שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺27 תגובות פורסמו: |
סיפור שכתבתי בהשראת שיר של לאונרד כהן
הם לובשים מדים ונפרדים מביתם, ממולדתם ומהוריהם. בטוחים בעצמם, הם התאמנו שנים רבות, מטרתם היא מטרה נעלה, אנשים ישרים, לוחמי צדק, מחפשי אמת. ביניהם שוררת אהבת אחים...
וגם הוא לובש מדים, חוגר את נשקו, התרגשות ויראה של כבוד אוחזת בו, הוא לא יכול היה לחלום שיום יבוא ומסביבו יהיו אנשים כל כך גדולים ואהובים, אנשי אמת.
והם יוצאים אל המסע, דרך ארוכה עוד לפניהם עד יעמדו ברגע האמת, בקרב האחרון...
ואחר ימים רבים הם מגיעים אל מקום אגם יפה עם עצי פרי מסביב, והם עוצרים שם למנוחה, ומקימים אוהלים לשינה.
ובלילה שכולם נרדמים הוא נשאר ער, והנה רואה באגם ברבור לבן יפהפה, אהבה מציפה אותו אל הברבור השט באגם, ליבו שר אליו, אווה אותו ואחד עימו.
ובבוקר הוא נפרד מחבריו, הוא יקרא בוגד בפיהם לעולמי עד בשל נטישתו, והם ימשיכו להילחם ולחפש צדק ואמת.
ולאחר שכולם נסתלקו, וערפל כיסה את האגם, והנה עולה ונישא מתוך האגם אור גדול ונורא המאיר את העולם מסופו עד סופו, והנה הוא ברבור המצטרף אל אהובתו.
סוף.
והסיפור בא ללמד, כי אף אם נראה שבבחירתך אתה בוגד וכופר באחרים ובקרובים לך, תשאר נאמן לעצמך.
מיג'ור טום, ספינת האם קוראת לך (-: