שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺2 תגובות פורסמו: |
משתמע כביכול, שכשיש את חווית האחדות במקביל לחיים ה"רגילים" של נפרדות
שאם רע לו לאדם, או לא נוח לו, אז אתה טוען להבנתי, שעכשיו אפשר לפחות לברוח ל"אחדות"
כלומר לאין שכל ולאין הבדל שבין הטוב לרע.
- מה שאומר שבפרספקטיבה היום יומית, אין מצב להיות מודע לקיום בלי לחוות סבל
וכמובן שזה במינונים שונים לפי התפישה של כל אחד.
ועל כן, אם כן רוצים לחיות בשלום עם עצמך או הסובבים אותך, כל הרעיון של לשים דגש על אהבה, שימת דגש על הטוב, כלומר כל הטכניקות של החשיבה החיובית כן יכולות להועיל. נכון שיש מודעות לשיוויון בין כל ה"ביטויים" השונים של ה"אחד", ובתוך הביטויים אבחר לתת משמעות דווקא למצב מסויים - וזו אני שנותנת עכשיו את המשמעות כי בנקודה הפנימית המהותית אני מבינה שזה אחד שווה, אבל... אם אני כאן ולא בעניין של לברוח ל"שם", שימת דגש על החיובי והטיפוח שלו בצורה זו או אחרת - (לפי מה שאני כמובן מחליטה לשפוט כטוב או כחיבי עבור עצמי), תתקבל בברכה.
יש גם את הצד הנוסף שאומר, בשביל מה להתאמץ וכו' ולתת למציאות להוביל בלי להתערב בטיפוח החשיבה החיובית וכו' ולהצמד ל"אמת" כפי מה שהיא מתבטאת במציאות, כלומר לא ליפות ולא להוריד, אלא להתבונן בדברים כפי שהם, כל אחד לפי הבנתו בלי לשקר לעצמו.