על פי הבנתי את אליעד, אליעד טוען ש: בסופו של דבר, כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא סיבת עצמו. וגם אם נחשוב ונגיד שלשום דבר אין סיבה כלל, גם זה אומר שכל דבר הוא לא קשור לשום דבר והוא סיבת עצמו. וגם ההפך הוא נכון, שלא יכול להיות שכל דבר הוא סיבת עצמו, כי לאמר זאת זה, לאמר שאין תכלית אחרת מלבד הדבר עצמו, והוא עצמו התכלית הסופית. ועל פי השכל הדבר הזה לא נתפס! כי השכל לא מעכל ש התכלית הסופית של המציאות תשתנה כל הזמן, כי אז היא לא תכלית של אמת. וצריך להבין ש כל דבר הוא התכלית הסופית. וכל הצורות שמתגלות והשאלות והברורים... והשינויים אין בהם שינוי כלל. והתכלית המחויבת היא קיומה של המהות שלא משתנה לעולם...