... את
המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם
המציאות, מלחמה עם
המציאות, קרב עם
המציאות, להיכנע
למציאות, לנצח את האמת, שלום עם
המציאות, ללמוד מודעות עצמית אליעד: שאלה - בוויכוח מה עדיף, להיות צודק, טועה או שזה לא משנה? התשובה שתלוי באיזה ויכוח. ובאיזה ויכוח גם אם אתה צודק, זה לא עוזר לך? שגם אם אתה ... זה לא עוזר לך? באיזה ויכוח גם אם אתה צודק, אתה בבעיה? אדם משיב: בוויכוח עם
המציאות. אליעד: נכון, עם
המציאות. בכל הוויכוחים אתה יכול להגיד אני צודק, אתה צודק אבל יש ויכוח אחד שלא משנה אם אתה צודק, אתה בבעיה. יש
מציאות, קורה משהו ואתה יכול או איכשהו לנצח אותה או להניף דגל לבן. אבל אם אתה אומר - אני צודק, אז בסדר אתה צודק, אז מה. לבן אדם קורים דברים ואז הוא חושב מי צודק, אני או
המציאות? זה כן מגיע לי, זה לא מגיע לי, לך לבית משפט, שים פתק בכותל. מה זה משנה אם מגיע לך או לא? יש
מציאות ואתה צריך או למצוא את הדרך לשנות אותה או לקבל אותה. זה סוג של ויכוח שגם אם אתה מנצח בו, אתה מפסיד. גם אם אתה יכול "להוכיח" שאתה צודק, אתה בכל מקרה מפסיד. לפעמים אדם רב עם
המציאות וחושב שהוא צודק. באמת? את מי אתה מעניש? בכך שאתה חושב שאתה צודק, אתה מעניש את עצמך. עדיף להגיד שאתה טועה
והמציאות צודקת, מאשר להגיד שאתה צודק. יש אמת, מה האמת זה כבר שאלה אחרת אבל יש אמת. ולמה אדם רחוק מהאמת? באופן יחסי ובהנחה שהוא רחוק ויש הבדל... בגלל שהוא אומר שהאמת הזו לא צודקת. אוקי, תישאר צודק אבל אתה רחוק מהאמת. אם אדם היה אומר לאמת,
למציאות, "מה שאת אומרת את צודקת ומה שאני חושב אני טועה", אם הוא היה מתבטל בפני האמת, אז ממילא היו לו חיים טובים, הכל מושלם. אין שום שאלה, שום בעיה, הכל בסדר. איפה מתחילה הבעיה? ... לא יודע גם אין בעיה, הבעיה היא כשאתה אומר - אני יודע שזה לא בסדר. אני יודע
שהמציאות לא בסדר... באמת? איך אתה יודע
שהמציאות לא בסדר? "אני יודע כי ככה וככה וככה". ומי אמר שמה שאתה יודע נכון? "אני אמרתי". ומי אמר שמה שאתה אומר נכון? אף אחד. "כולם אומרים את זה" אז מה אם כולם אומרים? מי אמר שהם ... מול מי אתה מתווכח, כי לפעמים עדיף לך לצאת טועה ולא צודק. לדוגמה בוויכוח מול
המציאות, עדיף שתחשוב שאתה טועה ולא שתחשוב שאתה צודק. אם תחשוב שאתה טועה, אולי תגיד
למציאות את צודקת ואז תהיה צדיק, כי מבחינתך הכל בסדר. אבל אם אתה אומר "לא, אני הצודק" - אז אתה בבעיה. הרצון לצאת צודק - הוא בעייתי כשהוא מגיע מול
המציאות או מול האמת. כשאתה לא מוכן להודות ולהתחבר לאמת, אתה בקונפליקט. אם אתה נלחם
במציאות, זה לא משנה כמה אתה צודק, אתה בבעיה. ולא משנה כמה אנשים תומכים בך, אתה בבעיה. ולא משנה אם כולם אומרים שאתה צודק, אתה בבעיה. למה? כי
המציאות לא מעניין אותה אם אתה צודק או לא. ולא אכפת לה מה אתה חושב או מה כולם חושבים. לא אכפת לה מה אתה מרגיש ולא משנה לה מה אתה מאמין. לא משנה, זאת
המציאות. היא עושה מה שהיא רוצה. או מה שהיא רוצה, או קורה מה שקורה. זה לא מעניין אותה בכלל אם אתה צודק או מה אתה חושב, זה
המציאות. אתה יכול רק להשלים עם זה או לחסל את זה. מה ההפך המוחלט של מה שאני אומר? לדוגמה, אם היית נלחם עם
המציאות והיית בטוח ב100% שאתה צודק, כל כך בטוח עד שלא היית יכול לחשוב שזה לא ככה, נגיד, אז לא היית יכול לחשוב
שהמציאות לא חושבת ככה ואז כל
המציאות הייתה מתהפכת או שאתה היית נעלם, נגיד. הייתה נגמרת המלחמה. אבל בד"כ כשאתה אומר שאתה צודק, אתה לא באמת חושב שאתה ב100% צודק. אז אתה סתם נלחם עם
המציאות. אתה גם לא בטוח שאתה צודק וגם נלחם
במציאות? אז מה יוצא לך מזה? אתה רק סובל. אדם שואל: כשאומרים את המילה
מציאות, זה כולל את כל בני האדם, כל החיות, זאת אומרת כל דבר שאני מתווכח איתו הוא
המציאות? אליעד: נכון.