9:45לסמוך - על מי אפשר לסמוך בחיים?
על מי אפשר לסמוך בחיים?
אליעד כהן עוסק בשאלה המרכזית "על מי אפשר לסמוך בחיים?". אנשים רבים סומכים על אנשים אחרים או על הנחות שונות בחייהם, ובכך מסתכנים בטעויות ובסבל. אליעד מסביר שכל הבעיות והצרות של האדם נובעות מכך שהוא מניח הנחות שגויות.
לדוגמה, אדם שמקבל משימה שהוא יכול לבצע אך מניח שאינו מסוגל לכך, מפסיד הזדמנות להצליח בגלל שהוא סומך על מחשבה לא בדוקה. הוא מאמין למחשבה שלו שהוא אינו יכול להצליח, וכך מאבד את האפשרות לעשות את מה שהוא מסוגל באמת. מצד שני, אדם שמקבל משימה שאינו מסוגל לבצע ובכל זאת סומך על המחשבה שלו שהוא כן יכול לבצע אותה, גם אז הוא מסתכן בנזק. בשני המקרים האדם טעה, כי הוא סמך על דבר שאינו אמיתי.
מדוע אי אפשר לסמוך אפילו על השכל של עצמך?
אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: אסור לאדם לסמוך על שום דבר, כולל על השכל שלו עצמו. הוא נותן דוגמה לכך שהשכל עלול להטעות: האדם יכול להיות בגן עדן, אבל אם השכל שלו אומר לו שהוא בגיהינום והוא מאמין לכך, אז הוא יחווה סבל לאורך כל חייו. זאת למרות שמציאותו האמיתית היא דווקא גן עדן. המסקנה כאן ברורה - השכל הוא מוגבל ואינו יכול להיות אינדיקציה ודאית לאמת.
על מה באמת אפשר לסמוך בחיים?
לפי אליעד, הדבר היחיד עליו אפשר לסמוך הוא האמת. אך מיד עולה השאלה כיצד ניתן לסמוך על האמת אם אי אפשר לסמוך על השכל שיזהה את האמת הזו? אליעד מסביר שאם אדם יחפש את האמת באמת ובאופן יסודי, הוא יגיע להבנה ודאית של האמת המוחלטת.
כדי לדעת אם אפשר לסמוך על דבר כלשהו, צריך לבדוק אם קיימת אפשרות אחרת לדבר הזה. אם קיימת אפשרות אחרת, הרי שמה שהאדם חושב כאמת הוא רק אפשרי, ולא מחויב. לכן, הדבר אינו מספיק יציב ואי אפשר לסמוך עליו באמת. כל דבר שהאדם מסוגל לחשוב את ההפך שלו - אינו מוחלט.
מה ההבדל בין "אפשרי המציאות" ל"מחויב המציאות"?
אליעד מסביר את ההבחנה בין שני סוגים עיקריים של דברים במציאות:
כיצד אפשר להפריך כל טענה של אמת מוחלטת?
אם אדם טוען שהאמת שלו היא מחויבת ואינו יכול לחשוב על ההפך שלה, אפשר לבדוק את אמיתות הטענה באמצעות שאלה פשוטה: "האם לדבר הזה יש משמעות עבורך?". אם יש משמעות לדבר, הרי שקיימת אפשרות גם להיפך שלו. לדוגמה, אם אדם אומר "יש פה יד", משמעות הדבר קיימת רק בגלל שאפשר לחשוב על ההפך ("אין פה יד"). אילו לא הייתה קיימת אפשרות של "אין יד", לא הייתה כל משמעות לאמירה "יש יד".
בכל פעם שהאדם מגדיר את האמת שלו, הוא בהכרח שולל אפשרויות אחרות. עצם יכולת ההגדרה מעידה שהדבר אינו מוחלט, אלא רק אפשרי. ככל שהאדם יתעמק ויבדוק מה באמת מחויב ומה רק אפשרי, כך הוא ינקה ויסנן מה שאינו מוחלט.
איך אפשר לדעת בוודאות מהי האמת המוחלטת?
האמת המוחלטת היא דבר שאין לו הפך. כאשר אדם מגיע להבנת האמת המוחלטת, הוא מגיע למצב שבו הוא אינו יכול לחשוב על שום אפשרות מנוגדת. אין למה להשוות את האמת הזו, ולכן היא היחידה שאפשר לסמוך עליה. קשה להסביר את האמת המוחלטת במילים, כי אין לה ניגוד ואין לה חלופה.
אליעד מסכם ואומר שכדי להגיע לאמת המוחלטת, על האדם לבדוק כל דבר שהוא מאמין בו, ולשאול אם הדבר הוא מחויב או רק אפשרי. מי שיחקור לעומק ויבדיל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות, יגיע בסופו של דבר לנקודה שבה ישנה רק אמת אחת שאין לה הפך, שהיא הדבר היחיד שעליו אפשר לסמוך באמת.
אליעד כהן עוסק בשאלה המרכזית "על מי אפשר לסמוך בחיים?". אנשים רבים סומכים על אנשים אחרים או על הנחות שונות בחייהם, ובכך מסתכנים בטעויות ובסבל. אליעד מסביר שכל הבעיות והצרות של האדם נובעות מכך שהוא מניח הנחות שגויות.
לדוגמה, אדם שמקבל משימה שהוא יכול לבצע אך מניח שאינו מסוגל לכך, מפסיד הזדמנות להצליח בגלל שהוא סומך על מחשבה לא בדוקה. הוא מאמין למחשבה שלו שהוא אינו יכול להצליח, וכך מאבד את האפשרות לעשות את מה שהוא מסוגל באמת. מצד שני, אדם שמקבל משימה שאינו מסוגל לבצע ובכל זאת סומך על המחשבה שלו שהוא כן יכול לבצע אותה, גם אז הוא מסתכן בנזק. בשני המקרים האדם טעה, כי הוא סמך על דבר שאינו אמיתי.
מדוע אי אפשר לסמוך אפילו על השכל של עצמך?
אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: אסור לאדם לסמוך על שום דבר, כולל על השכל שלו עצמו. הוא נותן דוגמה לכך שהשכל עלול להטעות: האדם יכול להיות בגן עדן, אבל אם השכל שלו אומר לו שהוא בגיהינום והוא מאמין לכך, אז הוא יחווה סבל לאורך כל חייו. זאת למרות שמציאותו האמיתית היא דווקא גן עדן. המסקנה כאן ברורה - השכל הוא מוגבל ואינו יכול להיות אינדיקציה ודאית לאמת.
על מה באמת אפשר לסמוך בחיים?
לפי אליעד, הדבר היחיד עליו אפשר לסמוך הוא האמת. אך מיד עולה השאלה כיצד ניתן לסמוך על האמת אם אי אפשר לסמוך על השכל שיזהה את האמת הזו? אליעד מסביר שאם אדם יחפש את האמת באמת ובאופן יסודי, הוא יגיע להבנה ודאית של האמת המוחלטת.
כדי לדעת אם אפשר לסמוך על דבר כלשהו, צריך לבדוק אם קיימת אפשרות אחרת לדבר הזה. אם קיימת אפשרות אחרת, הרי שמה שהאדם חושב כאמת הוא רק אפשרי, ולא מחויב. לכן, הדבר אינו מספיק יציב ואי אפשר לסמוך עליו באמת. כל דבר שהאדם מסוגל לחשוב את ההפך שלו - אינו מוחלט.
מה ההבדל בין "אפשרי המציאות" ל"מחויב המציאות"?
אליעד מסביר את ההבחנה בין שני סוגים עיקריים של דברים במציאות:
- אפשרי המציאות - דבר שאולי קיים ואולי לא. אם האדם יכול לדמיין או לחשוב על אפשרות אחרת לדבר, הרי שהדבר הוא רק אפשרי המציאות ולא ניתן לסמוך עליו באופן מוחלט.
- מחויב המציאות - דבר שחייב להיות קיים ולא ניתן לדמיין או לחשוב על מצב שבו הוא אינו קיים. זהו הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו באמת ובצורה מוחלטת.
כיצד אפשר להפריך כל טענה של אמת מוחלטת?
אם אדם טוען שהאמת שלו היא מחויבת ואינו יכול לחשוב על ההפך שלה, אפשר לבדוק את אמיתות הטענה באמצעות שאלה פשוטה: "האם לדבר הזה יש משמעות עבורך?". אם יש משמעות לדבר, הרי שקיימת אפשרות גם להיפך שלו. לדוגמה, אם אדם אומר "יש פה יד", משמעות הדבר קיימת רק בגלל שאפשר לחשוב על ההפך ("אין פה יד"). אילו לא הייתה קיימת אפשרות של "אין יד", לא הייתה כל משמעות לאמירה "יש יד".
בכל פעם שהאדם מגדיר את האמת שלו, הוא בהכרח שולל אפשרויות אחרות. עצם יכולת ההגדרה מעידה שהדבר אינו מוחלט, אלא רק אפשרי. ככל שהאדם יתעמק ויבדוק מה באמת מחויב ומה רק אפשרי, כך הוא ינקה ויסנן מה שאינו מוחלט.
איך אפשר לדעת בוודאות מהי האמת המוחלטת?
האמת המוחלטת היא דבר שאין לו הפך. כאשר אדם מגיע להבנת האמת המוחלטת, הוא מגיע למצב שבו הוא אינו יכול לחשוב על שום אפשרות מנוגדת. אין למה להשוות את האמת הזו, ולכן היא היחידה שאפשר לסמוך עליה. קשה להסביר את האמת המוחלטת במילים, כי אין לה ניגוד ואין לה חלופה.
אליעד מסכם ואומר שכדי להגיע לאמת המוחלטת, על האדם לבדוק כל דבר שהוא מאמין בו, ולשאול אם הדבר הוא מחויב או רק אפשרי. מי שיחקור לעומק ויבדיל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות, יגיע בסופו של דבר לנקודה שבה ישנה רק אמת אחת שאין לה הפך, שהיא הדבר היחיד שעליו אפשר לסמוך באמת.
- לסמוך
- אמת מוחלטת
- אפשרי המציאות
- מחויב המציאות
- השכל והאמת
לסמוך - על מי אפשר לסמוך בחיים?
הנושא שעליו דיבר אליעד הוא על השאלה "על מי אפשר לסמוך בחיים?". בהסברו, הוא מציין שאנשים סומכים על אחרים מסיבות שונות, אך כל הצרות של האדם נובעות פעמים רבות מכך שהוא מניח הנחות שגויות.
הדוגמה הראשונה שניתנה היא מצב שבו אדם מקבל משימה ומניח שאינו מסוגל לבצע אותה. הוא סומך על המחשבה שלו שאומרת לו שהוא לא יכול, ובכך הוא מפסיד. לעומת זאת, אם אדם סומך על המחשבה שהוא יכול להצליח במשימה שהוא לא מסוגל לבצע, גם אז הוא עשוי להיתקל בנזק, כי הוא סמך על משהו שאינו אמיתי.
העיקרון המנחה של אליעד הוא שעל מה אפשר לסמוך? על האמת בלבד. הוא טוען שאין אפשרות לסמוך על אף אחד בעולם, אפילו לא על השכל של עצמו, מכיוון שהשכל יכול להטעות את האדם. לדוגמה, השכל של האדם יכול להוביל אותו למסקנה שהוא נמצא במקום רע מאוד, כמו בגיהינום, בעוד שבמציאות הוא נמצא בגן עדן, אך הוא סובל רק בגלל שהוא מאמין למה שהשכל שלו אומר לו.
הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, לפי אליעד, הוא האמת. אך השאלה היא איך אפשר לדעת אם משהו הוא אמת או לא, אם האדם לא יכול לסמוך על השכל שלו? איך אדם יוכל לדעת אם משהו הוא אמיתי או לא אם הוא לא יכול לסמוך על עצמו?
ההמלצה היא, שכל אדם שיחפש את האמת באמת, יצליח בסופו של דבר להגיע להבנה ולהכרה של האמת. השאלה החשובה היא לשאול את עצמך האם אפשר לסמוך על דבר מה. אם יש לך ספק, סימן שאין לך תשובה מוחלטת, ולכן אינך יכול לסמוך על הדבר הזה. כל עוד אתה יכול לחשוב על הפוך ממה שאתה מאמין, זה אומר שאין לך ודאות אמיתית, והדבר הזה לא מהווה אמת מוחלטת.
אליעד מסביר את ההבחנה בין שתי ישויות:
1. אפשרי המציאות - דברים שאולי ככה, ואולי לא.
2. מחויב המציאות - דברים שצריך להיות כך, ואין אפשרות אחרת.
אם אדם טוען שהאמת היא X, עליו לשאול את עצמו אם הוא יכול לחשוב שהאמת היא אחרת. אם הוא מסוגל לדמיין אפשרות אחרת, אז מה שהוא טוען הוא לא אמת מוחלטת אלא אפשרות אחת בלבד. השכל של האדם, כמו כל דבר אחר, הוא מוגבל, ולכן אין לסמוך עליו כהוכחה לנכונות של משהו.
אם אדם טוען שהאמת שלו היא מחויבת, ואין שום אפשרות להפך, אז ניתן לשאול אותו אם יש משמעות לאמת הזו. אם יש משמעות לדבריו, אז בהכרח יש גם משמעות להפך של הדבר, כי אם הצלחת להוכיח משהו, תמיד אפשר להוכיח את ההפך שלו.
הנקודה המרכזית היא שהאדם לא יכול לסמוך על שום דבר במציאות כל עוד הדבר לא מחויב למציאות. כל דבר אחר הוא אפשרות בלבד.
בסופו של דבר, על האדם לשאול את עצמו בכל תחום בחיים, האם זה מחויב המציאות או שאולי זו רק אפשרות אחת מני רבות. אם הוא יחקור את השאלות האלה לעומק, הוא יגיע להבנה של מה הוא יכול לסמוך עליו באמת.
האמת המחויבת היא דבר שאין לו הפך, והיא הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו. כאשר אדם יגיע למקום הזה, הוא ידע בוודאות שאין שום דבר הפוך ממנה, וכך יוכל לדעת בבירור מה נכון ומה לא.
הנושא שעליו דיבר אליעד הוא על השאלה "על מי אפשר לסמוך בחיים?". בהסברו, הוא מציין שאנשים סומכים על אחרים מסיבות שונות, אך כל הצרות של האדם נובעות פעמים רבות מכך שהוא מניח הנחות שגויות.
הדוגמה הראשונה שניתנה היא מצב שבו אדם מקבל משימה ומניח שאינו מסוגל לבצע אותה. הוא סומך על המחשבה שלו שאומרת לו שהוא לא יכול, ובכך הוא מפסיד. לעומת זאת, אם אדם סומך על המחשבה שהוא יכול להצליח במשימה שהוא לא מסוגל לבצע, גם אז הוא עשוי להיתקל בנזק, כי הוא סמך על משהו שאינו אמיתי.
העיקרון המנחה של אליעד הוא שעל מה אפשר לסמוך? על האמת בלבד. הוא טוען שאין אפשרות לסמוך על אף אחד בעולם, אפילו לא על השכל של עצמו, מכיוון שהשכל יכול להטעות את האדם. לדוגמה, השכל של האדם יכול להוביל אותו למסקנה שהוא נמצא במקום רע מאוד, כמו בגיהינום, בעוד שבמציאות הוא נמצא בגן עדן, אך הוא סובל רק בגלל שהוא מאמין למה שהשכל שלו אומר לו.
הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, לפי אליעד, הוא האמת. אך השאלה היא איך אפשר לדעת אם משהו הוא אמת או לא, אם האדם לא יכול לסמוך על השכל שלו? איך אדם יוכל לדעת אם משהו הוא אמיתי או לא אם הוא לא יכול לסמוך על עצמו?
ההמלצה היא, שכל אדם שיחפש את האמת באמת, יצליח בסופו של דבר להגיע להבנה ולהכרה של האמת. השאלה החשובה היא לשאול את עצמך האם אפשר לסמוך על דבר מה. אם יש לך ספק, סימן שאין לך תשובה מוחלטת, ולכן אינך יכול לסמוך על הדבר הזה. כל עוד אתה יכול לחשוב על הפוך ממה שאתה מאמין, זה אומר שאין לך ודאות אמיתית, והדבר הזה לא מהווה אמת מוחלטת.
אליעד מסביר את ההבחנה בין שתי ישויות:
1. אפשרי המציאות - דברים שאולי ככה, ואולי לא.
2. מחויב המציאות - דברים שצריך להיות כך, ואין אפשרות אחרת.
אם אדם טוען שהאמת היא X, עליו לשאול את עצמו אם הוא יכול לחשוב שהאמת היא אחרת. אם הוא מסוגל לדמיין אפשרות אחרת, אז מה שהוא טוען הוא לא אמת מוחלטת אלא אפשרות אחת בלבד. השכל של האדם, כמו כל דבר אחר, הוא מוגבל, ולכן אין לסמוך עליו כהוכחה לנכונות של משהו.
אם אדם טוען שהאמת שלו היא מחויבת, ואין שום אפשרות להפך, אז ניתן לשאול אותו אם יש משמעות לאמת הזו. אם יש משמעות לדבריו, אז בהכרח יש גם משמעות להפך של הדבר, כי אם הצלחת להוכיח משהו, תמיד אפשר להוכיח את ההפך שלו.
הנקודה המרכזית היא שהאדם לא יכול לסמוך על שום דבר במציאות כל עוד הדבר לא מחויב למציאות. כל דבר אחר הוא אפשרות בלבד.
בסופו של דבר, על האדם לשאול את עצמו בכל תחום בחיים, האם זה מחויב המציאות או שאולי זו רק אפשרות אחת מני רבות. אם הוא יחקור את השאלות האלה לעומק, הוא יגיע להבנה של מה הוא יכול לסמוך עליו באמת.
האמת המחויבת היא דבר שאין לו הפך, והיא הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו. כאשר אדם יגיע למקום הזה, הוא ידע בוודאות שאין שום דבר הפוך ממנה, וכך יוכל לדעת בבירור מה נכון ומה לא.
- לסמוך
- אמת מוחלטת
- אפשרי המציאות
- מחויב המציאות
- השכל והאמת
לסמוך - על מי אפשר לסמוך בחיים?
הפעם אני רוצה לדבר על נושא של, על מי אפשר לסמוך בחיים?
ונראה שאנשים סומכים על אנשים אחרים, מסיבות שונות, וכל הצרות של האדם הן כיוון שהוא מניח הנחות שגויות.
לדוגמה, לאדם יש משימה, והוא מניח שאינו מסוגל לבצע את המשימה, כלומר, הוא סמך על המחשבה שלו שאמרה לו שאינו מסוגל להצליח במשימה, והוא הפסיד.
ולהפך, אדם שיש לו משימה שהוא לא יכול לעשות אותה, והוא סומך על המחשבה שהוא כן יכול לעשות את המשימה, זה גם גרם לו לנזק, כי סמך על דבר שאינו אמיתי.
ועל מה אפשר לסמוך? רק על האמת אפשר לסמוך.
האדם לא יכול לסמוך על אף אחד בעולם, ואפילו לא על השכל של עצמו, כי אם נתבונן, נראה שכל המסקנות של האדם, הן מבוססות על מה שאומר לו השכל, ויתכן שהשכל אומר לאדם שהוא נמצא בגיהינום, והאדם מאמין למה שהשכל אומר לו, למרות שבכלל הוא נמצא בגן עדן, ונדמה לו שהוא בגיהינום, ועל כן סובל כל חייו, כי חושב ומאמין לשכל שהוא בגיהינום.
הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו זו האמת, ואיך ניתן להגיד שאפשר לסמוך על האמת, איך אדם ידע בכלל שזו אמת או לא, אם הוא בכלל לא יכול לסמוך על השכל שלו עצמו.
ומי שיחפש את האמת באמת, בסופו של דבר כן יגיע להבין ולדעת את האמת.
ועל האדם לשאול על כל דבר ודבר, האם אפשר לסמוך עליו? ואם יש לך שאלה, האם אפשר לסמוך על הדבר הזה? ואם יש עוד שאלה, סימן שיש עדיין ספק, ואי אפשר לסמוך על הדבר, כל עוד האדם יכול לחשוב על ההפך של הדבר עצמו, זה אומר שאין לסמוך עליו.
האדם יש לו תפישות רבות בחיים, אך יש שתי ישויות בחיים -
אחת: אפשרי המציאות.
שתיים: מחויב המציאות.
יש דבר שמחויב שיהיה ככה, ויש דבר שאולי זה ככה, ואולי זה לא ככה.
ויש דבר שברמה הטכנית אפשר לחשוב על ההפך ממנו, זה לא מחויב המציאות, וזה כולל כל דבר שבעולם.
נניח שאדם אומר שהאמת היא X,עכשיו שישאל שאלה, האם אתה מסוגל לחשוב שהאמת שונה ממה שאמרת? האם אתה מסוגל לחשוב שאולי האמת אחרת?
לא האם אתה חושב שמה שאמרת הוא אמיתי, כי כמובן שלא היית אומר שזה אמיתי אם לא היית חושב כך.
העניין הוא להיות כנה ולשאול את עצמך, האם יש אפשרות אחרת למה שאני מגדיר אותו כאמת.
האם אתה בסך הכל מסוגל ברמה הטכנית לשאול את השאלה הזו?
ויש לכך שתי תשובות:
כי אם תגיד ברמה הטכנית שאתה כן מסוגל לחשוב שיש אפשרות הפוכה ממה שאמרת, זה אומר שזה לא אמת מוחלטת, ולא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות.
וזה אומר שסמכת על כך בלבד, שהשכל שלך אמר לך שזו אמת, ולא באמת בדקת את זה.
ועם כל הכבוד לאדם, השכל שלו זו לא אינדיקציה שהדבר נכון, כי השכל של האדם מוגבל.
ודבר נוסף, אפשרות שאדם יגיד שמה שאני אומר היא מחויבת, ואין אפשרות להפך שלה.
ואיך אפשר לשלול את דבריו? יש לשאול אותו, האם האמת שלך יש לה משמעות כלשהי
ואם התשובה תהיה שיש משמעות, אז רק מהסיבה הזו יש הוכחה שההפך הוא אפשרי גם כן, כי אם אתה מצליח להוכיח את מה שאתה אומר, תמיד יש ההפך שלו.
עכשיו אפשר לשאול מה היא בכלל אמת מוחלטת, ונדבר על כך בהמשך.
הרעיון פשוט, אם יש דבר משמעותי עבורך, כמו לדוגמה: האדם יגיד יש כאן יד וזו האמת
והיד זה דבר משמעותי עבורך, ולו יצויר שגם לאין יד יש משמעות, אז יש יד או אין יד, זה כבר לא משמעותי, אם אכן יש יד.
ומה יוצר את המשמעות של יש יד? עצם העובדה שיכולים להגיד את ההפך, שאין יד, זה מה שיוצר את המשמעות ליש יד.
אם לא הייתה אפשרות של אין יד, לא היתה שום משמעות של יש יד.
וכל זמן שהצלחת להגדיר את הדבר, כל זמן שאתה מסוגל להגדיר בשכל שלך את האמת שלך
אם הגדרת אותה, היא לא מחויבת המציאות.
גם כשאדם מגיע לאמת, הוא יכול להגדיר אותה, אבל אז זה כצמצומים, ולא בזה מדובר.
ההתמקדות כרגע היא בנקודה שהאדם אינו יכול לסמוך על שום דבר.
ההגדרה של משהו, היא שלילה של הדברים האחרים.
וזה אומר ברמה של המציאות, בפוטנציאל שלה, תמיד יהיה אפשרי היש, ויהיה אפשרי האין.
זה לא יהיה מחויב המציאות.
וזה אומר שהאדם לא יכול לסמוך על כלום במציאות כל עוד זה לא מחויב.
ואם האדם ישאל את עצמו מספיק פעמים, מה זה מחויב, ומה זה אפשרי המציאות?
ויעשה ניקוי, ויסנן את כל הדברים בחקירה, האם תיאורטית חייב שהדבר הזה יהיה קיים?
אם יעשה את זה בשכל מספיק פעמים, הוא יגיע לנקודה של מחויב המציאות, לא הוכחה שזה חייב להיות, תיאורטית האם אפשר שזה יהיה ההפך ההיפך, אז זה אומר שזה לא מוחלט, כי זה נשען על הטענות של השכל שלך.
ומחויב המציאות, אין לו ההפך, האדם יגיע למקום שאין שום דבר ששונה ממנו, וקשה להסביר את הדבר הזה כי לדבר הזה אין הפך, והוא מחויב וכשאין הפך אין למה להשוות אותו
והוא... הוא הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, וכשהאדם יגיע אליו, ידע בוודאות שאפשר לסמוך עליו, כי לא יהיה שום דבר הפוך או שונה ממנו.
הפעם אני רוצה לדבר על נושא של, על מי אפשר לסמוך בחיים?
ונראה שאנשים סומכים על אנשים אחרים, מסיבות שונות, וכל הצרות של האדם הן כיוון שהוא מניח הנחות שגויות.
לדוגמה, לאדם יש משימה, והוא מניח שאינו מסוגל לבצע את המשימה, כלומר, הוא סמך על המחשבה שלו שאמרה לו שאינו מסוגל להצליח במשימה, והוא הפסיד.
ולהפך, אדם שיש לו משימה שהוא לא יכול לעשות אותה, והוא סומך על המחשבה שהוא כן יכול לעשות את המשימה, זה גם גרם לו לנזק, כי סמך על דבר שאינו אמיתי.
ועל מה אפשר לסמוך? רק על האמת אפשר לסמוך.
האדם לא יכול לסמוך על אף אחד בעולם, ואפילו לא על השכל של עצמו, כי אם נתבונן, נראה שכל המסקנות של האדם, הן מבוססות על מה שאומר לו השכל, ויתכן שהשכל אומר לאדם שהוא נמצא בגיהינום, והאדם מאמין למה שהשכל אומר לו, למרות שבכלל הוא נמצא בגן עדן, ונדמה לו שהוא בגיהינום, ועל כן סובל כל חייו, כי חושב ומאמין לשכל שהוא בגיהינום.
הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו זו האמת, ואיך ניתן להגיד שאפשר לסמוך על האמת, איך אדם ידע בכלל שזו אמת או לא, אם הוא בכלל לא יכול לסמוך על השכל שלו עצמו.
ומי שיחפש את האמת באמת, בסופו של דבר כן יגיע להבין ולדעת את האמת.
ועל האדם לשאול על כל דבר ודבר, האם אפשר לסמוך עליו? ואם יש לך שאלה, האם אפשר לסמוך על הדבר הזה? ואם יש עוד שאלה, סימן שיש עדיין ספק, ואי אפשר לסמוך על הדבר, כל עוד האדם יכול לחשוב על ההפך של הדבר עצמו, זה אומר שאין לסמוך עליו.
האדם יש לו תפישות רבות בחיים, אך יש שתי ישויות בחיים -
אחת: אפשרי המציאות.
שתיים: מחויב המציאות.
יש דבר שמחויב שיהיה ככה, ויש דבר שאולי זה ככה, ואולי זה לא ככה.
ויש דבר שברמה הטכנית אפשר לחשוב על ההפך ממנו, זה לא מחויב המציאות, וזה כולל כל דבר שבעולם.
נניח שאדם אומר שהאמת היא X,עכשיו שישאל שאלה, האם אתה מסוגל לחשוב שהאמת שונה ממה שאמרת? האם אתה מסוגל לחשוב שאולי האמת אחרת?
לא האם אתה חושב שמה שאמרת הוא אמיתי, כי כמובן שלא היית אומר שזה אמיתי אם לא היית חושב כך.
העניין הוא להיות כנה ולשאול את עצמך, האם יש אפשרות אחרת למה שאני מגדיר אותו כאמת.
האם אתה בסך הכל מסוגל ברמה הטכנית לשאול את השאלה הזו?
ויש לכך שתי תשובות:
כי אם תגיד ברמה הטכנית שאתה כן מסוגל לחשוב שיש אפשרות הפוכה ממה שאמרת, זה אומר שזה לא אמת מוחלטת, ולא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות.
וזה אומר שסמכת על כך בלבד, שהשכל שלך אמר לך שזו אמת, ולא באמת בדקת את זה.
ועם כל הכבוד לאדם, השכל שלו זו לא אינדיקציה שהדבר נכון, כי השכל של האדם מוגבל.
ודבר נוסף, אפשרות שאדם יגיד שמה שאני אומר היא מחויבת, ואין אפשרות להפך שלה.
ואיך אפשר לשלול את דבריו? יש לשאול אותו, האם האמת שלך יש לה משמעות כלשהי
ואם התשובה תהיה שיש משמעות, אז רק מהסיבה הזו יש הוכחה שההפך הוא אפשרי גם כן, כי אם אתה מצליח להוכיח את מה שאתה אומר, תמיד יש ההפך שלו.
עכשיו אפשר לשאול מה היא בכלל אמת מוחלטת, ונדבר על כך בהמשך.
הרעיון פשוט, אם יש דבר משמעותי עבורך, כמו לדוגמה: האדם יגיד יש כאן יד וזו האמת
והיד זה דבר משמעותי עבורך, ולו יצויר שגם לאין יד יש משמעות, אז יש יד או אין יד, זה כבר לא משמעותי, אם אכן יש יד.
ומה יוצר את המשמעות של יש יד? עצם העובדה שיכולים להגיד את ההפך, שאין יד, זה מה שיוצר את המשמעות ליש יד.
אם לא הייתה אפשרות של אין יד, לא היתה שום משמעות של יש יד.
וכל זמן שהצלחת להגדיר את הדבר, כל זמן שאתה מסוגל להגדיר בשכל שלך את האמת שלך
אם הגדרת אותה, היא לא מחויבת המציאות.
גם כשאדם מגיע לאמת, הוא יכול להגדיר אותה, אבל אז זה כצמצומים, ולא בזה מדובר.
ההתמקדות כרגע היא בנקודה שהאדם אינו יכול לסמוך על שום דבר.
ההגדרה של משהו, היא שלילה של הדברים האחרים.
וזה אומר ברמה של המציאות, בפוטנציאל שלה, תמיד יהיה אפשרי היש, ויהיה אפשרי האין.
זה לא יהיה מחויב המציאות.
וזה אומר שהאדם לא יכול לסמוך על כלום במציאות כל עוד זה לא מחויב.
ואם האדם ישאל את עצמו מספיק פעמים, מה זה מחויב, ומה זה אפשרי המציאות?
ויעשה ניקוי, ויסנן את כל הדברים בחקירה, האם תיאורטית חייב שהדבר הזה יהיה קיים?
אם יעשה את זה בשכל מספיק פעמים, הוא יגיע לנקודה של מחויב המציאות, לא הוכחה שזה חייב להיות, תיאורטית האם אפשר שזה יהיה ההפך ההיפך, אז זה אומר שזה לא מוחלט, כי זה נשען על הטענות של השכל שלך.
ומחויב המציאות, אין לו ההפך, האדם יגיע למקום שאין שום דבר ששונה ממנו, וקשה להסביר את הדבר הזה כי לדבר הזה אין הפך, והוא מחויב וכשאין הפך אין למה להשוות אותו
והוא... הוא הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, וכשהאדם יגיע אליו, ידע בוודאות שאפשר לסמוך עליו, כי לא יהיה שום דבר הפוך או שונה ממנו.