הי אליעד, ראשית תודה שאתה מפרסם את ההרצאות באתר.

רציתי לשאול שאלה, בשיחה אמרת שבסוף מגיעים לחוויה שאני לא קיימת, אני מבינה שרק בגלל שאני חושבת שאני קיימת יש סבל ורצונות, ואם לא אהיה קיימת אין יותר סבל, אז אם לא אהיה קיימת יפתר הכול.

השאלה שלי היא האם אני באמת רוצה שיגמר הכול, אני מזהה התנגדות בתוכי שמתנגדת לחוסר קיום, למשל אחרי שאני קמה משינה, גם היו כמה שעות שלא הייתי קיימת, מה ההבדל בחוויה?

@אביבה:

הדבר שאותו האגו רוצה יותר מכל, זה להיות קיים. להיות קיים, כדי שהאדם יוכל לסבול.

מצד שני הדבר שאותו רוצה האדם יותר מכל, הוא דווקא לא להיות קיים. דהיינו להיות מי שאתה באמת. לא קיים = מה שהיית לפני שהיית.

אחרי שאת קמה משינה, את קיימת, אלא שאת חווה סוג של חוסר קיום. אבל עדיין את לא במצב ההתחלתי שלך.

חוסר קיום = המצב של התודעה, לפני שהיא היתה נפרדת משאר הדברים = אחדות.

היי אביבה, הצצתי בסיכום, את אלופה, כל הכבוד, מקווה שנהנית לפחות כמוני (-:

ליל מנוחה

היי אליעד, פריאל וכולם.

אליעד, יש לי מספר שאלות:

1. מי אמר שהיישות המכילה את האין והיש, הן שוות באותה מידה? כלומר יכול להיות שאם ניקח את הטוב והרע (יש ואין), אז הטוב ביישות האחת היא 80 אחוזים והרע היא 20 אחוזים?

2. טענת בהרצאה זו או בקודמת (לא זוכר), שלא ניתן להוכיח שאתה טועה? אתה גם לא יכול להוכיח שאתה צודק!!! לומר שלפני הבריאה יש יישות אחת שמכילה את כל ההפכים וכד' לא יהיה ניתן להוכיח בחיים, גם לשלילה וגם לחיוב מהסיבה הפשוטה שלא ניתן לחזור (עדיין) לאחור.

3. מאיפה אתה יודע שהחוויה שהאחדות שהגעת אליה זה קצה השכל? אולי זה רק פרוש שלך? אולי זאת מחשבה שבאה להטעות אותך (כפי שאתה טוען שהשטן הוא נניח האלוהים) וזאת בכדי שלא שלא תוכל להגיע לאמת?

אוסיף, אולי גם אם כל אחד יחקור מדוע / למה דברים מתרחשים, הוא יגיע בסוף הדבר למסקנה שלך, מה שאומר שהגעת לגבול היכולת האנושית הדגש על אנושית.

4. אמרת שיש מישהו שמחליט לנו על הרצון והבחירה לא שלנו. אתן לך דוגמא קטנה. נניח יש אישה יפה ואישה מכוערת או מכונית ישנה ומכונית חדשה במה תבחר? אל תיתן דוגמא של עוגיות, בגלל שמידת השוני בהן הוא כמעט אפסי. אתה הוא זה שבוחר מה לעשות, נכון שיש לך קול פנימי שאומר מדוע לבחור דבר זה או אחרת (לפעמים אתה בוחר כי בא לך) אבל נניח שיש קול פנימי, הקול הפנימי הזה מגיע מרשמים תת - הכרתיים מכל תקופות החיים שהוא לא בהכרח נכון. מה דעתך?

5. אמרת שאם אדם ירצה נניח אבל באמת ירצה 200 ש''ח או לעוף וזה רק מה שהוא ירצה אז זה יקרה. אני שואל את עצמי האם אתה לא באמת רוצה לעזור לכולם שלכולם יהיה שכל כמו שלך? או למכור את כל הספרים שלך, אז מדוע יש עדיין אנשים סקפטים?

6. המון פעמים יש לי מחשבות חיוביות ושליליות כאחד ובסוף מי שבוחר מה לעשות זה אני, מצפון, ערכים, תת - הכרה וממש לא בכפייה. היות ויש לי מספר אופציות ובסוף זה אני שבוחר כיצד לנקוט, אזי, הבחירה היא שלי.

בכל בוקר, לאדם יש בחירה האם הוא רוצה להמשיך לחיות או לא, לדוגמא: היה מקרה בעבר שהתוודעתי אליו, האם היתה מבוגרת וחיה בביתה, כשהבן העביר אותה לבית אבות מיד נפטרה. היא בחרה לא לחיות עקב סיבה מסוימת. זאת רק הבחירה שלה. נכון שיש אירועים שאין בהם שום בחירה אסונות טבע וכד' אבל לכל דבר יש סיבה והרבה דברים לא תלויים בנו.

לסיכום: היות ושכלנו הוא רק אנושי, כל הכלים שיש לנו הם רק אנושיים. יש הרבה דברים מיסטיים כגון: כשפים, ריפוי וכד' שאין לנו יכולת לתפוס אותם, מכיוון שיש לנו רק שכל אנושי ותו לא ואני רוצה לציין שוב אני לא בא בכדי להוכיח אותך, אני בא באמת ובתמים להבין ולרדת לסוף דעתך.

תודה...

@מטיס:

1 - טוב ורע הם לא אנלוגיה ליש ואין

2 - בישות האחת שמקיפה את הכל, אין שם X אחוזים של דבר כלשהו ו Y אחוזים של ההפך שלו. בישות האחת, יש 100% משני ההפכים בבת אחת. דהיינו אין שום הפרדה כלל.

3 - ניתן לחזור לאחור בצורה לוגית. ובמקביל לא צריך לחזור לאחור, אלא צריך להעמיק אל תוך המהות של הרגע הזה ממש.

4 - לגבי האם אני יכול להוכיח שאני צודק? תשובה: כן.

5 - לגבי הקצה של השכל, תקשיב להרצאות האחרונות, שם הסברתי את הנושא. שתכלית הידיעה, היא שלא נדע. היינו שאינך יודע שאתה עצמך קיים / אינך יודע דבר. ולכן אינך יכול להתקדם הלאה, כי אינך קיים כלל.

6 - מי שיחקור עד הסוף את הסיבה הראשונה, התודעה העצמית שלו תיעלם.

7 - לגבי הבחירה, אינך שולט בבחירה של עצמך / ברצון של עצמך, וממילא אין לך בחירה.

8 - אני לא באמת רוצה לעזור לכולם וכיו"ב, כי בעיני העולם כבר מושלם כפי מה שהוא. וכפי שכבר התבאר העניין הזה באתר.

9 - לגבי עניין המיסטיקה שאותו אתה אינך מבין בשכלך, מבחינתי הוא לא מעלה ולא מוריד מאומה.

היי אליעד תודה על התשובות.

1. טוב ורע הם כן אנולוגיה מכיוון שהם הפכים בדיוק כפי שהאחדות מכילה את כל ההפכים יחדיו.

2. מי אמר? לא ברור לי איך ניתן להוכיח זאת?

3. לא ברור אשמח להבהרות

4. אשמח אם תוכיח לי!!!

5. ראיתי את ההרצאה, ואמרת שם אתה יודע שזה הקצה כי שאינך קיים אז אין להיכן להתקדם. טוב שהזכרת לי, אך מה קורה אם אינך קיים כלל בעולם הזה, ובעולם אחר (מימד) יש הרבה לאן להתקדם. אתה מבין תמיד יש לאיפה להתקדם. תסתכל על זה מזווית אחרת, אם אינך קיים אז אין לך את היכולת להתקדם יותר.

7. איך אתה יכול להוכיח לי את זה? נניח ואני עושה פעולה כלשהי אז היות ויש הפרדה בין החיצוניות לפנימיות ואני עושה בסופו של דבר מה שאני רוצה \ בוחר אז אשמח אם תוכל להוכיח לי איך אני יכול לראות שהבחירה היא לא שלי (והקשבתי להרצאה ובכל זאת).

8. זכותך, אשמח לדעת מה באמת רצית והגשמת רק ע''י הרצון? (משהו שלא נתפס בהגיון או שלא בא בתגובה למשהו שעשית כגון: ריחוף, ניבוי, קריאת מחשבות, כסף יש מאין כל דבר כזה?)

9. שמעת על השבעת מלאכים? מה דעתך על זה?

תודה

@מטיס:

מטיס היקר. אם אתה באמת רוצה תשובות, בא להרצאה / פגישה - ותקבל תשובות בעל פה ולא בהתכתבות...

ערב טוב אליעד (-:

ערב טוב מטיס (-:

נעלמת קצת, מטיס. צברת כוח (-: ?

למה אין לך שקט...?

אחזור שוב על מה שכבר כתבתי...

באופן לוגי, ניתן להוכיח הכול. ממש הכול. גם שהייתה ישות ראשונה, גם שלא הייתה, גם שהעולם תמיד התקיים וגם שהוא נוצר בזמן כלשהו (-:

אתה יכול לגלות דברים מופלאים, אם רק תצא קצת מתחום הלוגיקה.

אבל, רק עצה קטנה...

אל תנסה להוכיח דברים בצורה לוגית, ממקום שבו הלוגיקה לא מתקיימת (-:

בוקר טוב אליעד, מטיס (-:

"היות ושכלנו הוא רק אנושי, כל הכלים שיש לנו הם רק אנושיים".

מי אמר, מטיס?

מה הקשר בין שכל אנושי, לבין הכלים ש"יש לנו"?

אתה יודע איפה הבעיה שלך?

אתה חופר מידי לעצמך.

אתה גם אדם מאמין וגם אדם שרוצה להאמין, זאת אומרת... אתה בבעייה (-:

אליעד אמר באחד המקומות:

"אני יודע הכול ואת שורש כל דבר שקורה בעולם".

אתה יודע מה אני מציע, אם מותר לי בכלל להציע (ומותר לי) ?

לפני זה, נזכרתי שאליעד אמר עוד משהו.

"אם תנסה להשיג משהו בשלמות, תשיג אותו במאה אחוז".

משהו כזה (אליעד, אל תתפוס אותי בציטוט לא מדוייק)

לכן ההצעה שלי אליך, מטיס, היא באמת ללכת להרצאה של אליעד.

אל תפטור את עצמך ב "אין צורך ללכת".

היות ויש לך שאלות ואתה מנסה להבין, לך עד הסוף עם זה, או שמראש תוותר.

אבל אם אתה מחליט ללכת, אז לך עם ההחלטה. לך להרצאה.

אולי מול אליעד פיזית, תקבל תשובות שכאן אתה לא מקבל.

אתה מבין, מטיס, זה טיפשי לנסות להוכיח דברים "נגד".

תבדוק עם עצמך למה ההתנגדות הזאת לקבל דברים.

אם אתה חושב שאליעד טועה, תנסה להוכיח - לעצמך - שהוא טועה.

כי לפני שתוכל להוכיח לאליעד, תצטרך קודם כל "לדעת" שהוא טועה.

ואם אתה חושב שהוא צודק, אז אין שאלה בכלל.

לכן, שוב...

המלצה שלי... לך להרצאה.

אל תגיד "אין לי זמן", כי אנחנו יוצרים את הזמן שלנו (-:

שיהיה יום טוב

היי פריאל (-:

דבר אחד עדיין לא הבנת לגביי, אני לא מניח שהוא טועה או צודק אין לי כל הנחה, אני רוצה שיסביר לי איפה אני טועה אם בכלל.

אני מנסה להבין את פשר העניין עד הסוף ושואל שאלות שיעזרו לי להבינו עד הסוף זה הכל.

זה טוב להטיל ספק בכל דבר, רק ככה אתה יכול ללמוד. השאלות שלי מטילות ספק ולכן אני ממשיך ללמוד.

דווקא אני לא חושב שאני בבעיה כלל, היות ואני אדם מאמין וזהו (ולא "רוצה להאמין"). אני רוצה להבין דברים עד היסוד בגלל הלוגיות שלי.

היתה פה הנחת יסוד בהרצאות שהיא שגויה והיא "מי שבאמת מאושר, הוא לא אמור להיכנס לאתר הזה" אני לא מסכים. בהגדרות שלי אני מאושר ולא חושב שמשהו או מישהו יוכלו לגרום לי לאושר גדול יותר מכיוון שאני במסלול הנכון.

אז מדוע אני באתר הזה? הסברתי לך שבשביל להגיע לשביל הזהב, צריך לחוות קיצוניות של 2 הפכים (ולא בהכרח בו זמנית). כמו כן, האתר הזה פותח את המחשבה ונותן צדדים אחרים לגשת לבעיות, ולכן אני שמח שאני קורא \ רואה בו דברים. בנוסף וזאת סיבה גדולה עבורי בפני עצמה, יש לי עוד דרכים לגשת אל הפרט (מקווה שהבנת!)

שיהיה המשך יום נעים לכולם

@מטיס:

"אני מאושר ולא חושב שמשהו או מישהו יוכלו לגרום לי לאושר גדול יותר מכיוון שאני במסלול הנכון."זה דבר והיפוכו. כי כל זמן שאתה במסלול, הרי שלא הגעת לקצה שלו.

אליעד, זה נכון, השאלה היא האם צריך להיות רק במסלול או להגיע לסופו? הצעדים שאני הולך לעשות בעתיד הקרוב מספקים אותי מאוד. לכן כרגע אני מאושר ולא צריך יותר כלום! היות ואני טיפוס סקרן וחוקר עדיין מעניין אותי להרחיב את ידיעותיי (-: גם בשבילי וגם בשביל מה שאלך לעשות בעתיד כאשר שם אצטרך את כל הכלים האפשריים.

במקביל לכך אני שואל את עצמי שאלות כמובן, הבעיה היא שתמיד לימדו בבה''ס שתשובה על שאלה לא עונים בשאלה נוספת. כשאני חושב על העניין הזה, זה כמו רקורסיה שמגיעים לתנאי הסופי ניתן לפתור את כל שאר המשתנים שלא פתרנו.

החיפוש אחר האושר הוא ביטוי של רצון עמוק יותר, הרצון להיות מי שהיית לפני שהיית.

היי שלומי, איך אתה יודע שהרצון הפני מי הוא להיות מה שלפני שהיית?

כי אתה לא יודע מי היית ומה היית, אז כיצד תרצה להיות הדבר הזה.

ועוד נקודה, אם היית אז תמיד היית גם אם במצב צבירה שונה...

ואם פעם לא היית, אז גם עכשיו אתה איננו... או שהיית בצורה כלשהי, הוויה בכל צורה שתבחר שמשתנה רצוף לנצח כצורות שונות...

מה עושים כשיש שכחה, אלוהים שכח, אני שכחתי, זה מה שיש

הניסיון לחזור ולהיות מי שהיית הוא למעשה*חורבן* העולם.. כי אלוהים עצמו רוצה אותך רחוק ממנו דייקא.. ההוכחה: בריאת העולם.

לענבל:

ביטויים כגון: מצב צבירה שונה, צורה שונה וכו, לא נותנים כלום כי עדיין הדבר אינו כפי שהוא.

אלוהים במצב צבירה שונה זה כבר לא אלוהים שאינו במצב צבירה הנ"ל ויש הבדל בין כל כולל כל אינסוף הישויות האפשריות..

אכן כל ביטוי לא יתן כלום, אלא יתן לך רק עוד ביטוי ולא מעבר.

כל עוד נשארים ב"גדר" של ביטוי, או הסברים זה כמו התפלספות של שיח חרשים... עד שיש לך את הידיעה שאין לה כל ביטוי או הסבר, זה מה שמקבלים, הסבר או ביטוי נוסף שתמיד יהיה ניתן לערער עליו..

כל זמן שישנה תחושה אני נפרדת, האדם חווה "אני" ו"לא אני". לכן כל זמן שתחושת האני הנפרדת קיימת, האדם לא יכול לחוות את האחדות.

מכאן שתחושת האני הנפרדת היא זאת שמסתירה לנו את האמת, אז איך מתפטרים מתחושה זו?

פשוט מאוד

כל מה שצריך הוא לשנסות להבין איך אתה מבדיל בין אני ללא אני.

כמו שמנסים להבין את ההבדל בין קו ישר לקו עקום. את יודעת אינסטינקטיבית אבל את לא יודעת לפי מה את קובעת

התשובה נמצאת כבר בשאלתך באופן הכי ברור שרק אפשר!

לא מתפטרים. תחושת האני הנפרדת והחוויה שבה, דווקא בהבנה שהיא אחדות, את חווה זאת.

איליה, בגלל תחושת האני, אז נוצרת ההבדלה בין אני ללא אני, תחושת האני היא זו שגורמת להבדלה, האם אתה יכול לפרט איך לנסות להבין את ההבדל בין האני ללא אני

בצלאל, האם אתה יכול להסביר איך התשובה נמצאת בשאלה.

איליה, קראתי מה שכתבת בקשר לקו ישר ולקו עקום, ואפילו אם אני מבינה שהעינים שלי משלות אותי, והתחושה של האני זאת אשליה, עדיין התחושה של האני הנפרדת משאר הדברים קיימת ועושה הפרדה

משי, כתבת שלא מתפטרים, אבל האם את יכולה לחוות אחדות כאשר יש בך את תחושה האני הנפרדת משאר הדברים?

הנה התשובה: "מתפטרים מתחושה זו?", פשוט ניפטרים מהתחושה!

בצלאל, איך?

חושבים על משהו אחר! לא שמים לב! חושבים על ההיפך מימנה! ואז התחושה השקרית נעלמת לה כלא היה!

אבל מי שמאמין בתחושה ומעודד אותה אז התחושה יוצרת קליפה, ראי הוזהרת

כדי לגלות את האחדות, אין צורך להילחם בנפרדות.

להפך! צריך ללכת איתה יד ביד... כי בשורש.. הכל אחד.

בצלאל זו לא תחושה זו הבנה. וככל שאדם אמיץ יותר, הוא לא בורח. אתה צריך לקבל שהמציאות טובה כפי שהיא. ללכת יד ביד עם הנפרדות.

בצלאל, אם אראה למשל סרטים, אני לא יחשוב באותו רגע שאני קיימת, ואולי לא, אבל אני אחזור אחר כך ל"מציאות"

משי, את נותנת סיסמאות, מה זה ללכת יד ביד

אז תפסיקי לחיות בסרט ותתחילי להיות הבמאית של סרט חייך!

תשובה האמיתית היא, כי אין שום הבדל בין אחדות לבין נפרדות כלל. אנשים בתפיסת המציאות השגויה שלהם חושבים שיש הבדל בין אחדות ונפרדות, ומרגישים רחוקים מהאחדות, רק משום שהם מפרידים אותה מהנפרדות. אם תביני אז תחווי שהיש והאין הוא אחד, אז האחדות והנפרדות יובנו אצלך שהם אחד, ואת שם תמיד, בנפרדות שהיא האחדות שהיא אחד. וזה אליעד הזכיר לי ולכולם, ואני חווה זאת ממש.

תודה משי

אפשר לדעת שאין הבדל בין אחדות ונפרדות דהיינו לדעת שהכל אחד, וגם גם לדעת שיש תפיסת מציאות שגויה, והכל בו זמנית.

שאולי, העיניין הוא לרצות את המציאות באמת, זאת אומרת לרצות את זה שהמציאות יכולה להשתנות כל הזמן. כי בכל צורה של מציאות, תמיד המציאות יכולה להשתנות למציאות אחרת. והאדם אשר רוצה שהמציאות תהייה דווקא בצורה מסויימת, הוא תמיד פוחד ולא רוצה שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, שאותה הוא פחות רוצה. ולהבין את המציאות באמת, זה לרצות את כל האפשרויות, וגם שהמציאות תהיה נגד רצונו. ואז הוא, חווה שכל המציאות היא התגשמות רצונו.

השאלה אם שאתה אומר שאתה רוצה את כל המציאות זה לא שאתה משקר לעצמך מיאוש, כדי במשהו לתרץ את הסבל שלך?

אני בעד הרעיון של לחפש את הטוב בכל דבר, ובכך להבין ולגלות גם בחוש, שהכל טוב. ואם הכל טוב אין מצב שיהיה משהו נגד רצונך.

אם משהו הוא נגד רצונך אז הוא בהכרח לא טוב.

הביני שלא רוצים / אין עניין להתפטר מתחושה כזו או אחרת.

לכל תחושה זכות קיום.

רק להבין.

הנפרדות לא באמת מסתירה את חוויית האחדות, כי תמיד את גם חווה אחדות וגם נפרדות אבל כביכול יש הסתרה ולא מודעים. ככל שמבינים שאין בכלל הפרדה בין חווית האחד לנפרד, אין שניים יש רק אחד באמת שמתבטא כל רגע באינספור צורות.

הבנה של כל הצורות והביטויים השונים הם אחד ממש, תביא אותך לחוויה אחרת.

להגיע להבנה זו אביבה, קחי דבר אחד ותפשיטי אותו עד הסוף, פשוט שבי ותעשי את זה, שאלי את עצמך שאלה בנושא כלשהו, ותחפרי איתה עד הסוף... ואחר כך עוד נושא תשאלי עליו וכו', עד שתביני שבאמת אין הבדל, ובכל זאת את חיה כאילו יש ממש הבדל, וגם חווה חוויות של הבדל, אבל בו זמנית ממש אין שינוי בכלל.

שאולי קדושין אם אין שום הבדל בין אחדות לנפרדות כלל, אז גם אין תפיסת מציאות שגויה?