בעיקבות ההרצאה, הבנתי ש"אני", כמו בדוגמא שאליעד נתן: נמצאת ביער ומכים אותי הרבה שנים, ואין לי מושג מה להגיד, מה לחשוב, מה לעשות, על מנת לצאת מהסבל הימיומי אותו אני חווה!!! פשוט חסרת אונים מול המציאות הגרועה גרועה איומה שאני חווה. כל חיי הפריע לי שמפריע לי לסבול, במילים פשוטות: מפריע לי שמפריע לי שאני "צריכה": לאכול, לישון, לקום, ללכת לעבוד, לדבר, להיות חולה, מצוננת, להרגיש את הגוף. למה בעצם אני קשורה לגוף לחויות בגוף? הבנתי שזה מקור הסבל שלי. אז מה עושים?? התחלתי לפני 20 שנה לחפש, כיוונתי גבוה ועכשיו אני חוזרת לבסיס, לשאלות הכי פשוטות. שאלות כל כך פשוטות, שהפשטות שלהן לא נראתה לי רלונטית...