וגם בנוגע להנאות החיצוניות, גשמיות פיסיות, כשמבינים שזה לא הדבר האמיתי, למרות שמצד האמת זה חלק אמיתי גם!! אבל בכל המכלול, זה מאבד באיזה שהוא שלב את הרצון לעוד ועוד ועוד, מי שיש לו עוד ועוד מכל הדברים, וגם מי שאיבד בדרך את הכל, ושוב השיג, יבין שזה לא הדבר המשמעותי ביותר. ואז יהיה מיקוד צפוף ביותר פנימה. וכשמקבלים את ההבנה הפשוטה שנראית כל כך מסובכת, שהנאה פיסית ופנימית הן אחד, אין באמת הבדל, האדם רק חווה שיש הבדל. ואז אפשר באמת ליהנות מכל העולמת, ואין אחיזה, למרות שאין אחיזה - עדיין בו זמנית יש העדפות שונות רצונות לדבר אחד יותר מאחר, כי אחרת אין קיום, אבל בפנים הכוח ה"שולט" והדומיננטי הוא אחדות, מעין פרדוקס שכזה... המשך יום מעולה