האלוקים שנתן את התורה למשה, ובהוכחות מוכח שהתורה נכתבה ע"י אלוקים, ובואתה תורה נכתב שלוקים הוא היחיד בעולם, איך תעלה על דעתך שיש עוד אלוקים. כי אם יש אלוקים אחר, הראשון כבר לא אלוקים.. תלמד עם רב רציני ויסביר לך הכל. (הרב זמיר כהן וכו'.).

שתזכה באמת לחזור בתשובה...

לגלעד: אני מתחייב לך וגם לכל שאר הדתיים / החרדים והנוכלים, שאם תחקור מי ברא את אלוהים? ולמה אלוהים עצמו קיים? ומה היה לפני הבריאה, הרי שתגלה באופן חד משמעי, שאת התורה נתן השטן, הלא הוא מלאך המוות, שאתה ושאר הרשעים עובדים אותו ומשתחווים ומתפללים אליו מידי יום - וכן, זאת התחייבות. תנסה לברר מה היה לפני בריאת העולם, ולמה היה דווקא כך ולא אחרת... - ותגלה את האמת...

שלום אליעד

אתה תמיד אומר שהתכלית היא האמת ושהדתיים מפחדים לגלות את האמת - מה שאין כן אתה שמוכן לחפש את האמת באש ובמים

אז למה אתה לא רוצה ללכת להתווכח עם רבנים? הרי גם את הידע שלך קיבלת בין היתר בהשראת מקורות רבניים (רבי נחמן, קבלה) ולא מעצמך מה שאומר שאתה כנראה לא מסוגל לדעת הכל רק מעצמך אז למה אתה מפחד ללכת להתווכח עם רבנים?

@אמתי:

קבל כמה תיקונים:

1 - אני בשום פנים ואופן לא מחפש את האמת בשום צורה שהיא. הדבר האחרון שמעניין אותי בחיים, זאת האמת. אני חי בשקר ומושלם לי עם זה. אלא, שכדי להגיע לזה להיות כמוני, לשם כך צריך קודם לכן למצוא את האמת האובייקטיבית...

2 - לגבי דיבור עם רעבנים, כבר עשיתי את זה בעבר. והסיפורים ידועים. כמובן שאין להם תשובות.

3 - כל הידע שלי הוא נובע רק מעצמי, בלי שום קשר לשום מקור כלשהו בעולם.

4 - אני מזמין את כל בני האדם בעולם, כולל את הרעבנים, לברר איתי את נושאי האתר... ולגלות את האמת...

מה זאת אומרת חי בשקר? ולמה שמישהו ירצה לחיות בשקר?

@חדש:

תסתכל לדוגמא כאן:

* אמת / שקר - למה צריך לשקר כדי לומר את האמת?.

כאשר האדם מגיע אל שורש האמת, הוא מפסיק לחפש אותה.

השקר הוא הנפרדות של העולם. כי מצד האמת הכל אחד. ואני חי בשקר של הנפרדות של הטוב והרע. אבל טוב לי עם זה, כי מבחינתי השקר של הנפרדות, הוא אחד עם האמת של האחדות.

אם אשאל אתכם אם היתה שואה תגידו כן. אם אשאל אתכם אם היה את נפוליאון תגידו כן. בעוד כמה שנים: אחדות, עשרות שנים, מאות שנים, כשתרצו לומר לילדיכם: תשמע היתה שואה. אתה תהיה בשבילו אדם פרימיטיבי!! אז לומר שאין תורה???? שאותה יש לנו יותר מ4000 שנה??? התורה היא ניצחית ואני לא אומרת לכם את זה בתור חרדיה אלה בתור דתיה (גאה)!!!! בהצלחה.

@משהי:

אף אחד לא אמר שמתן תורה לא היה. צאי מהבועה. וגם אם הוא היה היום, הוא עדיין היה שקר. ואם תלמדי קצת את תורת השקר שלך, תגלי שתורת השטן היהודי, קיימת 3000 ולא 4000 שנה...

* ניסים, מתן תורה, יציאת מצרים, בריאת העולם - היה או לא היה?.

* התורה, מתן תורה - למה אלוהים נתן את התורה + ברא את העולם.

שלום אליעד, בורא עולם (-:

כן, כן, אתה בורא עולם. היה לי קצת זמן לחשוב ומבחינתי אתה אכן בורא עולם.

אלא מה? אתה הבורא של העולם שלך. שלך בלבד (-:

אלך קצת אחורה, ברשותך.

מזה זמן מה אני קורא באתר. שוב, אם לומר את האמת, נהניתי ממנו.

לא היו שמות, לא היו פרסומים, למעשה, מבחינתי היה אדם, או דמות כלשהי, שניסתה להעביר מסר כלשהו, בצורה מסויימת, שלא משנה מהי. או מיהי הדמות.

אלא מה?

כאן התחיל שיגעון המגלומניות שלך.

המקובלים הקדומים ביותר, כולל רבי נחמן מברסלב, הבינו משהו שאתה למעשה לא הבנת.

מול נפלאות היקום, ככל שראו וחוו יותר, כך הבינו שהם יודעים בקושי טיפה בים.

אלא מה? אימצת שיטה. שיטה נטו.

כתבת שאתה ורבי נחמן מברסלב אחד הם?

ייתכן. בהחלט יכול להיות.

אז היות ולכל דבר יש ההיפך שלו, מבחינתי לפחות, הוא היה הטוב (כן, כן, הטוב והרע שבחלוקת המציאות הזאת)

אז אני מניח שאתה אמור להיות הצד השני שלו (-:

אם הייתה בו צניעות כאדם, אז בך יש את היהירות שבאדם (-:

אתה טוען "כל בני האנשים שקרנים".

נכון, לפעמים בני אדם מעוותים את המציאות מראות עיניהם האישית, לפי תפישת המציאות שלהם, לא לפי המציאות כפי שהיא.

לכן, מטבע המציאות, או מטבע הדברים, גם אתה שקרן (-:

אם היית מבין, ולו במעט, את המציאות, היית מבין ממקום של אחדות ונפרדות כאחד, שבני האדם נמצאים כל אחד במקומו, בדיוק במקום שבו המציאות "החליטה" שיהיו.

אלא מה?

אתה מגיע לקהל יעד מסויים, לאנשים שמחפשים.

המחפשים הרי לא ייעצרו כאן. הם ימשיכו לחפש, גם אם תאמר עד מחר "מצאתי מצאתי".

ולמה?

מכיון שלא הבנת למעשה את משמעות הקיום, או המציאות.

אתה אומר "לא אני אליעד כהן מדבר, המציאות מדברת דרכי", או " כוח הבריאה מדבר דרכי".

אתה צודק, למעשה. זו האמת.

אלא מה?

אתה שוכח להזכיר לאנשים שלמעשה המציאות מסוננת דרכך, לעולם פיזי זה, לפי תפישת עולמך בלבד.

קיבלת במה לתפישות שלך. זה בסדר גמור. תפקידו של כל אדם הוא להיות הוא עצמו. ללמוד ולנסות הכול.

אמרת לי באיזושהי תגובה קודמת.

"אל תנסה להבין את השכל שלי. בזה שיש לך אמונה, נדפקת". משהו בדומה לזה. אל תיתפס להסברים פרטניים לפי דיוק המילה, היות וגם אתה לא עושה את זה (-:

אז אם כך, גם לך יש אמונה. האמונה שאתה אכן מבין את המציאות. שם נדפקת (-:

אתה מזלזל באדם באשר הוא אדם, והיות והבנת, כן, הבנת, שבני האדם לפעמים אוהבים "לסבול", כי סבל וחוסר סבל הם אותו דבר מצד "המציאות" (המציאות שלך בלבד), אז בכל זאת נכשלת במשהו.

לצערי.

אמת? ממש ממש לצערי.

מבין למה?

כי אתה טיפש. ממש טיפש.

לא בגלל שלא הבנת.

להיפך. אתה טיפש בגלל שהבנת (-:

הלכת על צד שמבחינתך הוא הצד "החכם ביותר" ואז למעשה אתה בצד הטיפש ביותר.

ועכשיו מה נשאר?

להעביר את הטיפשות הלאה. החלטת להיות ראש לטיפשים (-:

גם זה בסדר (-:

אנשים לפניך ואנשים אחריך, תמיד ניסו וינסו להבין.

זה מעולה. בזכות אנשים כמוך ממשיכים לחפש, כי בעצם, אף אחד לא אמר שצריך להפסיק לחפש.

גם אם אתה צועק "תפסיקו לחפש, מצאתי".

הרי גם אתה יודע בתוכך, שלעולם לא תהיה לך תשובה לשאלה אחת. ה"למה" הראשוני. אנשים נעצרים, כמו שכתבת, בצעד אחד לפני.

אבל בצעד הזה, גם אתה נעצרת. אולי צעד אחד קדימה. לא יותר מזה.

אז כמובן, כדבריך, אתה יכול להיות חוכמולוג.

לקחת משפט אחד מדבריי, ואותו לפרש ולפרש. לתת לו הסברים מכל כיוון, ואז לקחת משפט נפרד אחר, או הכול יחד ולפרש.

ולהמשיך לכתוב "אתה מטומטם כמו כולם". חופשי. מותר להתבטא, לא (-: ?

שאלה.

כשאדם מסויים חולם חלום, ובו הוא רואה דמויות, מי הן הדמויות?

אז כשאליעד חולם חלום ומתאר אותו "אני ורבי נחמן חולקים אותו שכל", מי היא הדמות שם של רבי נחמן (-: ?

"הפוסל במומו, במומו ייפסל".

בוא נראה איך המציאות משדרגת את עצמה.

שיהיה יום טוב (-:

@פריאל:

דיבורים כחול אבל אין מה לאכול. בשורה התחתונה, האם אתה מסוגל להוכיח באופן מוחלט שאמרתי משהו שהוא אינו אמת?

אני לדוגמא, עושה ואמשיך לעשות זאת, להוכיח שאתה טועה כמו כולם. וכאשר תבין את זה, אז תתחיל לחיות טוב כמוני!

בסיכומו של דבר, תנסה לדבר לעניין, דהיינו על התוכן, האם הוא אמת או שקר, ותוכיח זאת באופן מוחלט. כל השאר, זה דיבורי סרק של שקר ורמיה עצמית שלך את עצמך...

אליעד, אם כך, אני חווה את הרמייה העצמית שלי (-:

ואם טוב לי או רע, זו עדיין הרמייה העצמית שלי (-:

וגם היא כמובן, חלק מהמציאות האובייקטיבית.

אז אתה חלק, ההוא חלק, אני חלק, כולנו חלק, ועם זאת כמובן, אין חלקים אלא שלם אחד.

מהי המשמעות אם כך?

צא מהלוגיקה, כי שם נתקעת (-:

אמא שרוצה ילדים? ברור שזהו הרצון שלה ולא של הילד. אדם שרוצה להיות מליונר? מין הסתם זהו רצון שלו. אליעד שרוצה לתת תשובות לכולם? מין הסתם זהו הרצון שלו.

ומבחינת המציאות?

מזה זה משנה אם תיתן תשובה או לא?

המציאות היא מציאות וזהו.

כשאתה רואה פרח ואתה אומר: זהו פרח. אין כאן שיפוט. אתה פשוט מציין עובדה שאתה רואה פרח. לא פרח רע, לא פרח מכוער.

רק פרח.

כשאני נכנס לאתר, אני אומר "הנה האתר של אליעד". ציון עובדה נטו.

כשאליעד כותב "האתר שנותן לך 100 אחוז תשובות על כל שאלה שאי פעם נשאלה או תישאל", שם בעצם אתה אומר "אני נותן לך תשובות לכל השאלות שצצו או שיצוצו אי פעם".

היות ובאחד המאמרים שלך כתבת לגבי נושא העתיד ולגבי אלה ש"מתיימרים לדעת את העתיד", איך אתה יכול לדעת איזו שאלה תצוץ בעתיד (-: ?

תזכור.

ישנן תובנות שנכתבו שהכניסו אנשים לספרי ההיסטוריה.

וישנן תובנות שהכניסו אנשים לאישפוז בכפייה.

ותרשה לי להוסיף משהו.

באופן אישי, אין לי עניין להתנצח איתך כאן, באתר, או בכל מקום.

אני תמיד מנסה להבין דברים והיום אני במקום שבו אני לומד, גם ממך.

אם לא הגעתי להבנה, אין בעייה. אפשר להמשיך הלאה (-:.

אתה צודק בדבר אחד, אחד בלבד.

אדם צריך לשאול תמיד למה. תמיד להגיע להבנה הראשונית של הדברים.

חידדת את זה אצלי וזה דבר טוב (-:

אבל, "על הדרך", האדם הלומד גם צריך להבין שהוא בחר לחיות ב"מקום פיזי מסויים".

למשל, היהדות היא נבזית בעיניך? אין שום בעייה. אל תהיה יהודי. כלום לא מונע ממך את זה. תהיה נוצרי, תהיה מוסלמי, או תהיה רק אדם, שזה מכיל הכול יחד.

אבל כשאתה נמצא באינטראקציה עם אנשים, תוכל לומר "זה מטומטם וההוא מטומטם וכולכם מטומטמים".

זה קל. זה נותן במה ורייטינג, והרי אנשים מחפשים כאלה דברים (-:

אני אומר משהו, או ההוא יאמר משהו, ואתה תוכיח ההיפך. זו לא בעייה בכלל. לכל דבר יש את הניגוד שלו.

בעולם ההפרדה, כמובן (-:

אבל קח למשל מילה מסויימת.

נוכל לומר שהמילה "יצירתיות", שוות ערך למילה "אלוהים"? או "מציאות"?

אולי בכלל אפשר להחליף את המילה "סבל" ב"יצירתיות", לא?

מעצם הקיום, היש והאין, הרי הכול והכלום מתבטא ביצירתיות.

אתה יוצר סבל, אתה יוצר טוב, אתה יוצר רע, מה זה משנה?

המילה תתאים לכל דבר.

היות והכול מתחיל ממקור אחד, או הוויה אחת, מין הסתם "הכוח" הזה אמור להיות יצירתי.

הקיום הוא ההוכחה לזה.

אז נכון להיום, הקיום, או המציאות היצירתית, דאגה ליצור אדם כמו אליעד, על מנת להרחיב מודעות לאנשים, אם באמצעות ההבנה שיש תשובות להכול ואם באמצעות ההבנה שרק אפשר לחשוב שיש תשובות להכול.

זה משנה (-: ?

כדבריך, השמש זרחה תמיד, אבל מי יודע אם תזרח מחר?

היקום מתקיים ברגע זה, אבל מי יודע אם יתקיים ברגע הבא?

המציאות מתקיימת בכל רגע נתון, אבל מי יודע אם היא תמשיך להתקיים ברגע הבא?

השאלה "למה, אלוהים? " תמיד תישאר שאלה פתוחה. לא קשור מאיזה כיוון היא נשאלת (-:

זה מזכיר לי, אליעד, שתי שאלות קוון, שפעם קראתי.

"מהו הצליל של מחיאת כף יד אחת? "

"מה ההבדל בין ברווז"?

יש, כמובן, תשובות לשאלות האלה. ופשוטות ביותר (-:

שיהיה לילה טוב, לכולם (-:

@פריאל:

המציאות היא לא אובייקטיבית, ואל תחשוב שכבר הבנת מהי אובייקטיביות. כי עוד לא הבנת מהי.

לגבי ידיעת העתיד וכל השאלות, התשובה פשוטה. כאשר מגלים את התשובה של שורש כל השאלות, ממילא זה כולל גם את כל השאלות האפשריות. לא מאמין? תבוא ותבדוק!

לגבי תשובות לכל השאלות, תרחם על עצמך ואל תשקר. אל תאמר שאין תשובות, עד שלא הגעת למוחלטות שאין. ולא, לא הגעת ולא תוכל להגיע למוחלטות שאין תשובות, כי במקרה יש. וכנ"ל, תבוא ותבדוק!

בוקר טוב אליעד (-:

אתה שוב לא מדייק.

הנה ציטוט מדוייק שלך, אבל לא נכון.

"אל תאמר שאין תשובות, עד שלא הגעת למוחלטות שאין. לא הגעת ולא תוכל להגיע למוחלטות שאין תשובות, כי במקרה יש".

ברור שיש תשובות, אבל ללא ספק, הן לא קיימות "במקרה" (-:

תופעת ה"מקריות" איננה יכולה להתרחש כלל וכלל (-: (כן, ברור שאתה יודע את זה. כתבתי למען הדיוק)

השאלה היא לא אם יש תשובות או אין. השאלה היא אם אנחנו יכולים לספק אותן בצורה אובייקטיבית או לא (-:

אגב, אתה חייב לי משהו (-:

זמן אחר, מקום אחר, אבל אתה עדיין חייב לי (-:

אם נלך אל שורש העניין, אתה לא חייב לי כלום, אחרת משתמע מזה שאני חייב משהו "לעצמי".

אבל ברמה הזאת, נקרא לזה "בעולם הזה", אתה חייב לי משהו מוחשי פיזי, שהוא למעשה משהו מופשט ולא פיזי (-:

אתה בשלב שכמעט פרעת את החוב. עוד קצת וזהו (-:

שיהיה לך יום מקסים.

אתה אדם טוב.

ואין שום ציניות בציון העובדה שאתה אדם טוב.

אני באמת חושב כך.

@פריאל:

אין בעיני שום משמעות ללהיות אדם טוב, כי גם אלוהים הוא לא ישות טובה, הוא ישות אמיתית.

לגבי עניין התשובות לכל השאלות, בשורה התחתונה כל אדם בעולם יכול להגיע לאמת אובייקטיבית מוחלטת. ואני מקרב את האדם לכך.

יפה אליעד (-:

לדעתי אנחנו נמצאים באותה הבנה, שוב, לצורך העניין, זו דעתי מתוך ידיעה שלי (-:

אגב, לכתוב תמיד מותר, אחרת היית יושב בשקט, מסתגף בביתך, לא מוציא מילה מהפה, פשוט מביט באדם כלשהו מולך והוא יודע אותך מתוך ידיעה, כמו שאתה יודע אותו. ללא מילים, ללא כלום. ברגע שאדם שואל שאלה ואתה נותן תשובה, האחד מבטל את השני והשאלה נעלמת כי אין בה צורך. מה משתמע מכך?

כל עוד יש שאלות, יש תשובות.

רק למציאות האובייקטיבית אין שאלות. היא פשוט היא.

אז מין הסתם, אם אתה נשאל שאלה, זה בסדר. וכשאתה נותן תשובה, גם זה בסדר.

אבל האחד מבטל את השני מבחינת המציאות. ובאינטראקציה הזאת, זה שווה ערך ללא לשאול, כדי לא לקבל תשובה (-:

אלא מה?

לצורך העניין, כולנו בני אדם. טיפשים או לא, אנחנו בני אדם. עם זה ראיתי שאתה מסכים. ובני אדם יש תקשורת ביניהם, לא משנה אם היא "טובה" או לא. היא תקשורת. נקודה.

יש את אלוהים היהודי, הדתי, שמקובל עליך שהוא קיים. נאמר, קיים לפחות במודעות של האנשים שמאמינים בו, גם אם הם מדמיינים אותו. אבל לצורך סגירת ה"פתח", נאמר שאני מאמין שקיים אלוהים יהודי, אוקי (-: ?

ויש את אלוהים האמיתי, האחד, הכוח המניע, הבורא, או כל שם אחר, שהוא זה שברא את הכול, או בעצם, הוא זה שמהווה הכול. הוויה יחידה.

אבל...

ה"הוויה" הזאת, מעצם המילה, מתעוררת שוב שאלה. אצלי.

אלוהים "היהודי", אכן לא יכול היה לברוא את עצמו, מכיוון שהוא לא "יכול" ליצור את הרצון של עצמו.

אז ה"הוויה" שמעבר לרצון, היא בעצם משהו מוחלט. "המשהו" המוחלט הזה, מכיל בתוכו רצון וחוסר רצון, מעצם היותו מוחלט. כי הרצון וחוסר הרצון הם לא שניים.

כי הכול אחד.

בהוויה שמכילה הכול, הוויה אחת, שהיא גם הכול, שבה רצון וחוסר רצון הם אותו דבר, מכיוון שאתה יכול לומר "הקיום מתקיים מרצון". יש אפשרות לומר "הקיום מתקיים מחוסר רצון? ".

אם הקיום היה מתקיים מחוסר רצון, וחוסר רצון הוא גם הרצון, מין הסתם הקיום היה גם הוא מתבטל.

דבר והיפוכו.

ואז ממילא לא היינו כאן כדי לחפור על זה (-:

אבל המציאות קיימת. מה שמוכיח שהיה רצון לקיום.

מהו הדבר הזה שנוצר בו הרצון..?

האם זהו "הכוח המניע את העולם", לצורך העניין, זה שאין לו רצון כלשהו?

כי הרצון שלו מתקיים. כמו שנאמר "הוויה שמהווה הכול".

בחיי, מי אמר שהעולם משעמם (-: ?

שיהיה יום טוב (-:

@פריאל:

תנסה לחדד את השאלה + יש באתר הרצאות על שורש הרצון

* הרצון, שורש הרצון של האדם ושל אלוהים, לא לרצות טוב או רע, אין רצון אין חיסרון ועוד.

* אלוהים - חלק 6 - כל יכול + סיבת הסיבות / בורא הסיבה והרצון הראשונים?!.

* הרצון של אלוהים.

* לאהוב או לשנוא את מה שיש - מי ברא את הרצון של אלוהים?.

* אלוהים כל יכול או חסר כל יכולת או יכולת מוגבלת? מי ברא את אלוהים ואת הרצון של אלוהים?.

סלח לי אתה צריך טיפול פסכיאטרי דחוף: איך נהיה רצון לזה שברא את האלוהים שדימיינת ליהודים?

איך קבעת שאתה מסיק מסקנה חולנית גובלת בשיעמום אנושי מסכן ואומלל, איך קבעת שהיה עוד אלוהים לפני?

אתה חכמולוג טמבל אתה לא מסכים עם הרבנים שמסבירים שחייב להיות מצוי אחד קדמון יחיד ומיוחד שלא בתפסית שכלך הרפה והעכור.

ואתה מדמיין סרט קולנוע לספק את מצפונך וכך לומר לעצמך איזה כיף

לפי הדימיון שלי יש אלוקים שמסכים להיטלר לרצוח 6 מיליון יהודים

והיטלר לא ישלם על זה כלום? תתבייש לך אומלל שכמותך

הידע מגיע בכל שלב כשהאדם בשל אליו, אין אפשרות להאיץ את התהליך, בכל מקרה אדם זה וכל אדם אחר פוסע מהמקום שהוא נמצא ומשתמש בידע שביכולתו לעכל באותו רגע.

משל לשקר / מציאות האדם פה למעלה

הבעיה שהבן אדם לא בטוח בעצמו אבל אומר שהוא מספיק בטוח ללמד אחרים

או בלי ללמד

או שהוא סתם אומר לעצמו שהוא בטוח מבלי שהוא באמת בדק ובטוח

הוכחה - הניסיון להוכיח שמשהו יותר נכון ממשהו אחר נזקק ללוגיקה ובעולם שבו גורם אי הוודאות מנצח כל לוגיקה זה מעמיד בסימן שאלה את ייתרון דבריך על דבריו כמובן שכדי להציג את טעוני השתמשתי בלוגיקה וזה מעמיד באותה שורה של שקרים ואמונות את כל הדיעות ומלמד שאין הבדל בין אמונה לידיעה שכן אפשר לומר שאמונה לא נשענת על עובדות ואולי ידיעה כן מסתמכת על עובדות אך מאחר והלוגיקה מתה כל ידיעה הופכת לעובדה בעולם שכולו אי ודאות