שם | |
סיסמא |
הילה - התעוררות אמיתית לא מגיעה "בחברותא" רק לבד!!!!! חברותא מעכבת התעוררות ולא להיפך...
וחיזקתי את דברייך... ומאידך... מה קרה מאז שהגעת "לכאן"????
קובי, איש יקר, לא רק שאני מרשה לך לחלוק עלי, אני שמח שאתה עושה כן שהרי זה אחד הדברים שנותנים - טעם לחיים!!! ולעיניניינו, מעולה עבורי שהשתמשת במונח של משמעות. אצלי לדוגמא... שנים שחיפשתי משמעות לחיים עד שהמסקנה האישית והסובייקטיבית שלי היתה שלשום דבר בחיים אין משמעות אלא המשמעות שאני נותן לה... משמחה גדולה ועד אובדן או טרגדיה אין להם שום משמעות (אפילו לא דרך השפה..). אלא אם החלטתי לתת להם משמעות כזו או אחרת... נשמע אולי טריוויאלי ופשוט, עבורי זו היתה פריצת דרך גדולה!!! מאידך לגבי טענתך שלך, העובדה שלתופעה מסויימת אין שם או הגדרה לא מסמלת שהיא אינה קיימת, זה רק אומר שאין לנו איך לבטא אותה תקשורתית... לדוגמא, לכולנו לעיתים יש תחושות שאנינו יודעים כיצד לבטא או להסביר, זה לא אומר שהתחושות אינן קיימות אלא רק שאין לי דרך לחלוק אותם (שזו בעיה גדולה, אבל אחרת).
קובי ידידי, המילה "טעם" לא נוצרה באופן אקראי בהקשר הזה - "טעם" הוא משהו מוחשי שאינו נמדד ע"י הרגש או המיינד (שיפוטיות), אתה גם דיי מוגבל ע"י השפה בתאור שלך את הטעם של משהו, חמוץ, מתוק, מלוח, חריף ואולי עוד אחד ששכחתי... וזאת למרות שיש עשרות אלפי טעמים שונים בטבע וכולם סובייקטיבים ואינדוודואלים. כנ"ל לגבי החיים וטעמם... על פניו, אם זה לא "מתוק" אז אין טעם לחיים, אז בשלב ראשון מגיעה ההבנה שבכל פעם ובכל רגע זה יכול להשתנות... מ"חריף " למתוק ואז שוב ממתוק ל"מלוח"... וחוזר חלילה. בשלב שני וע"י "עבודה" מגיעה גם התובנה שכל הטעמים כולם הם החיים עצמם - אין "טעם טוב" או "טעם רע", אין שיפוטיות, אין הפרדתיות, אין הגדרות עד למצב שהטעם עצמו נעלם, ואז לחיים אין "טעם"... נשארים רק החיים עצמם, כמו שיוט בים ללא גלים... כמובן שבחרתי בדרך אלגורית, אבל אני מעריך שהמשל מובן.
מיימון היקר שואל שתי שאלות שונות מאוד במהותם... לטעמי! השאלה הראשונה היא - מה הטעם לחיים? זו שאלה שלדידי, התשובה נמצאת בגופה... בטעם. טעם ניתן לחוש בלשון... כך היה ניתן לשאול, מה ה"חוש" בחיים? או מה הריח בחיים? או מה ניתן "לשמוע" בחיים. התשובה פה תינתן ע"י חמשת החושים הסובייקטיבים שלנו, ראיה, שמיעה, מישוש, ריח ו... טעם, דהיינו חייה את חייך ע"י ההרגשות של החושים עצמם, כמו בעלי החיים או מאידך כמו הבודהה... השאלה השניה שהוא שואל, מה אתה / אני רוצה?... זו כבר שאלה שאין שום "חוש". יש בה רק אגו... היא באה מהראש, מהשכל, (לא שהיא שלילית, נהפוך הוא).