שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺1 תגובות פורסמו: |
אם הבנתי נכון, על פי דבריך, לכל הבעיות יש שורש ולכן כמות הבעיות היא סופית. אבל השורש הוא אין סופי. כיצד ייתכן שהפתרון הסופי הוא אינסוף? הרי אם יש פתרון סופי הוא לא פותח חלון הזדמנויות אינסופי נוסף. אפשר להגיד, לפי דעתי, שאנחנו שואפים לפתרון אבל לא נוגעים בו כי הוא בלתי אפשרי, הוא אינו מוגדר, כיוון שהוא מוליד בלי סוף מצבים חדשים. הדבר דומה לאסימפטוטה, כלומר: גרף של פונקציה שרוצה להתקדם לישר. הוא מתקרב אליו ולא מצליח לעולם לגעת בו. התהליך של ההתקרבות נמשך בלי סוף.
מצד אחד לשאול שאלות זאת הרחבת הדעת והנאה ענקית מצד שני אי היכולת לתת מענה אחד מושלם מאכזבת.
הגישה, ככל שתשאל יותר תתקרב יותר לאושר כי תגיע לאמת מוגבלת בעיני. לא ניתן להגיע באמת לאמת אפשר לשאוף אליה.