שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺21 תגובות פורסמו: |
אליעד, אם כך, אני חווה את הרמייה העצמית שלי (-:
ואם טוב לי או רע, זו עדיין הרמייה העצמית שלי (-:
וגם היא כמובן, חלק מהמציאות האובייקטיבית.
אז אתה חלק, ההוא חלק, אני חלק, כולנו חלק, ועם זאת כמובן, אין חלקים אלא שלם אחד.
מהי המשמעות אם כך?
צא מהלוגיקה, כי שם נתקעת (-:
אמא שרוצה ילדים? ברור שזהו הרצון שלה ולא של הילד. אדם שרוצה להיות מליונר? מין הסתם זהו רצון שלו. אליעד שרוצה לתת תשובות לכולם? מין הסתם זהו הרצון שלו.
ומבחינת המציאות?
מזה זה משנה אם תיתן תשובה או לא?
המציאות היא מציאות וזהו.
כשאתה רואה פרח ואתה אומר: זהו פרח. אין כאן שיפוט. אתה פשוט מציין עובדה שאתה רואה פרח. לא פרח רע, לא פרח מכוער.
רק פרח.
כשאני נכנס לאתר, אני אומר "הנה האתר של אליעד". ציון עובדה נטו.
כשאליעד כותב "האתר שנותן לך 100 אחוז תשובות על כל שאלה שאי פעם נשאלה או תישאל", שם בעצם אתה אומר "אני נותן לך תשובות לכל השאלות שצצו או שיצוצו אי פעם".
היות ובאחד המאמרים שלך כתבת לגבי נושא העתיד ולגבי אלה ש"מתיימרים לדעת את העתיד", איך אתה יכול לדעת איזו שאלה תצוץ בעתיד (-: ?
תזכור.
ישנן תובנות שנכתבו שהכניסו אנשים לספרי ההיסטוריה.
וישנן תובנות שהכניסו אנשים לאישפוז בכפייה.
ותרשה לי להוסיף משהו.
באופן אישי, אין לי עניין להתנצח איתך כאן, באתר, או בכל מקום.
אני תמיד מנסה להבין דברים והיום אני במקום שבו אני לומד, גם ממך.
אם לא הגעתי להבנה, אין בעייה. אפשר להמשיך הלאה (-:.
אתה צודק בדבר אחד, אחד בלבד.
אדם צריך לשאול תמיד למה. תמיד להגיע להבנה הראשונית של הדברים.
חידדת את זה אצלי וזה דבר טוב (-:
אבל, "על הדרך", האדם הלומד גם צריך להבין שהוא בחר לחיות ב"מקום פיזי מסויים".
למשל, היהדות היא נבזית בעיניך? אין שום בעייה. אל תהיה יהודי. כלום לא מונע ממך את זה. תהיה נוצרי, תהיה מוסלמי, או תהיה רק אדם, שזה מכיל הכול יחד.
אבל כשאתה נמצא באינטראקציה עם אנשים, תוכל לומר "זה מטומטם וההוא מטומטם וכולכם מטומטמים".
זה קל. זה נותן במה ורייטינג, והרי אנשים מחפשים כאלה דברים (-:
אני אומר משהו, או ההוא יאמר משהו, ואתה תוכיח ההיפך. זו לא בעייה בכלל. לכל דבר יש את הניגוד שלו.
בעולם ההפרדה, כמובן (-:
אבל קח למשל מילה מסויימת.
נוכל לומר שהמילה "יצירתיות", שוות ערך למילה "אלוהים"? או "מציאות"?
אולי בכלל אפשר להחליף את המילה "סבל" ב"יצירתיות", לא?
מעצם הקיום, היש והאין, הרי הכול והכלום מתבטא ביצירתיות.
אתה יוצר סבל, אתה יוצר טוב, אתה יוצר רע, מה זה משנה?
המילה תתאים לכל דבר.
היות והכול מתחיל ממקור אחד, או הוויה אחת, מין הסתם "הכוח" הזה אמור להיות יצירתי.
הקיום הוא ההוכחה לזה.
אז נכון להיום, הקיום, או המציאות היצירתית, דאגה ליצור אדם כמו אליעד, על מנת להרחיב מודעות לאנשים, אם באמצעות ההבנה שיש תשובות להכול ואם באמצעות ההבנה שרק אפשר לחשוב שיש תשובות להכול.
זה משנה (-: ?
כדבריך, השמש זרחה תמיד, אבל מי יודע אם תזרח מחר?
היקום מתקיים ברגע זה, אבל מי יודע אם יתקיים ברגע הבא?
המציאות מתקיימת בכל רגע נתון, אבל מי יודע אם היא תמשיך להתקיים ברגע הבא?
השאלה "למה, אלוהים? " תמיד תישאר שאלה פתוחה. לא קשור מאיזה כיוון היא נשאלת (-:
זה מזכיר לי, אליעד, שתי שאלות קוון, שפעם קראתי.
"מהו הצליל של מחיאת כף יד אחת? "
"מה ההבדל בין ברווז"?
יש, כמובן, תשובות לשאלות האלה. ופשוטות ביותר (-:
שיהיה לילה טוב, לכולם (-: