... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני ... שהידיעה כדור הארץ עגול כוללת בתוכה את הידיעה על המושג עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה ... מדבר לעיתים קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש נתקל במושג. דבר שאין צורך להוכיח ... יודע מרוב שהוא לא יודע. מרוב שאי אפשר לא לדעת את זה האדם לא יודע את זה שהוא יודע את זה. הוא צריך לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה מחויבת. מושכל ראשון פירושו דבר שלא צריך ללמוד אותו ושאי אפשר לא לדעת אותו והאדם מרוב שאי אפשר לא לדעת אותו האדם לא יודע אותו האדם צריך להיות מודע למושכל הראשון האם זה מחויב כך או אפשרי כך? ואז הוא מבין שזה מושכל המציאות. ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ... לדעת שיש דבר כזה כדור הארץ. לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום ... מושכל ראשון? כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ ... שיש בכך חידוש, ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל ... החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם ... וידיעה ברורה על האמת, שיכולה להשפיע על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או מחויב המציאות הוא הדבר היחיד בעולם שאי אפשר לא לדעת ... ולא ניתן לשכוח אותו. כל אדם כבר יודע אותו מבלי להיות מודע לכך. הדרך להגיע להבנתו היא לשאול לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך ... מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך לדעת מהו עיגול ומהו כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש ... האמת פירושו ידיעת המושכל הראשון. בעצם חיבור המשוכל הראשון לשאר הדברים. מהו הדבר היציב ביותר שיש? האמת. היא מחויבת המציאות. כל אחד ואחד יודע את הידיעה הזו, הוא ... מסוגל להגדיר את זה, כי זה דבר שאי אפשר לא לדעת את זה. כי אין לזה בעצם שום חידוש. ואף על פי כן מי שרוצה לדעת מהו מחויב המציאות או מהו מושכל ראשון, עליו לברר זאת על ידי שישאל מהו הדבר שהוא יודע, האם הוא מחויב המציאות או לא? למשל הידיעה שאתה קיים, אם יש אפשרות שלא תהיה קיים, סימן שאין זה מחויב המציאות, עד שמגיעים למושכל הראשון שבלעדיו אין שום ידיעה. לסיכום, המודעות למושכל הראשון תעניק לאדם יציבות אמיתית, כי המושכל הראשון הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות. ...

... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי וישנו, כנפרד ממה שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחויב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחויבת מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ...

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של ... אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את ... של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך ... למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או ... של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ... להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? ... מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב ... את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה ... להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב ... או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה ... אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו ... אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים ... משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, ... שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא ... מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות ... ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. ... שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר ... או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות ... שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים ... אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. ... הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון ... יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא מחויב המציאות באמת. מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש דבר שכל קיומו הכרחי לחלוטין ואינו תלוי בשום גורם ... או שמא כל דבר שקיים הוא אפשרי בלבד, כלומר, יכול להתקיים או שלא להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין מצב מסוים אינה אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. לכן, כאשר הם מנסים להבין את הרעיון של משהו שהוא מוחלט ואינו ... מציאות ללא תנאים וללא נסיבות, שהיא פשוט הכרחית תמידית, הוא דבר שקשה לנו לתפוס. אליעד מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא עוזרת לנו להשתחרר מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור. מהו מחויב המציאות? האם העולם קיים בהכרח? האם יש דבר שקיומו הכרחי? ההבדל בין

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת ... מסוימים בלבד. לדוגמה, ספר פיזי הנמצא על השולחן מולנו נתפס בעינינו כמצוי רק בנקודה אחת במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל מקום ובכל זמן. הדוגמה שהוא מביא היא שאפילו מאחורי השמש - מקום רחוק ובלתי נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות הן ארעיות, זמניות ומוגבלות במקום ובזמן. אליעד מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין מחויב המציאות. למעשה, כל דבר שנחשב לאפשרי הוא למעשה גם מחויב, ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים מקבילים כדי להסביר כיצד המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה אחרת) יתקיימו במלואן בכל מקום ובכל זמן. אך אליעד מסביר שזו בדיוק מהות האחדות - המציאות היא אינסופית, ולכן יכולה להכיל בתוכה את כל הצורות האפשריות. הדימוי שאליעד משתמש בו הוא כמו אדם שעומד בין שתי מראות, ומבחין בהשתקפויות אינסופיות של עצמו - כך גם המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה השאלה האם זה מוביל למסקנה שיש ריבוי אלוהים. אליעד מסביר שאמנם נראה שזה מוביל לריבוי אלוהויות, אך למעשה מדובר באותה אלוהות אחת, שהיא האחדות המוחלטת. הרעיון של ריבוי אלוהים הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו מצליחים לתפוס את הריבוי האינסופי של הצורות באחדות אחת מוחלטת, לא היינו זקוקים למודל של יקומים נפרדים. איך הדימוי של מראות אינסופיות ממחיש את אחדות המציאות? אליעד מביא את הדוגמה של אדם שניצב מול מראה ומאחוריו עוד מראה, ונוצרות אינסוף השתקפויות. המרחב נראה כאילו הוא מתרחב לאינסוף, למרות ...

... המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת ... שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא ... בוחר להתחבר אל האמת המוחלטת, דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם שום רעיון שהוא אינו נכון באופן מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל האחיזה שלו בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. ... שום דבר אפשרי, דהיינו, כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של ... האדם מתחבר כל כולו אל המוחלט, דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת ... שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן ... ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין ... עם שום רעיון אפשרי, על ידי זה לא שייכת שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו ...

... או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו ... במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש ... אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך ... חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים ... בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת ... דוגמה לשיחה עם בחורה שטוענת שהיא יודעת דברים בצורה מוחלטת. כששואלים אותה מאיפה מגיעה תחושת המוחלטות שלה, היא ... העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו ... רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב ... נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול ... ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. ... אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב ... על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע ... ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 2 מה המשמעות של להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי? אליעד מסביר על החשיבות של הבנת ההבדל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות. כדי להבין את ההבדל לעומק, אליעד נותן דוגמה מהיום יום: מישהי אמרה שהיא לא רוצה משהו שהוא הציע לה, ... במה מדובר, היא החליטה שכן רוצה. אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה את מה שחשבה. אם הייתה מודעת לכך שזה רק ... ובכך לפספס את מה שכן רצתה בסופו של דבר. מדוע חשוב להבין שהפרשנות שלך למציאות אינה מחויבת? ההרצאה מתמקדת בכך שאנשים לרוב מתייחסים לפירושים שלהם על המציאות כמחויבים, אך אליעד מסביר שכל פרשנות או תפיסה היא רק אפשרית. לדוגמה, אם אדם חווה אירוע שלילי ואומר שזה רע, הוא הופך את האפשרי למחויב. אך הפרשנות הזאת לא בהכרח נכונה, היא רק אפשרית. אם האדם היה שואל את עצמו מי אמר שזה רע? אולי זה טוב?, הוא היה פותח אפשרות לראות את ... מגביל את עצמו לפרשנות מסוימת אחת, הוא מצמצם את האפשרויות שלו לחוות את המציאות בצורה רחבה ועשירה יותר. איך שינוי מחשבתי קטן משפיע על החוויה שלנו? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה פשוטה מהפסקה בהרצאה: כאשר האדם חושב לעצמו, אנחנו עוצרים פה? הוא מיד מתייחס לאפשרות כאל מחויבת. הוא מניח בהכרח שעוצרים כאן, למרות שאין זה מחויב שיעצרו. עצם המחשבה אנחנו עוצרים פה היא רק אפשרית, ולא מחויבת. אם האדם יבין שזה רק אפשרי, הוא לא יחווה צמצום פנימי. לכן כל פעם שאדם מזדהה עם מחשבה כמו לא בא לי או אני לא יודע, הוא הופך אפשרי למחויב, ובכך מגביל את החוויה שלו. איך ההזדהות עם האפשרי מונעת מאיתנו לראות את האמת? אליעד מסביר שהזדהות עם האפשרי כמחויב מונעת מהאדם לראות את המציאות כפי שהיא. לדוגמה, כשאדם מרגיש כאב הוא אוטומטית מזדהה עם התחושה אני לא רוצה את הכאב הזה, אך האם באמת מחויב שהוא לא ירצה את הכאב? זו רק אפשרות. ככל שהוא ישאל את עצמו מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? הוא יוכל להשתחרר מההזדהות עם התחושה שהכאב ... שהוא בבית, הוא יכול לשאול את עצמו איך אני יודע שאני לא בים?, ובכך בעצם לערער על המחויבות של התחושה. ככל שאדם יעמיק בשאלה זו, הוא יגיע להבנה שהחוויה שלו היא רק אפשרית, ולא מחויבת, וכך הוא יפסיק לסבול מהמצב הקיים. האם ניתן להתגבר על סבל על ידי הגברת עוצמתו? אליעד מביא דוגמה נוספת: אם לאדם יש כאב פיזי או נפשי והוא אומר לעצמו אני לא רוצה את הכאב הזה, הוא הופך את האפשרות שלא לרצות לכאב למחויב. אם הוא יעלה את עוצמת הכאב עד לרמה מסוימת, בסופו של דבר הוא יגיע למצב שבו הכאב כבר בלתי נסבל, ואז תהיה לו הזדמנות להתאחד עם ... כאב אינסופי, האדם חייב להבין שאין הבדל בין כאב להנאה, בין טוב לרע, וכך הוא מגיע לאחדות. מהו המחיר של האחדות המוחלטת? אליעד מדגיש שהגעה לאחדות מוחלטת פירושה להפסיק להיות קיים. אם האדם באמת מתאחד עם האחדות המוחלטת, הוא למעשה מפסיק להתקיים כנפרד. אם הוא יגיע לאחדות מוחלטת הוא כבר לא קיים, ולכן גם לא יכול לסבול. מנגד, כל עוד האדם רוצה להיות קיים, הוא חייב לקבל את העובדה שיהיו לו רצונות ופחדים ... אמר שזה רע? או אולי זה טוב? ככל שהוא יטיל ספק בתחושה השלילית, הוא יבין שהיא אינה מחויבת אלא רק אפשרית. כשאדם מבין שכל דבר שהוא חווה כמחויב הוא למעשה רק אפשרי, הוא יפסיק להזדהות איתו, ובכך יוכל לשחרר את עצמו מהסבל. הדרך הפרקטית לכך היא להתרגל לחשוב על ההיפוך של כל מחשבה ... המיידית שלו, ובכך לאפשר לו לשחרר את ההיקשרות שלו לחוויה, ולהפוך את החוויה למחויבת פחות. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך להשתחרר מהסבל היא לשאול שאלות רבות, להטיל ספק בכל תחושה, וככל שהאדם עושה זאת יותר, הוא מתקרב לאחדות שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי.