות טובות באותה המידה.
הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, תפישת האחדות וקבלת החלטות?

כלומר, איך מקבלים החלטות אם שני הדברים טובים באותה המידה?

התשובה היא פשוטה: אם אתה שואל איך להחליט, עדיין זה אומר, שלא הגעת להבנת האחדות.

איך להחליט בפועל, זו שאלה אחרת, אבל אם יש לך התלבטות לפי מה להחליט, אז לא הגעת לאחדות.

כי השאלה היא רגע רגע, אם אליט ככה, אולי יהיה טוב, ואם אחליט ככה, אולי אשגה, ואם היה בהבנת האחדות, לא היתה ההתלבטות, לא היתה שאלה.

זה כמו שאדם צריך לשלם שקל, ויש לו שני שקלים, הוא מנסה להחליט איזה שקל לתת, שני השקלים טובים באותה המידה, והוא ישלם עם אחד השקלים, לא תהיה שאלה, כי שניהם טובים באותה המידה.

ואם היה חווה אחדות, האדם לא תהיה לו שאלה, ולא משנה כבר מה אתה מחליט, כשתהיה בהבנה, אתה כבר תדע לפי מה להחליט.

ואם אדם שמע הרצאה שהכל טוב והכל אחד, זה לא אומר שהוא עדיין בחוויה הזו

עליו להגיע ממש לחוויה בעצמו, זה לא מספיק להגיד שמעכשיו הכל טוב והכל אחד

זה יהיה שקר להגיד את זה אם לא באמת חווים את זה

כי אם אתה חושב שהכל אחד וחווה את זה בשביל מה אתה צריך להגיד את זה?

כי אם הכל אחד, אף אחד לא צריך להגיד לעצמו, הכל אחד, ולא יכול להיות שיסתכל על יד אחת ויגיד זו יד אחת, ברור שזו יד אחת. או דוגמה, יש תפוח אחד, אתה לא צריך להגיד: יש פה תפוח אחד, מתי אתה צריך להגיד יש פה תפוח אחד, כשיש לך עשרה תפוחים, ואתה עכשיו משקר, ואומר... "לא, הם אחד "

עכשיו אם האדם צריך לשכנע את עצמו שזה אחד, שזה טוב, או לטובה, או כל שקר אחר, זה אומר שהוא לא נמצא עדיין באמת, וממילא יש לו את ההתלבטות בנוגע למה להחליט.

והדרמה הגדולה של האדם, היא קבלת החלטות, כי האדם לא יודע, להחליט כך או כך, מה יהיה?

אדם בחרדה קיומית איך לקבל החלטה.

וכל זה בגלל שהוא מבדיל בין טוב לרע? זה עבורו בחירה גורלית והוא לחוץ אם יטעה ויבחר את הרע בטעות.

אבל אם היה בחוויית האחדות, לא היתה כזו דרמה, זה לא היה כל כך משנה, כי אין הבדל בין הטוב לרע, ואם ישנה החלטה גורלית ואתה לא יודע מה להחליט, אז זה בסדר גמור לא להחליט מייד, מה אתה כל כך לחוץ?? אבל אדם יגיד לא, זה עניין של חיים ומוות...

אבל אם היתה חוויית האחדות, לא היה לחץ מחוסר היכולת להחליט.

ומה שאדם צריך לעשות זה להיות אמיתי ולהפסיק לשקר, אם לא חשוב לך להיות אמיתי

תשקר את עצמך עד הסוף.

אבל אם האמת מציקה לך, אל תזגזג, ולך עד הסוף, גם אם אמרו לך שהכל טוב, ואתה לא נמצא בחוויה הזו, אולי אתה תחווה שהכל רע?

אז לא היתה לך שאלה בנושא החלטה פנימית או חיצונית אם היית בתפישת המציאות של האחדות

לא היה לחץ, הטוב והרע הם לא יותר מאשר משחק, כך שאין אובססיביות לטוב או למשהו אחר.

בשורה תחתונה, האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו ולהגיע לאחדות פנימית אמיתית, ומי שיגיע לאחדות פנימית אמיתית, ממילא לא תהיה לו שאלה מה להחליט, כי זה לא משנה מה את מחליט

כי שניהם טובים באותה המידה ממש.
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן