שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺14 תגובות פורסמו: |
אני מודה לכולם
אני מודה לאלוהים
לא חשבתי שזה מה שיקרה
אני כותב כבר אולי שעתיים או יותר
חשבתי בהתחלה שיהיו לי דמעות
אבל לא
יש על עוד מה לכתוב מצדי
העניין הוא שאני לא מאמין שעדיין אכפת לי מהאמת
ובאמת אכפת לי ואני כבר לא זוכר על מה ולמה
למרות שאיבדתי את הטעם שלה
למרות איבדתי ממזמן כיוון
למרות שדפקתי את העסק קשות
והעזתי למרות הסיפור המדהים שלי
להסתובב כמה שנים בעולם מאז אותה תקרית
ולהעיז לקבץ נדבות
העזתי להפנות עורף לפרצוף האמיתי שלי
בגילגול הזה
אני העזתי להקשיב לשטן שאני בעצמי בראתי שאמר
עזוב זה לא זה
אני העזתי לענות לשאלות שקריות לגבי האמת
אחרי שנתתי תשובות שקריות
שקר זה חשבון מצטבר
והשכל בשירות האגו והשקרי אוהב לדבר על האמת השקרית שלו
אני הפנתי עורף לעצמי ולאמת
אני שקרתי לעצמי בטענה שאי אפשר לתקן או לחזור חזרה
אני רק זוכר שזה לא
יחד עם כל מה שאני זוכר שזה כן
מי זוכר למה?
אני הסכמתי להיות שותף לשגעון הכללי
למרות שהייתי צריך להצדיק אותו מחדש
ועוד לפי הכללים שכולם מפסידים בהם
!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שכחתי את מי אני עובד כי אני כנראה נעזבתי
אמרה איזו מורה רוחנית שפגשתי בהודו פעם
אם אתם מוכנים לשקר
זה בסדר תמשיכו לשקר
אם אתם לא מוכנים באמת אבל באמת לדעת את האמת
זה בגלל שעוד לא סבלתם מספיק
היא אמרה שיש לנו את החופש המלא לשקר
וגם את החופש המלא לחזור לאמת
אמר לי אבא של חבר
ואהבת לרעך כמוך אני השם
ומאיך שהוא אמר הבנתי משהו שאף פעם לא הבנתי
או שאולי ברגעים המיוחדים שכתבתי עליהם ההם ראיתי את האפשרות הזאת
לאהוב את האחר כמוני ואז השם בין שנינו
או דרכנו מתגלה
כמו שיש לחיצת יד שהיא שלנו
ועוד אחת שלו
נשמע סוף ;)
לילה טוב