שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺11 תגובות פורסמו: |
האני המתבונן להבנתי, הוא מחוץ לכל האירועים שמתרחשים, ומחוץ לכל הצורות המתבטאות כדברים נפרדים, מציאות נפרדת, ולמרות ש"הוא" האני הזה מתבונן מבחוץ, הוא ממש אחד עם כל הדברים / הביטויים, כך שבכלל המתבונן ומה שמתבוננים בו "הם" אחד ממש, כך שזה מביא לכך שאין אף אחד שמתבוננים בו ואין מתבונן, ואין "לו" שום הגדרה במילים או בכל אופן או צורה אחרת ל"אני" הזה, זו האחדות המכילה או המבינה את היש והאין הטוב והרע כישות אחת ללא הגדרות, ללא גדרות.