שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺1 תגובות פורסמו: |
אהלן, קודם כל סליחה מראש אם זה ירגיש לך סיפור של בן אדם שצריך אשפוז בכפייה חחח, אבל אמרתי למה לא לשאול.
אני בן 22 ויש לי בעיה די חמורה ולא הגיונית בעיקר בנושא החברתי. יש לי חרדה חברתית כבר 8 שנים בערך בתחילת התיכון שהתחילה בגלל המראה שלי וגררה אותי לבסוף לדיכאון תמידי כזה ובריחה מאינטרקציה עם אנשים ולא פיתחתי שום תחביבים או משהו, וגרמה לי לא לצאת מהבית המון שנים (נשמע הזוי ולא הגיוני אבל אף פעם לא יצאתי עם אנשים לסרט או הלכתי למסעדה) וככה נוצר מצב שלא היו לי חברים בכלל או ניסיון חברתי / חיים, כי לא היו לי בכלל אינטרקציות עם אנשים מחוץ למסגרות (כמו בית ספר וצבא).
עכשיו אני מודע לבעיה הזו, ואני רוצה לטפל בזה כי אני יודע שהכל בסוף מסתכם בעצמי, במוח שלי, ורוצה לצאת מהבית ולהתחיל להכיר אנשים אבל כל הזמן המוח חושב שלא כדאי בכלל, כי נתקעתי במחשבות ש - כי אין לי ניסיון חברתי, אין לי חברים באמת ואני לא מכיר בקושי אנשים, אין לי ביטחון, אין לי תחביבים או על משהו לדבר עם אנשים, אין לי ניסיון בחיים במשהו או עשיתי בכלל משהו מעניין בחיים, כי באמת באמת הייתי כל רוב הזמן בבית במחשב ובטלווזיה, ברחתי כל הזמן מאנשים, מעצמי.
אז אתה בבקשה יכול לעזור לי לסדר את המוח? איך לתקן את הבלגן הזה שנוצר לי במשך כל הזמן הזה.