מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=10294
הרס עצמי, שבירת חפצים בהתפרצות זעם, למה אני הורס לעצמי? לשבור דברים בהתפרצויות זעם, להוציא עצבים ולזרוק דברים, להרוס דברים בהתקפי זעם, זריקת חפצים בהתקפת זעם, שובר דברים, זורק דברים, הורס דברים, הפרעת הרס עצמי, הורס חפצים
מה גורם לאנשים לשבור חפצים בהתפרצויות זעם?

אליעד כהן מסביר את תופעת ההרס העצמי ושבירת חפצים בהתפרצויות זעם, ומבהיר כי למרות שהפעולה נראית לכאורה חסרת היגיון, מסתתר מאחוריה היגיון פסיכולוגי ברור. לדבריו, כל פעולה שאדם עושה נובעת מתוך רצון פנימי להתמודד עם תחושה של רע או תסכול. אדם שמשליך חפצים, שובר אותם או פוגע בהם, למעשה מנסה להתמודד עם כאב נפשי או תחושת כישלון.

מהו המנגנון הנפשי שגורם להרס עצמי בעת תסכול?

כדי להבין את ההיגיון מאחורי הרס עצמי, אליעד נותן שתי דוגמאות מוחשיות:
  • הדוגמה הראשונה היא אדם שמנסה לתלות תמונה על הקיר ולא מצליח, אחרי מספר ניסיונות הוא מתעצבן ושובר את התמונה או את הקיר. לכאורה, זו פעולה חסרת היגיון משום שהאדם פוגע בעצמו במטרה שרצה להשיג (לתלות את התמונה).
  • הדוגמה השנייה היא אדם שמנסה לסדר אקווריום, נכשל שוב ושוב, ובסופו של דבר הוא שובר את האקווריום, הורג את הדגים והורס הכל. שוב, לכאורה פעולה חסרת היגיון ופוגעת במטרה.
אליעד מסביר כי כאשר האדם לא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, נוצרת תחושה של רע. תחושה זו מגיעה מהפער בין הרצון (לתלות תמונה או לסדר אקווריום) לבין המציאות (אי הצלחה). האדם אינו יכול לשלוט במציאות, ולכן הוא מנסה לשלוט על הרצון שלו.

איך הרס עצמי מפחית את הכאב הרגשי מהכישלון?

אליעד מדגיש כי ההרס העצמי מאפשר לאדם להפחית את הכאב הרגשי מהכישלון בכך שהוא מנסה לבטל או לנטרל את הרצון. כשאדם שובר את החפץ שהוא רוצה, הוא למעשה משדר לעצמו ולתת - מודע שלו שהוא לא באמת רוצה את אותו חפץ, ואז תחושת הכאב פוחתת. לדוגמה, כשאדם שובר את התמונה שלא הצליח לתלות, הוא אומר לעצמו בתת - מודע: "אם שברתי אותה, סימן שלא באמת רציתי לתלות אותה". פעולה זו של שבירה היא ניסיון לשכנע את עצמו שהרצון לא היה אמיתי או חשוב, ובכך הוא נפטר מתחושת הכישלון או התסכול.

מה הקשר בין הרס עצמי להרגשה "שאני לא רוצה כלום"?

אחת הדרכים בהן אדם מתמודד עם הכאב הרגשי מהכישלון היא לשכנע את עצמו שהוא בכלל לא רוצה כלום. כאשר הוא שובר חפצים, הוא כאילו אומר לעצמו: "לא אכפת לי מכלום, אני לא רוצה שום דבר". בצורה זו הוא מצליח להקטין את הרצונות שלו, וככל שהרצונות קטנים יותר, כך פוחתת תחושת התסכול. אליעד מסביר כי זוהי דרך נפשית בה האדם מתמודד עם כישלון, דרך ניסיון להקטין את הרצון ולהוריד את רמת הציפיות.

איך להתמודד עם הרס עצמי בלי לפגוע בחפצים או בעצמך?

אליעד מציע פתרון בריא יותר לתופעת ההרס העצמי, שמבוסס על מודעות והבנה של הדינמיקה הפנימית. הוא אומר כי במקום לשבור חפצים או לפגוע בדברים שסביבנו, אפשר פשוט ללמוד לשחרר או להפחית את הרצון עצמו. במקום לחכות לתחושת הכישלון, האדם יכול לנהל את רגשותיו ולהחליט מראש לשחרר את האחיזה ברצון שלא מתממש. במילים אחרות, כשאדם נתקל בקושי או בכישלון, במקום לשבור משהו הוא יכול לומר לעצמו: "אולי זה לא כל כך חשוב לי", וכך להתמודד עם התסכול ללא הרס עצמי.

היתרון הגדול בשיטה הזו הוא שהיא מאפשרת לאדם להתמודד עם התחושות הקשות מבלי להחמיר את המצב על ידי הרס. ככל שהאדם מיומן יותר בניהול הרצונות והרגשות שלו, כך פוחת הצורך בהתנהגות שלילית והרסנית.

מה המסקנה המרכזית שאליעד מציג בנושא של הרס עצמי?

המסקנה המרכזית של אליעד היא שלכל פעולה, כולל פעולות שנראות חסרות היגיון כמו הרס עצמי, יש היגיון פנימי ברור. במקרה של הרס עצמי, ההיגיון הוא שהאדם מנסה להפחית את הכאב הרגשי על ידי הקטנת הרצון. במקום להמשיך להרגיש רע בגלל רצון שלא מתממש, האדם עושה פעולות קיצוניות כמו שבירת חפצים כדי לשכנע את עצמו שהוא לא רוצה כלום, ובכך להפסיק את הסבל מהפער בין הרצון למציאות.

כדי לפתור את בעיית ההרס העצמי יש להבין היטב את ההיגיון שעומד מאחוריה, ולאמץ אסטרטגיות של שליטה ברגשות והפחתת רצונות במקום לפגוע בדברים או בעצמך.
מהו ההיגיון מאחורי הרס עצמי ושבירת חפצים בהתפרצות זעם?

תופעה של הרס עצמי היא פעולה בה אדם פועל בדרך שמזיקה לו בעצמו, תוך כדי שהוא מנסה להתמודד עם כעס או תסכול. אליעד מסביר כי מאחורי התופעה הזו עומד היגיון פנימי, שמטרתו להתמודד עם תחושת רע מתוך קונפליקט פנימי בין רצון למציאות. הוא מציין כי לכל תופעה יש היגיון, ויש להבין את הכוחות הנפשיים שעומדים מאחוריה.

האם הרס עצמי הוא דרך להתמודד עם תסכול?

כדי להבין את ההיגיון של ההרס העצמי, אליעד נותן שתי דוגמאות מובהקות:

1. אדם שמנסה לתלות תמונה על הקיר, אך אינו מצליח. אחרי מספר ניסיונות כושלים, הוא חוטף עצבים ושובר את התמונה או את הקיר. לכאורה, זו פעולה שמזיקה לו, כי הוא רוצה לתלות את התמונה, אך דווקא שובר אותה. אליעד שואל, מה הגאון בזה? הרי הוא מונע מעצמו את המטרה שאליה הוא שואף - תליית התמונה.

2. דוגמה נוספת היא אדם שמנסה לסדר אקווריום, אך שוב לא מצליח. הוא כועס ומחליט לשבור את האקווריום, להרוס את הדגים ולהרוס את הכל. גם כאן, ברור כי האדם פועל נגד האינטרס שלו עצמו. אליעד מדגיש כי לא מדובר רק באי הצלחה, אלא בכך שהאדם פוגע בעצמו בהשגת מטרתו.

מה התועלת בשבירת חפצים בזעם?

אליעד מציע כי אם אדם פועל בצורה כזו, הוא עושה זאת כי יש לו איזשהו יתרון אישי או רווח רגשי מההרס. אדם ששובר חפצים למעשה מנסה להקטין את תחושת הכאב הנפשית שנובעת מהתסכול. כשהאדם לא מצליח להשיג את מטרתו, הוא מתחיל להרגיש רע כי יש התנגדות בין הרצון שלו לבין המציאות. תחושת רע נובעת מהרצון שלא מתממש - בתמונה הזו, הרצון היה לתלות את התמונה, אך זה לא קרה.

כיצד הרס עצמי עוזר לאדם להתמודד עם תחושת כישלון?

ההרס העצמי מאפשר לאדם להתמודד עם תחושת הכישלון על ידי נטרול הרצון. במקום להרגיש רע על כך שהוא לא מצליח לתלות את התמונה, הוא משנה את הגישה הנפשית ומחליט שלא באמת אכפת לו לתלות את התמונה. כך, כשהוא שובר את התמונה, הוא משדר לעצמו שהוא לא באמת רוצה לתלות אותה, ולכן לא רע לו יותר מהכישלון. בעצם, הוא מנטרל את הרצון בתהליך של השפלה עצמית (שבירת התמונה) כדי להפסיק להרגיש רע.

איך אפשר להתמודד עם הרס עצמי מבלי להזיק לעצמך?

הפתרון שהציע אליעד הוא להבין את הסיטואציה ולהפחית את הרצון. הוא מציע שיטה שבה במקום לשבור חפצים או להוציא את העצבים על אובייקטים, אדם יכול ללמוד לשחרר את הרצון מבלי להזיק. הדרך היא להפחית את העומס הרגשי ולהפסיק להיאחז באותו רצון עיקש, ולפני שהאדם פוגע בעצמו, הוא יכול לבחור להרפות ולהתמודד עם הרגשות בדרכים בריאות יותר.

כיצד התנהגות כזאת יכולה לשדר לאדם שהוא לא רוצה שום דבר?

כאשר אדם שובר חפצים או פוגע באובייקטים אחרים, הוא למעשה מנסה לשדר לעצמו שהוא לא רוצה כלום. זהו תהליך של חיזוק מחשבה פנימית שהרצון שלו מתפוגג, וזה מסייע לו להתמודד עם תחושת הכישלון והכאב הנפשי. ככל שהוא משכנע את עצמו שהוא לא רוצה כלום, כך הוא נחלש רגשי וקל לו יותר להתמודד עם כישלון במטרותיו.

לסיכום, אליעד מציין כי לכל פעולה יש היגיון מאחוריה, ובמקרים של הרס עצמי, מדובר בניסיון להקל על תחושת הרע על ידי נטרול הרצון. הפתרון הוא לא בשבירת חפצים או פגיעות נוספות, אלא בהבנה של הדינמיקה הפנימית ובחירה בריאה יותר של התמודדות עם רגשות.
משליך חפצים, להרוס חפצים, לזרוק חפצים, התנהגות בזמן כעס, התמודדות עם עצבים, להוציא עצבים על חפצים, להוציא כעס על חפצים, התנהגות של הרס עצמי, יצר הרס עצמי, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול בהתקפי זעם
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן