שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺13 תגובות פורסמו: |
הבנתי, שאצלי אין חיבור מלא בין הרצון שלי להגיע לאמת בכל מחיר ובין המעשים שלי, המעשים הכוונה: מחשבות ומילים.. אני הבנתי בעקבות ההרצאה שאני צריכה ל"עבוד" על כל הגיג מחשבתי, על כל מילה היוצאת מפי, להיות מדוייקת בכל פרט ופרט. הסיכוי היחיד שאתקרב לידיעה של האמת בשכל, היא במידה ואדייק בשכל בכל מחשבה ומחשבה. אין לי לאן לברוח, אני חייבת "להזיע" כל שנייה בדיוק ושכלי ולא לסטות בשכל שלי, אני רגילה לסטות מהאמת בשכל, כי קל להיות שקרנית... אבל ככה לא אגיע לעולם לאיחוד בין השכל לרגש.
עוד הבנתי, שההבנות שלי הם תמיד סביב לרצונות ולבעיות ולשאלות שלי. כשמישהו מביא את עצמו ואת הנקודה שלו והיא לא הנקודה שמעניינת מטרידה אותי, קשה לי מאד להתרכז ולהבין את התשובה כי אני עסוקה בעצמי בתבנית שלי וקשה לי לשחרר את הרצון שלי וההטרדה שלי ולהתמסר לשאלה ולתשובה של ה"אחר". הבנתי שברגע שאשתחרר ולא אהיה תפוסה לעצמי יש סיכוי בכלל להתמלא ולהכיל עוד מלבד עצמי.