ניתן להבין מספר דברים מההרצאה, כל דבר אקראי, כל דבר הקיים במציאות הוא הרצון של עצמו.

ולבני האדם המחפשים לצאת לחופשי מכל ההגדרות והתבניות, קודם כל להבין, שלא באמת הם כנפרד בוחרים, על כן אין את מי להאשים.

ואף על פי כן, מי שיבין את מהותו האמיתית, יבין שהוא בוחר את כל מה שקורה, בעצם זה שהוא בוחר לרצות את המציאות כפי מה שהיא ממש, זה לא מקבל כקורבן את מה שקורה, אלא רוצה בעצמו את כל הקורה.

כשאני אומרת יבין את מהותו האמיתית, גם אז לא ברור למה אחד מבין, ואחר לא מבין, האם זה גם אקראי? כנראה שהתשובה היא אקראי או סיבתי אחד הם ממש, ויש להבין! זה פשוט אבסורד (-:

"אם היו יודעים את כל הנמנעים והחסרונות של הדבר, היו יודעים את מהותו, למרות שלא ראו אותו מעולם"... רבי נחמן ברסלב

ענבל, בוקר טוב (-:

קראתי פעם אחר פעם את התגובה שלך. בהתחלה רציתי לכתוב הרבה על מה שכתבת, אבל אז הגעתי למסקנה שזה בזבוז זמן, לכן אכתוב משהו קצר (-:

ידיעה= חוסר ידיעה.

זו משוואה כל כך פשוטה, שזה מדהים.

המשמעות?

ברגע שאת חושבת שאת יודעת משהו, אבל חסרה לך ידיעה עליו, כל הידיעה שאת "יודעת", שווה לכלום (-:

שיהיה יום טוב (-:

ענבל, רק פעם אחת?

חבל. עוד כמה פעמים והיית גם מבינה.

אל תמחקי את החיוך (-:

יום טוב (-:

היי, אבל אם אין חסרונות לדבר מהי מהותו?

@מטיס:

ההפך של כל החסרונות, הדבר המושלם, השלם.

זה ברור, אבל מה זה הדבר המושלם השלם? אולי המציאות שמכילה בתוכה הכל? אולי חוסר מציאות שמכילה בתוכה את המציאות?

@מטיס:

חפש את כל הנמנעים של הדבר, ותגלה את הדבר עצמו.

ברור לי, אבל מגיעים שוב לנקודת ההתחלה. המשפט ברור לי, השאלה היא אם אין חסרונות לדבר הרי הוא שלם וזה ברור? השאלה איך מוצאים את מהות הדבר, אם אין חסרונות לדבר?

@מטיס:

* סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות.

אִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַנִּמְנָעִים שֶׁל הַדָּבָר

הָיוּ יוֹדְעִים מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁלּא רָאוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם

כדי לגלות את המהות, עליך לנסות לגלות מה היא לא. ועל ידי זה תגלה אותה.