שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺7 תגובות פורסמו: |
ראשית אני רוצה לציין שכול פעם שאני יוצאת מהרצאה, אני אומרת לעצמי, זאת ההרצאה הייתה הכי טוב עבורי. אני בסך הכול יכולה להודות לעצמי, שאני באה להרצאות, מקשיבה ומבינה.
ההבנה העיקרית שעלתה לי, שראיתי שיש משהו בתוכי שאני לא מתייחסת אליו. וזה בא לביטוי למשל כשאני קוראת ספר, ומגיעה לפסקה לא מובנת, אני לא מנסה להבין או להתעמק, פשוט מדלגת ואומרת לעצמי שזה משעמם או שלא יעזור לי להבין זאת. וכן זה בא לידי ביטוי באתר, שאנשים מגיבים ורושמים תובנות, ואני כבר מלתחילה אומרת, אני לא מסוגלת להביע את דעתי, ולכן עד עכשיו כמעט ולא הגבתי. וצעד ראשון שלי עכשיו, זה כן להגיב באתר, ולנסות לרשום הבנות וכו''
הבנה נוספת שעלתה לי, שאחרי כל הרצאה, אני רואה כמה אני נאחזת בדברים שקריים, ובכול מיני דעות ורעיונות, שלא מביאים תועלת, ואליעד פשוט חותך אותם. כמו חוטב עצים שמוריד את הענפים בגרזן. עד שאאלץ ליפול לתהום של האין סוף