אתמול בהרצאה, לפי מה שהבנתי אליעד דיבר על כך שעצם זה שאנו קיימים, זה סבל. עצם זה שאנו רוצים, יש סבל. ההבנה הזאת די מעורפלת לי.

למשל יש לי רצון לא מודע שלא ירביצו לי, אבל אני לא חושבת עליו, אז איך זה שיש סבל.

אם אני לא חושבת על משהו, אז למעשה הוא לא משפיע עלי.

כול הנושא הזה, די מעורפל אצלי, ואשמח להבנות שלכם, תודה

הרעיון מצד הנפרדות, זה שכל עוד יש את - מודעות של את, ועוד משהו שהוא לא את, אז זה נחשב סבל, כי את בחסר, לא בחוויה של שלמות.

אולי יש מה שמוגדר רע כסבל בחיי הנפרדים, יותר או פחות רע או סבל מדבר אחר.

אבל מצד השלם שמצמצם את עצמו (שזו את בעצם מצמצמת עצמך, אך לא בהכרח מודעת לכך, את בחוויית חסר, חיסרון, וזה סבל כביכול מאד גדול לנשמה / לתודעה שהיא מפוצלת ומחולקת, למרות

שבשלם מצד האמת, היא בעצמה בוחרת בכך כל רגע מחדש.

אם היא בוחרת את הצמצום, אז איך זה שיש עדיין סבל?

ככל שמבינים וחווים את השלם

מבינים איך פראדוקס שכזה יכול להתקיים...

ונכון שזה לא הגיוני, אך זה מעבר לכל הגיון.

היי אביבה, ברגע שאני קיימת, יש רוצה ולא רוצה.. בחיי היום יום זה בקטן וכביכול חסר משמעות ועוצמה, כי ההרגל, הנחות הבסיסיות שגדלנו עליהן, לא נקראות סבל. חשבת פעם שעצם העובדה שאת חווה רעב ואוכלת את בסבל?, ככל ש מרחיבים את ההבנה, ההסתכלות מתרחבת ותחושת החיסרון והסבל גדלים. ואז מבינים וחווים שעצם הקיום הוא סבל ענק, אני נפרדת מהשלם ו"חיה" בתחושה שחסר לי השלם, כל רגע בתוכי מרגישה בכל תנועה, בכל רצון, בכל מילוי של רצון, את החיסרון. את הסבל מזה שאני לא השלם. ככל שההבנה וההסתכלות היא על עקרונות ולא על פרטים החוויה מועצמת, וחווים סבל מהותי. כל השג הוא תמיד מינוס 1. ההבנה והתחושה הזאת היא סבל. ככל שאדם מבין שהוא כנפרד חסר את השלם את החיבור וזה לנצח יהיה ככה, הסבל הוא אינסופי וללא פיתרון, מהצד של הנפרדות.

ולגבי המשפט שכתבת "אם אני לא חושבת על משהו, אז למעשה הוא לא משפיע עלי." אני חושבת שהעובדה שאת לא חושבת על משהו, לא אומרת שהוא לא משפיע עליך, כמו בהרצאה אתמול כשדיברנו על הבורג ברכב שנוסע. זה שהבורג לא מרגיש, ושהוא חלק מהרכב, לא אומר שהוא לא מושפע... כך שהעובדה שאת לא מוטרדת מהרעב בסין או לא מוטרדת מזה שיקרה לך או לעולם "משהו רע", לא אומרת, שאת לא סובלת מזה, כרגע בהכלה שלך את המציאות את מצומצמת לפרטים הפיצפונים שאנו מכירים, כמו כולם, ככל שאת מבינה את ההבנה של הנפרדות את, מכילה יותר את המהות של המציאות, הסבל שלך מתעצם וכולל את הקיום של הכלל. והסבל הפנימי הזה הוא עצום.

אין באמת תחושות. לא של סבל, לא של אהבה, לא של רעב. יש רק הגדרות של הנ"ל. העובדה שקשה להבין זאת זה בגלל השלייה שגורמת לנו לפרש זאת כהרגשה. זה מובן אם רואים סרט, נראה כאילו הדמויות מרגישות

אורי שים לב שהשאלה נכתבה מהפרספקטיבה של הנפרדות וכך התשובה שלי היא מהפרספקטיבה של הנפרדות. טוב רע, כן תחושה לא תחושה... אתה עונה מפרספקטיבה של אחדות (שיקרית). אליעד מדבר על זה בדיוק בהרצאות האחרונות שלו (-: תקשיב להרצאות.. או תבוא! (-:

אביבה, מטרות ורצונות זה דבר שכדאי להגדיר כמשהו חיובי ולא כשלילי. כלומר במקום לדבר על מה את לא רוצה להגדיר מה את רוצה. אם זה הפחד שאת רוצה להעלים, אז להגיד: אני רוצה תחושת בטחון לגופי. ואז יבוא סבל, כי הפחד קיים, ואז תוכלי לטפל בו.

הסבל נוצר בגלל שאת לא מודעת לפחדים שלך ואז את לא רוצה ומנסה להמנע מדברים, את מדחיקה דבר ויוצרת נפרדות.

כשאני רוצה טוב ושמה דגש על הטוב בחיים שלי, מייד כל הרע עולה במקביל.

אז רצוי להבין את מהות הטוב והרע והסבל, ואז לא באמת מצפים

אבל באותה המידה לא מתאכזבים.

וגם אם כן, זה בהסתכלות הכי רחבה שאפשר, אז זה חוויה אחרת.

אז את מציעה להסתפק? לא לשאוף?

אני לא מציעה כלום חוץ מהבנה של מה קורה איתך ולמה הדברים קורים.

אם אתה ברצון לשאוף למשהו, או לעשות כל דבר שעולה לך ונכון ומתאים לך, זה מבורך מבחינתי.

ככל שההבנה גדלה, אתה בוחר אם לשאוף למשהו

זה בעצם קורה או שלא קורה מעצמו.

זה לא כמו המודעות שלי בעבר ששאפתי להגיע ולהשיג דברים שונים בחיי כי זה יתן לי משהו טוב יותר.

אלא זה יותר עניין של בחירה אמיתית ולא ממקום שצריך אחיזה במשהו, זה פשוט כי זה זורם.

וגם אם זה לא זורם, זה גם שלם עבורי.

ואיפה חדוות המשחק? האתגר? ההנאה הגדולה של החיים?

חדוות המשחק זה כשאתה משחק ולא כשמשחקים בך ואתה לא יודע. האתגר וההנאה זה כשאתה מבין את המציאות, מקבל אותה ואז אתה יכול לשחק באמת ולא לסבול מרע.

לא יקירי, כדי לשחק יש לבחור צד. אי אפשר להיות אלוהים ולשחק. אם אין מכשולים, אין את האושר בהתגברות עליהם.

זה נכון אורי

היתה לי חדווה הרבה יותר קיצונית כשלא הייתי מודעת

וכך גם האכזבות בחיים היו קיצוניות.

עכשיו זו חדווה ממקום של שקט ובחירה, משהו אחר.

זה ללא שיפוט טוב או לא טוב

אבל... זו עיסקת החבילה כשיש מודעות והבנת השלם

עד ש... ישכח מאיתנו, או שלא.

ההתלהבות היא לא כמו פעם, אבל, לדעת שהכל

זה קסם אחד ענק של יש מאין

ושזה קיים תמיד וגם... נברא כקסם כל רגע מחדש...

האם יש משהו מלהיב מכך?

בטח שיש! לברוא את הקסם ולחוות אותו בכל ישותך.

ברגע שבראת, ואתה בתוך הבריאה, בנפרדות, אתה חווה אבל לא בכל ישותך. תמיד מינוס אחד, אז מה זה שווה? : )

אם אתה באחדות אתה כלל לא חווה, משיפז, אז מה זה שווה?

זה שווה (-: תנסה ותראה (-: אל תשכח, שאתה גם באחדות... ואז זה שווה.

נכון אורי

אתה גם הקסם וגם הקוסם

זה קסום כל כך להבין את זה...

: ) אז תעשי לי קסם...

אם אתה מבין שהרצון האמיתי שלך, לא מוגדר בכלל, אז האמת הזאת, מאפשרת לך לשחק במשחק מוגדר, שווה לי או לא שווה לי. ולמרות זאת להשאר בחוויה של הכל אחד,

הרצון שלי עכשיו שיהיה לי מליון שקל אז מה אני צריכה לשחק במפעל הפיס מה זה הקישקיוש שלכם

הרה עמל ויולד שקר

אביבה: את שאלת שאלה מוגדרת, ורצית לברר עיניין, וכשאני, בוחנת את התגובות שלנו, החברים, אני מופתעת, ותמיד מופתעת, איך, התגובות, מסתעפות להן, ומתפזרות על, ברורים, וברורים, "ומתרחקים" מהשאלה אותה רצית לברר. ועולים עינינים אישיים בקשרים בין אנשים, וחוויות וקונפליקטים, ביננו לבין עצמנו ולבין "האחרים", כמו גם מה שאני עכשיו כותבת, שהוא גם כזה... ההסתכלות הזאת מעניינת, מרתקת, מפעימה את החושים... וכשאני כותבת ממש עכשיו, אני זוכרת, שמצד האמת, יש לכולנו, מה שאנו רוצים, ברגע שזכרתי זאת במאה אחוז, אני משתחררת מהסבל של ההזדהות, עם הרצון החיצוני שלי.

תיקי: אז מה השאלה שלך?

מה את שואלת? תהייה רצינית!

או בעצם, תהיי, לא רצינית, ותעני, ברצינות.: )

תקטיני ראש, ותגידי גם אם נראה לך שהכל קישקושים, גם אם זה קישקושים אני אשקיע ואשאל שיבינו אותי. יש לאליעד הרצאה כזו האחרונה, תקשיבי, מרתק (-:

היי משיפז, אהבתי מאוד כל מה שכתבת

לא שמעתי את ההרצאה אבל אתם נשמעים לי מעופפים

משיפז, את מדברת מאמונה, לא מידיעה. האם את יודעת מהי מטרת האחדות? למה היא קיימת? איך היא פועלת? למה יש לה חוקיות? את יודעת למה את לא יכולה למלא לתיקי את משאלתה וגם אליעד לא יכול?

אורי, אתה מניח שאני מדברת מאמונה ולא ידיעה. (-:

ואני מניחה שאתה מניח... וככה עד אינסוף... אלא אם יצאת... וחזרת.

כשתעני על שאלותי אדע.

עניין הסבל, - מאוד פשוט - כל יום, כל שעה, כל רגע, אנחנו בוחרים בסבל, שאם לא כן היינו בוחרים להתעורר מאשליית האני - אם רק היינו רוצים (באותו רצון אינסופי, שעליו מדבר אליעד). וכל רגע מחדש אנחנו בוחרים בסבל..

ואתה מניח, שאם אענה תדע... וכך הלאה. ואני אומרת: שאתה יודע כבר שאני יודעת (-:

זו לא תחרות הוכחות (-:

אי לא מניח. אני יודע את התשובות, ולא מהספר.

מי שמבין מבין שאין הוכחה ולא דרושה הוכחה. וגם כן... וכל הפרספקטיבות שאליעד מדבר עליהן.

אתי, בוחרים ליהנות מהסבל.

וגם לא ליהנות

ושהסבל משנה ממש וגם לא משנה ממש. גם וגם.: )

משיפז, סליחה על הבוטות - זוהי צביעות..

תסבירי אם בא לך להסביר.

אתי, זה בסדר, מסתבר שיש פה שיח של מאמינים.

אורי באידיש אומרים הפוסל במומו פוסל

הבחירה שלנו בסבל, אינה בחירה מודעת, לכן אי אפשר לומר שאנחנו בוחרים בסבל לצורך ההנאה..

אורי אתה עומד בראשם, עד שהצאת להאמין היתה פה בדיקה..

עמנואל, כל בדיקה היא תוצר של אמונה. כשאתה מדבר על אחדות, אינך יכול לבדוק אותה.

ולכן כל טיפש מסוגל לדבר עליה כראות עיניו

ואינו זקוק להוכחה.

אחרי שמבינים איך זה פועל... בשביל שתרצי משהו, את צריכה להיות חסרה משהו, לא? את יוצרת חוסר כי אחרת לא תהני מהמילוי רצון. וככה זה עובד. אז עכשיו בשביל ליהנות אני צריך לבחור גם את ה"סבל" או לא?

והעולם הממשי הוא הספר הפתוח שממנו אני קורא את השקר.

אורי אז איך מגיעים לאחדות? אם לא על ידי בדיקה

תספר לי אחרי שתגיע עם בדיקה ואוכיח לך שזו אינה האחדות

אורי, אולי תנסה להיות חלק מדיון, בירור, בדיקה, מכוון שצי שהבין עד הסוף, מבין שאין תשובה לא שאין שאלה

כל השאלות נשאלות וישאלו כדי להבין שאין תשובה

להתעורר מאשליית האני, זו ההנאה הכי גדולה שתוכל לדמיין לעצמך, אין צורך בסבל..

ומדבריך, עמנואל, ברור שעדיין לא התעוררת...

גם זו אמונה אתי. זו לא אמת. עליזה, זה בדיוק העניין, אנשים פה מדברים מתוך אמונה וזה מה שציינתי.

כל ידיעה או שיחה על אחדות

זה בעצמו מבטל את "מהותה" של האחדות.

לכן כל מה שננסה להסביר בשפה זו או אחרת

יהיה רק חלק מהאחדות, ולא " הדבר"...

אתי, התכוונתי למשפט "להתעורר מאשליית האני" - זהו שקר

חחח... ענבל, כמה נוח

אורי א. זו אמונה רק למי שלא חווה עדיין את המצב הזה.. מי שחווה, יודע..

כל הדעות של הדיון הזה יחד, זה סוג של אחדות בתוך הנפרדות

נניח שעכשיו התעוררת ונהנת.. מה הלאה?

(-: תמלא לתיקי את מבוקשה ותתן לה מיליון שקל

תגרום לפחד של אביבה להיעלם

אורי אתה צודק. איך מגיעים לאחדות?

האחדות? מי שיקר לך שיש דבר כזה?

אוווו בשעה טובה. אז ספר לנו מה יושב על לבך..

(-: האמונה שלך שמבטלת אמונות אחרות כאילו הן פחותות או נחותות משלך

מה אכפת לך? באת לתקן אותי?

אין לי אמונה, יש לי ידיעה שאמונה ללא מעשה זה דבר מגביל.

אורי, האמונה של האדם לעצמו, לכך שהיש והאין נפרדים זה מזה. זה השקר, כי מצד האמת אין שאלה כלל. וכשאתה טוען מה שטענת... פגמת. ואולי זה מה שמפריע לך.

ואם אדם פועל מתוך אמונתו ומקדם את אמונותיו?

משיפז, סליחה, אבל זה בולשיט.

אז?

ברגע שהוא פועל... משמע, קיים, הכל טוב, רק השאלה אם מבין מה קורה.

רק מתוך האמונה שלך זה דבר מגביל. מהאמונה שלו זה דבר גדול

גדול, קטן, מה זה משנה? חסרון זה חסרון.

אמונה=חסרון

תספרי את זה לעצמך!

אלוקים צימצם מעצמו כדי לתת מקום לבריאה שהוא העולם הזה וברא את האדם חסר כדי להשפיע עליו מטובו יתברך וברא צינורות של השפעה כדי שנוכל ליהנות מהשפעתו הטובה ככל שאנו מתרחקים מהאמת כך האדם חווה סבל וחסר גדול יותר זה הרעיון על רגל אחד

וחסרון היה ויש, לא יודעת אם ימשיך להיות (סביר שכן) כדי שלא יהיה חסרון צריך שלא יהיה שום טיפת רע בכלל, על המשתמע

לא סתם גדול, ענק.. ממלא את כל חיו.

אורי יש לך משהו לומר אז תפסיק ללכת סחור סחור ולפנות לאנשים בפרטי. אני רואה שאתה טוב בליצור אשלייות אבל זה לא עובד פה.

אל תהיה הנוכל השבועי, יש לנו פה מספיק כאלה. אם מה שאתה חושב זו אמת אז למה אתה לא אומר את זה לכולם בקול דגול??

אני יכול לפתור לאביבה את הפחד, אם תרצה. כנ"ל גם לתיקי אוכל להסביר איך לעשות מיליון דולר. בכל המקרים, האדם הוא זה שיצטרך לרצות ולעשות את הצעד.

אני וכולנו נוכל לפתור אותך מהמציאות העגומה, כפי שקראת לה, שהכנסת את עצמך אליה.

או שאתה תוציא אותנו.. אז קדימה!

עמנואל, מה אכפת לך? שיסבול. אני גם רעה ואוהבת לראות את כל הסובלים למינהם...

כמו אלוהים (-:

לברוא את המיליון, לא לספר. סיפורים שווים לתחת ולאמונה שאתה מאמין שאתה כל כך שונא.

והנה אני השואף לאמת לפתע מגונן עליה (-:

מה זה לברוא את המיליון אורי מאיפה הבאת את השטות הזו? יש חוקיות לכל דבר. אתה לא בורא כסף?

אם היית חושב על מיליון והיה מתממש לך ביד, מה היה קורה?

או... חיכיתי שתגיד את זה!

מי ברא את החוקיות הזאת?

אני ואתה

אולי. אז אתה יכול להגיד לי מה החוקיות הכוללת של האלוהות?

אם הגעת כמובן

איזה אלוהות? על מה אתה מדבר?

האחדות?

סתם., פשוטנ נראה לי שאתה באיזה סרט אמונה

יכול להיות. ואולי אתה?

אלוהות בעיני זה זה להבין הכל, ולהיות מסוגל להכל. והיכולת לברוא מא' ועד ת'

ומהי האחדות?

כל מי שכאן בקטע של אהבה, לחפש את האהבה, לאהוב בכל... הוא לא מבין את האחד. אחדות זה לא אורגיה של אהבה. רק.

ואורי: תלוי מה אתה רוצה להבין, את האחדות השיקרית או את האמת?

משיפז, שיקרו לך. אין אחדות!

האחדות היא שבאת להוכיח משהו שאתה לא יודע...

ואם אני יודע?

אז תוכיח

לך שיקרו שמוכרים פה אחדות ושיש דבר כז

אין לי צורך. זה עתה הוכחתי לך שאתה באמונה.

למשיפז, למרות שהיא זורקת תמילה, ברור לה שאין אחדות או שיש רק אחדות

אז אתה פה בלי צורך? גם אותך השם יתברך שם פה בלי סיבה?

והוכחת לי בהחלט

אתה מאמין בשיטה שלא עובדת. היא אמורה להפוך אותך לאלוהים. לפחות על פי הצהרתה.

עמנואל. פשששש (-:

אורי, זו לא הבעיה של השיטה, וגם לא של המורה.. גם אם היתה זו השיטה הכי טובה בעולם - עדיין העבודה היא של התלמיד.. אפשר ללמד אותך ולהגיש לך את הדברים (אפילו ללעוס אותם עבורך - אבל את פעולת הבליעה, רק אתה יכול לעשות)..

מאיפה אתה יודע גבר? "השיטה" עשתה מעל ומעבר למה שהיא מצהירה.. ולמרות שניסתי להסביר לך כבר כמה פעמים.. "השיטה" היא שאין שיטה.

בכל מקרה, מאחר ואתה לא מחדש כלום ואתה אותו אדם שהיה פה כבר כמה פעמים רק בשם וצורה אחרים... אני רוצה לומר לך שתתחיל לדבר לעיניין.

באת לנגוד את אליעד, שעזר ועוזר להרבה אנשים אבל אתה לא מציע כלום חוץ מלהיות מבולבל כמוך..

ברור שאתה חושב שיש פה שקר, אז תתחיל לדבר גלוי! אל תהיה נוכל, אתה רק תפסיד

עמנואל, הייתי כבר מספר פעמים ואני יודע מיהו אליעד.

אורי מודה שהוא סובל... הוא גם מודה שהוא לא קרא את הספר, ולא בדק וירד לסוף דעתו של אליעד...

אבל... הוא כבר יודע שה"דרך" לא נכונה... אמונה או ידיעה?

אביבה, אני חוזרת לשאלתך: "למשל יש לי רצון לא מודע שלא ירביצו לי, אבל אני לא חושבת עליו, אז איך זה שיש סבל." אפשר לקשר את דברי עמנואל, יש סבל כל עוד את רוצה "אחדות" כשברור לך שאין דבר, אז אין לך סבל, למרות שלנצח יש סבל... וכולי.

אני יודע שהיית, ואני עומד מאחורי מילותי

אורי אתה אחלה בן אדם. תהיה אמיתי

עמנואל, מקריאה ראשונית בספר ומפגשים עם אליעד שהוא אדם מקסים ורואים שהוא נכון להושיט עזרה לאנשים שמגיעים למפגשים איתו ונראה שהוא גם מצליח, לפחות בחלק מהמקרים.

בספר מצאתי לא מעט דברים נכונים אולם מצאתי שם גם שקרים, ממש כפי שהוא הבטיח בתוך הספר ממש.

בספר אליעד משתמש הרבה בביטויים כגון כסילים, טיפשים, שקרנים, מתוך לעג ומרבה להלל את החכם האמיתי.

הדבר יכול להצביע על ניסיון להוכיח את חכמתו מתוך שהיו מכנים אותו טיפש וכסיל כילד.

הספר מבטיח את הדבר הגדול ביותר שניתן לבקש, האלוהות. (מגלומניה?)

בתכלס, לא נמצאה כל הוכחה שיש כוחות אלוהיים לאליעד או מישהו אחר מבין המאמינים בשיטה אלא רק בדיבורים.

חח מה זה כוחות אלוהיים?

חחחחחח סחתן על המבחן אבל

מה זו ההבטחה להיות אלוהים?

תבדוק, תדע. יש לך ת'ספר. מה זה כוחות אלוהיים בעיניך אורי?

אם הגעת תדע, לא?

נכון. שאלתי אותך..

ההבטחה היא: להבין ש: אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם. !!!!!!! וזו אלוהות לא? ולכן אין שאלה, ויש מאין זה לא אפשרי כלל.

זאת האמונה הכי שטוטית שיש, משיפז

עזבי.. משי. אולי אורי ילמד אותנו משהו חדש

אורי, הייתי מציעה לך לא לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת.. על פניו, הדברים יכולים להיראות כפי שאתה מסיק, אבל תסכים איתי שאתה לא יכול לדעת בוודאות, מה הן הסיבות שנעשה שימוש במילים כאלה או אחרות.. ויש מליון ויותר אפשרויות.. ושאל את עצמך איך זה מסתדר לי עם ההתרשמות האישית שתיארת...

אם אדרוך לך על הרגל יתהווה שם סימן כחול.

אתי, כן. זה פשוט קפץ והפריע לי בקריאה.

אני יכולה להבין אותך, אורי, כי קרא לי דבר דומה, אבל החלטתי לבדוק יותר לעומק ולא להישאר עם ההתרשמות החיצונית..

אורי עד עכשיו כיבדתי אותך ועניתי לך על מה שרצית ואיך שרצית.. אפיל ת'מספר שלי נתתי לך, עזוב שלא התקשרת.. זרקת כוחות אלוהיים.. מה הם לפי הגדרתך

אתי, נכון. לכן הקדמתי את זה בפירגון.

וזה כל הסיפור. כשתהיה בטוח במה שאתה אומר, אז תגיד את זה. ועד אז אל תשקר את עצמך ואותנו ותגיד שאתה יודע כשאתה רק מאמין.

זה לא משנה כרגע מה הסרט שלי. אני רק מקווה שאתה מבין שאתה מאמין לא פחות מלירן.

אל תקווה כי אני לא מאמין.

כרגע אני מאמין שתהיה ארוחת ערב טעימה אצל ההורים. אבל אני לא באמת מאמין.. אלא אני יודע שכנראה היא תהיה טעימה.. יאני יודע שיכול להיות שלא, ואני גם יודע שאולי אני אמות בדרך אליה

בהחלט, אתי. ולשאוף תמיד לחיות עם האמת.

אורי אנחנו פה רק לדבר אחד, אם אתה יכול לעזור אז תעזור אבל אם אתה לא בטוח וכבר מייעץ, אתה עלול לגרוע..

תודה יקירי שאתה מייעץ לי (-:

זו לא הייתה עצה אבל זה טוב שתראה את מה שאתה רואה ממנה

אז מה זה היה? צו אלוהי?

עמנואל, בקשר לארוחה אצל אמא שלך, כשאתה אומר "אני יודע" שהיא כ נ ר א ה.. תהיה טעימה.. ביטלת כבר את הידיעה והפכת אותה ל.. אמונה..

אתי, העיניין הוא, כי כל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אינסוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין מוטל בספק, כי כוח ההוכחות עצמן, מוטל בספק אמיתי. האני יודע הוא כנראה, כפי שכתב עמנואל.

"אני יודע" שהוא כנראה... הבנת?

חחחח זה שהיא תהיה טעימה, זו אמונה. זה שהיא כנראה תהיה טעימה (בגלל ניסיון קודם) אבל בכל זאת קיימת האפשרות שלא, זו ידיעה. רואה את ההבדל?

משיפז, אף אחד פה, לא יסכים איתך יותר ממני בעניין הספק.. הכל בבחינת אי וודאות.. העניין הוא שדווקא בשל כך אנשים "מאמינים" בכל מיני אפשרויות.. כי קשה להם לחיות בחוסר וודאות.. וכאן, אני פוגשת הרבה אנשים שבוחרים להגיד "אני יודע" במקום אני לא יודע...

זה גבול דק שמפריד הרבה!

עמנואל המילה "כנראה" היא מילת ספק לידיעתך...

אתי ידיעת אמת זו ידיעה של שני הצדדים. זאת אומרת שוודעות זה חוסר וודאות.

עמנואל, זה בדיוק אותו משחק מילים, שימוש לא נכון בידע תיאורטי, שיוצר את הבלבול..

ואם ידיעת אמת היא ידיעה של שני הצדדים.. הייתי אומרת שאתה, עמנואל, לא "יודע" אף אחד מהצדדים..

זו התרשמות..

אולי. מה זו ידיעה אמיתית לדעתך?

ידיעה אמיתית באה ממקום של התנסות..

ל ד ע ת י...

אבל כל הידיעות שלך עד היום באו בעקבות התנסות, זה אומר שהם אמיתיות?

לדוגמא: אם האוכל של אמא שלך היה טעים.. אז אתה יודע את האמת.. אבל אתה לא יודע לפני שטעמת אותו..

לא, לא ביחס למה שיהיה..

זה נכון. אבל אם אני אומר שהוא יכול להיות טעים ויכול להיות שלא.. זו ידיעה או אמונה?

אם אתה אומר שכל האפשרויות אפשריות זו ידיעה תיאורטית עדיין כי אין לך דרך להוכיח, וידיעה תיאורטית היא בדיוק כמו אמונה..

זה לא ויכוח. את יודעת שאני אוהב לדבר איתך כי אמיתית! מדובר בעיקרון תפיסתי חשוב מאוד.

אני לא מרגישה שאנחנו מתווכחים..

זה בדיוק העיניין, עד שלא נדע דבר זו, כביכול, רק אמונה. אם אתה אומר שאתה בטוח במשהו.. שהוא ככה מבלי שבדקת, זו אמונה ושקר, כי אתה לא באמת יודע. אבל אם אתה אומר שאולי זה ככה, זו האמת. אם אתה יודע את כל האפשרויות זו האמת, אתה לא יודע מה יקרה..

כשאנשים מתחילים להגיד מצד הזה כך.. ומצד ההוא כך.. ובעצם מנסים להקיף את כל האפשרויות.. זה בדיוק כמו להגיד אני לא יודע..

אמונה זה לחשוב שאתה יודע..

ידיעה זה לדעת שאתה לא יודע...

אבל זו הידיעה האמיתית

האם אין שום דבר שאתה יודע?

התשובה עלולה להישמע בעייתית.. אבל מצד אחד אני יודע ומצד שני אני לא יודע כלום

תסביר..

ואגב, למה להגדיר זאת כבעיה? אולי זו לא בעיה? אולי זה דווקא טוב?

איך מישהו יכול לדעת אם אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם, שום דבר חדש לא מתהווה, ישויות שונות בזמן ומקום משנות את המיקום שלהן ואת ה"הגדרות" אמונות"... בלה בלה... מי שיגיד שהוא יודע באמת, זה את זה.

?

משיפז, זה ידע תיאורטי, את לא ראית את זה...

זה לא!

אשכנזי, כתבת: "בתכלס, לא נמצאה כל הוכחה שיש כוחות אלוהיים לאליעד או מישהו אחר מבין המאמינים בשיטה אלא רק בדיבורים." עליך להבין שלא ניתן להוכיח אלוהות וגם לא הגדרת למה אתה מתכוון לכוחות אלוהיים. קודם תגדיר ואז אם נסכים אולי יהיה אפשר להראות לך? זה גם לא רלוונטי. אם ניתחת בהיגיון וראית שהשיטה מסוגלת להביא אותך, זה מספיק. ממילא אין לך משהו יותר טוב. בדרך גם תלמד לחשוב בהיגיון ובאמת.

אז תוכיחי, משיפז..

מהצד של היודע.. אני יכול לדבר על כל דבר מכאן ומכאן.. מהצד שלא יודע.. אני רואה דבר אחד, סרט אחד, ולא חווה ידיעה מוגדרת.. אין מה לדעת..

אז שוב, מהצד היודע יש את שני הצדדים לידיעה.. יחד עם זאת אני יודע שזה דבר אחד ולא שניים אז אין מה לדעת..

זה העיניין, את מבקשת להוכיח מה שלא ניתן להוכחה. כי, אין מה להוכיח. זו הבנה, משמע, הבנת נסעת... לא הבנת, "נתקעת."

מצד אחד זה נכון.. מצד שני זה לא נכון.. בפועל אין הבדל בין השנייים כי הם אחד

וממתי הבנה היא אמת, משיפז..

מצד אחד אין הבנה חד משמעית, מצד שני.. זו ההבנה

עמנואל, העובדה שאנחנו יכולים לראות מספר אפשרויות, לא מצביעות עדיין על ידיעה..

משיפז, היום את מבינה כך.. מחר תביני אחרת..

דרך השכל=הבנה, הבדל בין יש ואין. מגיעים לאין שכל=אין הבדל בין יש ואין. והאמת היא כוללת את שניהם, עד אינסוף. הבנת?

אגיד לך מה הבנתי.. כאשר המקור אומר את הדברים האלה, הוא יודע.. כאשר את מצתתת את המקור.. את לא יודעת..

נכון. שום דבר לא מצביע על כלום. כשתדעי, תדעי.

אבל... כשמתבוננים במשהו, בסוף רואים שאין ידיעה חד משמעית, ואז את יודעת את האמת. זו התשובה החד משמעית.. אבל בניגוד לשאר ההבנות, בזה את בטוחה כמו שלא היית בטוחה אף פעם. לא ניתן לערער את הידיעה הזו כי היא מכילה את כל הידיעות

זה לא באמת שני דברים אלא דבר אחד שחווה את עצמו בצורות שונות

אני לא מכירה את הידיעה שמכילה את כל הידיעות..

אתי, אני המקור, אם לא הבנת?!

את פשוט מנסה להראות חכמה (-: כולם כוך וכמוני (-: אז אל תתנשאי.

אולי יש למה לשאוף..

משיפז, את המקור.. ואני מתנשאת??

סתם, לא צריך לשאוף לכלום חוץ מהאמת

מה האמת... ואם האמת היא שכל דבר נכון באותה מידה שהוא לא נכון, אז...