שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺30 תגובות פורסמו: |
שבוע מבורך
בפרספקטיבה של המציאות כולה כאחדות, אז "אני" מדברת כמציאות את הכל כולל הכל, כולל האפשרויות כולן וכו'.
בפרספקטיבה של הנפרדות, (שבאמת היא אחת עם האחדות, ועדיין היא ביטויים שונים בו בזמן שהיא אחת ואין בה שינוי), המציאות מדברת דרכי.
ואין דבר שקדם לדבר אחר, אלא אם כן נמצאים בהגדרות של סיבה תוצאה ולא מבינים שאכן הכל אחד.
יש ואין כאחד ובו זמנית כנפרד, מדבר ושותק כאחד / ונפרד, יוצר ונוצר כאחד / ונפרד, הווה ומתהווה כאחד וכנפרד בו זמנית, אקראי וסיבתי כנ"ל.
אין תשובה כי מעולם לא היתה באמת שאלה, בדיוק כפי שהשאלה עצמה, היא התשובה.