שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺39 תגובות פורסמו: |
גלית, אהבתי את ההסתכלות שלך על נקודת היחסיות, אני מבינה וחווה את החיסרון בכל פעולה, מחשבה, הרגשה, בעצם בכל מה שמתגלה בתוכי, הבנתי לאחרונה שעצם היחסיות מתאפשרת בזכות המוחלטות. במילים פשוטות אני אומרת שעצם האפשרות להרגיש אומלל או מאושר בזכות אחיזה באיזה דימיון שיש לי בראש... מגלה את הממשות שקיימת בבסיס, בשורש, אני מתכוונת, מגלה שבשורש הכל אחד.
אני יותר ויותר חווה איך השכל מטלטל אותי מצד לצד, מאחיזה אחת לאחיזה אחרת, כמו מטולטלת... מה שאני אומרת שלהגיע להבנה מוחלטת זה בחוויה שלי להיות טוטלי בכל תזוזה - אם במחשבה אם בעשיה, לדוגמא: כשאני עושה משהו בטוטליות אני ממצה אותו ואין יותר שאלה!! הכל נשלם ומושלם. אני יותר ויותר מבינה שהתרגול הכי מהיר להבנת האחדות הוא התירגול של עשיה טוטלית כל רגע, הכוונה גם במחשבה בהרגשה. כשאני עושה משהו בטוטליות, אני לגמרי בעשיה, אין לי שם מחשבה, כאילו אני במקום ללא זמן ומרחב.. המוח המחשבה חוזרת רק כשסיימתי... גלית, את שאלת מה דעתנו האם אפשר למצוא משמעות בלי להיות פעילים? בחוויה שלי את מה שקורה לי, אני חושבת שהשאלה שלך לא נכונה, כי הקיום שלך הוא הפעולה והמשמעות (-: לפי הבנתי החוכמה היא להבין את זה בטוטליות ואז סיימנו (-: