עמנואל, אתה! אתה!! עושה את כל ההבדל!!! עם עמנואל זה שלם, בלי עמנואל זה לא שלם, חסר!

האמת היא גם כל מה שמדובר פה, אחרת הפרדנו שמשהו שונה ממשהו..

ואני עדיין שואל מה ההבדל???

מה ההבדל בין שלמות לחוסר שלמות?

אין הבדל אבל מה משנים כל הדיבורים אם הרגע האמיתי הוא שונה מכל הגדרה שתבחר. ולא אמרתי שבשלמות אין פחד. אמרתי שיש השלמה עם הפחד ולכן אין פחד. וגם הפחד - הוא הנוכחות שלך. בסופו של דבר הכל דיבורים והאמת ומה שמביא איתו הרגע הנוכחי אין לו קשר למה שמדובר כאן. האמת שונה בתכלית.

משי / אתגר, ראית איך דיברנו על "להיות" וענבל הביאה לנו אותה בנושא... שימי לב איך שהגדרת שבשלמות אין פחד. מי אמר? אולי שלמות מוחלטת זה חוסר שלמות מוחלט?

אבל אל תאמיני לי, תבדקי

יש לי את כל מצבי הרוח השונים בעולם (-:

אני חייבת לפתור למה השכנה שמה במדרגות שקית זבל עם החיתולים המסריחים! אני חייבת לפתור את ההתמכרות שלי לקפאין (-: ועוד מלא פתרונות השרדותיים יום יומיים שאם לא אפתור העולם יחרב... (-:

טוב לא חייבת, אבל רצוי..

לא נכון משיפז (-:

החיוך הוא שבמציאות - הגם וגם וגם.. לא קיים (-:...

משי לא הבנתי את החיוך בסוף השאלה, אבל הוא גרם לי לחייך.

לגבי השאלה, לא כל כך הבנתי למה את מתכוונת כשאת שואלת איך אני באמת. ברגע זה? באופן כללי? כל פעם אני מגלה עוד חלק ממי שאני באמת, גיליתי שאני לא יכולה לגלות לבד, דוקא האיטרקציה עם הסביבה עם המציאות חושפת בתוכי את האמת, ככה לבד עם עצמי הייתי עוד משכנעת את עצמי שאני שלמה. אבל מתוך מבחן המציאות, מתוך החיכוכים עם המציאות, אני מגלה את הקליפות שעדיין עומדות ביני לבין מי שאני באמת.

ענבל את כבר פתרת לגמרי את האני שלך? את יותר אינך נכנסת להגדרות ומצבי חשיבה ורוח משונות?

אני רק אומרת שכל עוד יש קיום כלשהו, חוויה כלשהי, יש כלשהו, אז כל מה שמתארים, כל מה שאתן מתארות, יכול להיות תאור נכון, וכן היפוכו נכון באותה המידה, אני מדברת על האין חוויה, אין הגדרה, לא מוגדר. וה"אין" ה"כלום" מגדיר / הווה" מהווה את כל ההגדרות, זה הכי קרוב שאני יכולה לתאר במילים ל"מקום" שללא מילים או הגדרות.

"ממקום זה" הכל רק הגדרות, וכולן יפות וטבות או רעות ונכונות, וכל אחד יפרש את פרשנותו, אין לזה משמעות כשם שיש לזה...

(-:

פולי אחרי הגם וגם.. איך את באמת? (-:

גם וגם. אפשר להיות גם בחווית עצמי כנפרד, גם בחווית המתבונן שמחוץ לעצמי הנפרד, וגם בחויית האחד שכולל את שניהם.

יכול להיות שלהיות שלם פירושו שאין הבדל בינך לבין מושא הצפייה שלך. אתה לא מקביל - אלא אתה חלק ממנו והוא חלק ממך. אפילו שאתם גופות נפרדים. אתה מרגיש שהרוח שלכם היא אחת. ובהרגשה כזו איננסיבית - אין מרגיש נפרד - מה שהוא מרגיש - זה אתה מרגיש - ולכן זה להיות שלם. ואתה יכול להיות שלם ככה - רק אם אתה לא פוחד להרגיש כאב - כי מסביב יש הרבה כאב - ומי שלא פוחד להריגש כאב - הופך את המר למתוק.

עצם המצב של להיות, הוא כבר לא שלם...

להיות זה כשיש משהו, כשיש משהו / מישהו / תודעה / אני - יש חוויה, אין שלמות.

להיות החוויה או שלם עם החוויה, זה להיות מול משהו - במקביל למשהו כנפרד, על כן זה לא שלם, אלא חלק מהשלם.