שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺26 תגובות פורסמו: |
עימנואל, לא מדובר פה באמונה אלה "בהנחה", תיתכן שהמסקנה שלי לא נכונה או שהיא כן נכונה, ימים יגידו!
מה זאת אומרת? מה לא כנה? ומה קשורות תשובות של אחרים לשאלה שאני שואל אותך=מעוניין בתשובתך האישית
עמנואל, אני חושד בחוסר כינות ולכן אתן לאחרים להתייחס לשאלתך!
בכלל לא, זו היתה שאלה רצינית
עימנואל, לא בטוח בכלום, ואם אני טועה אז שיכתוב תגובה!
אמונה לא שייכת לפה, אתה סתם משרבט כדי לבלבל!
עמנואל, אני מקוה שהכנסת את המילה "אמונה"בתום לב!
בצלאל אתה תהיה בטוח בפרוש או שזו תהיה אמונה?
שחר טוען שגנבתי מימנו את הפירוש לדברי הרב, הבנתי!
שחר מצחיק ומגניב
אני צריך את שחר בשביל להבין את דברי הרב!
שחר, החדשות שלי אליך הם: שאני גם יכול לתת פירוש לדבריך מבלי לחשוב לרגע שאני שקרן או גנב
כולם כולל כולם
חוץ מ..
שחר, אני מבין שאתה טוען שהשקר הוא מנת כולינו?
שחר כותב בעדינותו הרבה שכולנו שקרנים?
יש בן אדם שהמים המלוחים בשבילו הם המתוקים, ויש בן אדם שבשבילו המים המתוקים הם המלוחים, מוזר אבל זה ככה. (-:
בצלאל
אם האדם היה מגלה את זה היה טוב.
מילא לגלות את זה - להסכים לזה
להסכים להאכיל את עצמי או אחרים ולהסכים גם לקחת מאחרים
את המים הללו
נכון בצלאל, וגם שבן אדם אוכל ואחר כך הוא שבע, זה לא אומר שזהו כי הרעב יבוא שוב, זה סיפוק אין סופי כזה שניגמר זמני ושוב פעם מגיע. (-:
הרב מכוון שכל מי שמשקר דומה לאדם ששותה מי ים, שבתחילה נידמה לו שהשקר ירווה את רצונו, ומהר מאוד הוא מגלה את המחיר היקר שהוא צריך לשלם בצורת שקרים על שקרים, בבחינת צימאון של רצונות אין ספור שלא ניתנים לסיפוק.
יש מים מתוקים כמו שיש בכינרת, ויש מים מלוחים כמו שיש בים המלח, שמרגישים צימאון בגוף זה כמו ששתינו מים מלוחים, ושמספקים אותו פתאום מרגישים תמתיקות, ההרגשה גם חוזרת על עצמה. (-:
אני ישר הסקתי משהו דומה למה שהסקת אלירן.
בתור תלמיד ממושמע, אני לא יודע אם יש מים מתוקים שניתן למצוא אותם.
ומעניין לדעת מה רבי נחמן ימשיך בנושא.
אני חושב שהוא התכוון ששותים מים מלוחים, מרגישים שזה לא מספק את הצימאון שלנו כמו לאמת לדוגמא, רק מגביר תחשק, וששותים תמים המתוקים הגוף מסופק ונירגע, וזאת האמת, זה כמו שבמקום לכבות את האש עם המים אני ינסה לכבות אותה עם אש, חח וזה לא יעזור, אלא צריך להישתמש במים. (-:
- אמת נותנת לנו תחושת רויה
- ברגע שאנחנו משקרים נוצרת לנו תחושת צימאון
- אנחנו נפגעים מזה עמוק ולכן הדמעות כי אנחנו פוגעים בעצמנו
- אנחנו ניזונים מיידית מהשקר שיצרנו
- זה מחזק את תחושת הצימאון הכללית המתגברת
- אנחנו מתחילים לחפש יותר חזק מים
- הדמעות זה משהו ממש עמוק כי זה מרמז על הקשר שלנו לאמת ולתוצאה של השקר.
זה מרמז שיש לנו חיבור עמוק לאמת וכי ממש כואב לנו לשקר
ואנחנו אוטומטית בוכים על זה
העונש שלנו זה שאנחנו שותים את הדמעות שלנו
יש משהו מאד מעניין בנקודה הזאת. שאנחנו שותים את הדמעות שלנו.
ואז ממשיכים לחפש מתוך צמאון עיוור מים אחרים
כלומר לא את הדמעות אלא מים נוספים
הוא צדיק אמיתי
הוא הצליח למלל את חווית האדם ברמה של נשמה
לא רק שהוא מדייק בתאור התופעה הוא משתמש במילים אמיתיות
הנשמה שלנו בוכה כשאנחנו משקרים
כי מקורה להיות אמת
ומה שהוא תיאר זה תוצאה של עשיית שקר כלפי עצמנו
אני חושב שההי לייט של התפיסה, הוא לא לתפוס את התפישה השכלית רגשית כמחוייבת, עד כמה אתה נותן לאמת לחלחל למטה. פשוט להיות יותר אמיתי הרבה יותר ממה שהרוב רגילים פנימה בייחוד
מה הבנת פה שחר? (-:
פיספסתי את החיבור. תודה שלמה
איזה עומק
איזה תותח
הרבי
כן תורה נא.
לא טעמת אף פעם את הדמעות שלך שחר, לי הן מלוחות מאד
תורהה נא אם איני טועה
לירן. אתה חושב שיש משמעות לדמעות?
כי אין קשר בין מים מלוחים לדמעות.
אולי גם הוא לא התכוון לזה שזה החלק המהותי בפיסקה...
איזו תורה זאת?
לדויד המלך משהו כן זוכר חח, תאמת אני מעדיף קולה. (-:
היה פעם מערכון של אברי גלעד על זה
מיים מיים מיים חחחחחחח
רבי נחמן
'מַיִם מַיִם'
הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים
כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם, מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ
אַך הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ
אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ
עַד שֶׁצָּרִיך לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים, לְכַבּוֹת צִמְאוֹנוֹ
וְעַל כֵּן נִקְרָא הַשֶּׁקֶר, 'מַיִם מַיִם'. : )