שלום שושי

את שואלת שאלה שנובעת מהרצון שלך להפסיק לסבול.

אצל הרבה אנשים מתעורר הרצון לגלות משהו חבוי, משהו שהם יודעים שקיים אך לא יכולים לתפוס אותו, שהוא ה"אמת" \ ה"חופש" \ ה"שחרור".

העניין הוא שלרוב אנחנו לא רוצים את האמת באמת, אנחנו רוצים את "האמת" מתוך ביטוי של הזדהות עם מה שאנחנו כבר מכירים.

כלומר, ה"אמת" שאנחנו מחפשים היא למעשה חיפוש אחר אישור של תפיסה שיש לנו בשכל בנוגע לטבע המציאות ולטבע שלנו.

חיפוש מהסוג הזה הוא עדיין חיפוש מותנה שמטלטל את האדם וגורם לו להרגיש חוסר מתמשך ויאוש.

כשלאדם נמאס באמת והוא מוכן לוותר על הכל, הוא מתרוקן מכל מה שהוא כבר מאמין בו, ואז הוא מגיע להסתכלות אחרת של הדברים, שמאפשרת לו לאפשר (עד כמה שהניסוח נשמע מוזר) לטבע המציאות להתגלות דרכו.

לכן, העצה שלי אליך, היא לברר מי את. מיהי אותה ישות שמחפשת את השחרור.

אם תתבונני ותשארי עם השאלה (מי אני?) - בלי לנסות לענות עם הדברים שאת כבר יודעת - את תוכלי לאפשר לעצמך ללמוד \ לחוות משהו חדש, אשר בו החיפוש הזה יסתיים, או יקבל תפנית חדשה.

תסתכלי על זה כמעין חקירה כנה ואמיתית שלך, שאת לשם שינוי מאפשרת לעצמך לעשות בלי הנחות יסוד ובלי אמונות.

תודה

סתו

(-:

טיפ חשוב: אם עולות לך שאלות נוספות בנוגע לדברים שכתבתי - תעצרי! המטרה היא לא לתת תשובות לשאלות, אלא שתאפשרי לעצמך להתבונן בכל מה שמתרחש בתוכך, לדוגמא, שעולות בתוכך שאלות ושאת מסוגלת לראות ש*עולות בתוכך שאלות*. אז אם עולות בתוכך שאלות, אז בטח ובטח שאת לא זו ששואלת אותם, כי הם מגיעות מאיפשהו ואת פתאום מרגישה צורך לבטא אותם. אז מי את באמת?

מתוך מצב הכרתי זה שאינו נצמד ל"אני" שאת חושבת שאת, מתאפשר לגלות ולחוות משהו חדש.

המשיכי עם החקירה, ובדקי מה עולה בתוכך ממש עכשיו, ברגע שאת מפסיקה לקרוא מילים אלה! וברגע הבא.. והבא...