אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: אתי 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

הצורה היא תעתוע, לא ברוב המקרים, אלא בכל המקרים (תיקון)...

שתי מילים מופיעות על המסך... האם הן זורמות אצלי בוורידים??

צורה הופיעה ונענתה בצורה...

קודם תוכיח את קיומך, מבלי להתייחס לצורה וכו'... ואז תקבל ממני את ההוכחה שאתה מבקש...

שלומי, אל תסתכל על הצורה, ברוב המקרים זה מתעתע.. האם אתה זורם אצלי בוורידים, שאתה יודע בכזו וודאות שאני מאשימה?? רק אני יודעת מאיזה מקום אני מדברת.. ואתה יכול רק לשער..

אני לוקחת לתשומת לבי את ההשתקפות, מכירה בה, במינון ובאופן

שהיא משתקפת אצלי, וזכור שאני עו"ס מטפלת בחיי נישואין ומשפחה, ולכן ההשתקפות אינה זרה לי, וביחד עם זאת אני מציעה לאורי עזרה ולא "מאשימה"...

אורי, אתה מסתכל יותר מדי החוצה, ופחות מדי פנימה.. תתעסק בעניינים שלך.. ואם אתה חושב שזה עניין שלך, אז תכיר בכך ותפתור אותו בתוך עצמך.. בחוץ זו תמיד רק מראה.. להתערב באופן חיצוני, זה משול לניסיון לנקות את ההשתקפות מהמראה.. לדוגמא אם יש כתם על פניך, אשר משתקף במראה, האם תשפשף את המראה על מנת להסירו??..

כשאתה הולך לקולנוע, וצופה בסרט רומנטי או הרואי (טוב).. או צופה בסרט מלחמה או אימה (רע).. אתה משלם עבור הצפיה אותו מחיר.. כלומר ערך הטוב והרע שווה... רבותי, אנחנו חיים בסרט...

ואפשר עוד להמשיך ולומר כי גם הסרט ה"טוב" וגם הסרט ה"רע", מהותם אחת.. להביא ריגוש..

אביבה, לא התכוונתי ברמה השיפוטית של בסדר / לא בסדר, אלא ברמת ההבנה של כל דבר שהוא מחוץ לעצמי, על כך שאף פעם, נכון לעכשיו, איננו יכולים להבין את הדברים כפי שהם באמת, אלא רק כפי שהשכל שלנו תירגם אותם...

ורק אם פורצים את גבולות השכל, יכול להיות חיבור אמיתי..

ואם אני מסתכלת מנקודת המבט של השתקפויות, אז אני כן יכולה להבין את האחר.. כי הוא לא אחר.. זה שוב אני.

בקיצור, מכל נקודת מבט שאני מסתכלת, בסוף אני נשארת לבד..

מתנגן לי עכשיו בראש השיר - חופשי, זה לגמרי לבד - מעניין למה התכוון המשורר..

אני מהרהרת בכך, שאף פעם אינני יכולה באמת לדעת למה התכוון הזולת, כי ההבנה שלי היא תמיד הפרשנות האישית שלי, והמחשבה הזו שמה אותי במקום של בדידות עמוקה, כיוון שהיא מעידה שאין קשר אמיתי, - עפ"י הבנתי הכרגע - בין אנשים, והקשר היחידי הוא בין אדם לעצמו... וזה אומר דבר נוסף, שאף פעם אינני לומדת משהו חדש מהזולת, וכל ההבנות שלי מגיעות מתוך ידע שנמצא כבר בתוכי... ואליעד, למשל, אינו מלמד אותנו משהו חדש, אלא מכוון אותנו אל ידע שנמצא בתוכנו...

ואם היה מוכן לקבל גם את הביישנות, היא היתה נעלמת מעצמה..

ענבל, אני מתייחסת לתגובתך למורן.. ואני לא מסכימה עם הדברים שנאמרו בקשר לכפירה באלוהים.. או שני אלוהים, כפי שניסחת זאת... שנאה היא ביטוי להעדר אור, שנאה קיימת בנפרדות והיא פרשנות שיפוטית לצל / חושך... באלוהות, כפי שאני מבינה אותה אין שיפוטיות, ולכן אין שנאה.. ומכיוון שאלוהים הוא הכל, אפשר לומר שהוא גם החושך וגם האור, אבל הבטוי שנאה אינו יכול להתאים, מהיותו נובע משיפוטיות, כאמור..

השאלה היתה מכוונת, על מנת להסב תשומת לבך לכך, שאתה לא בוחן את הדברים ביחס לעצמך..

ותראה לי בבקשה איפה שאלתי "האם למות באופן יזום".. נראה לי שאתה הוזה... או שההבנה שלך את דברי מוטלת בספק..

היש והאין הם אותה מהות, ביש היא גלויה - צורה, ובאין היא סמויה.. היש הוא הרטט הגס הדחוס - החומר - והאין, הוא הרטט העדין הבלתי נראה לעין.. רצף של מהות אחת.. באיזו נקודה על קוו הרצף אנו נמצאים?..

לא מבינה, שלומי, מה הטעם להתחיל "בחירה אמיתית מגיעה... ולסיים ב"עצם זה ששניהם שווים כבר שולל את הבחירה"...

אביבה, לא אמרתי כשמישהו יאיים על חייך.. אלא משהו.. כמו מחלה או כל דבר אחר בחיים שמסכן אותנו... הבנתי את תשובתך.. אם מה שאת מתארת מספק אותך אז זה טוב.. אני אולי הולכת רחוק מדי בציפיות שלי..

על מנת להכניס את הדברים לפרופורציה, אומר כך.. הדברים שנאמרו לעיל, הופיעו בהשראת השאלה שהעלה שלומי.. ולמעשה נתתי הדגש לרגשות והירהורים שמתעוררים מפעם לפעם, וההדגש עלול ליצור אצל הקורא, תחושה כאילו זה מצבי בחיים.. מה שאינו נכון כלל, - רק מה, ההדגש מביא את הדברים למרכז הבמה ומפנה אליהם זרקור, ובכך מעפיל על כל השאר.. ולא תהיה זו אמת, אם לא אבהיר חלקים נוספים של מציאות זו שאינם נופלים ביחסיותם ובעוצמתם מאותו היבט שתואר.. דווקא באותו מקום, של תשישות ותבוסתנות, כפי שתואר.. דווקא שם ברגעים שנראים, על פניו, כמו ייאוש, מופיעה תובנה.. תובנה שמרחיבה, שמביאה אושר כל כך גדול.. ומסלקת כל ספק וכל שאלה.. תובנה שמחברת ומקרבת למקום הכי עמוק בתוכי.. לבהירות, לאהבה, לחמלה.. להכל. וכך אני מתנדנדת בין חושך לאור, בין יאוש לתקווה, בין בלבול לבהירות בין ספק לידיעה.. ועכשיו זה קרוב יותר לאמת..

את מתארת מצב מדיטטיבי, שנוצר כתוצאה מהחקירה, אבל זה לא המצב הקבוע שלנו בחיים.. עדיין לא.

אביבה, והאם לדעתך ההישתוות תעמוד במבחן המציאות, כאשר משהו, לדוגמא, יאיים על חייך..?

היי אביבה, האם יש הבדל בין לחיות או למות? אולי רעיונית, תאורטית - לא, - לכן בכל פעם שנאמר לי "מהצד הנוסף, האם יש הבדל.." זה כ"כ חסר משמעות מבחינת החוויה שלי.. כדי שזה יעבוד

(המשך) אני רוצה לחוות את המקום של אין הבדל..

מה הטעם בחיים... בשביל לדעת את הטעם צריך שאדם יהיה חי.. ער.. השאלה הזו מבטאת את הרעב לחיבור.. את הצורך העמוק להשתחרר.. את התסכול מהעדרות העצמי.. מהעדרות האמת.. צריך רק לוותר, להשלים עם הקיים, להרפות, להכנע... ובאמת אני שואלת, האם כל המאמץ השכלתני הזה הוא הדרך הנכונה? ואולי הוא רק מרחיק, ואולי הוא מתאים רק ל - X ולא ל - Y, ואולי אין ברירה וצריך לתת אמון מוחלט טוטלי, להתמסר בלי שאלות, בלי ספקות לתהליך כפי שהוא מתרחש, בקצב בו הוא מתרחש... כי ממילא אין ברירה.. אם הרצון אינו שלי והמחשבה אינה שלי, ואינני יודעת כלל מה כן שלי.. והידיעה שאני לא קיימת כלל כפי שאני באה לידי ביטוי, אלא רק כתוצאה של הזדהות התודעה עם רעיון האני.. האם זה מסייע? לא... אני עדיין אסירה בכלא... שזוכרת איך שם בחוץ.. ואין לי תלונות על החיים, כי אני לא מבינה אותם מספיק כדי להתלונן, וגם אל עצמי אין לי תלונות, כי כל חיי רדפתי וחיפשתי.. ואני שואלת את עצמי אם אני יכולה להפסיק.. והתשובה שעולה היא שאין אפשרות כזאת... אני לא מחפשת.. אני החיפוש.. זו המהות שלי..

משיפז, הדרך היא להבין, שאת לא צריכה להיות יותר.. שאת בסדר גמור כפי שאת.. שאת לא צריכה להיות הכי טובה (ממי?) שאת ממילא הכי טובה, כי את קיימת, ולא בגלל שום דבר שעשית או לא עשית.. את לא צריכה לקבוע את הערך שלך.. אף פעם לא יספיק לך.. את צריכה לאהוב את עצמך.. בגלל שאת היא את.. אהבת חינם..

משיפז, מצד האמת כוונתך, מצד האחדות? כי המושג הערכה אינו קיים בתודעת השלם.. רק בנפרדות..

תחשבי על הבן שלך, את אוהבת אותו, בלי קשר למה הוא שווה.. מה הוא שווה = הערכה..

היי משיפז, הערכה = שיפוטיות, בין שהיא מכוונת כלפי או כלפי הזולת.. מה דעתך על אהבה עצמית, במקום הערכה עצמית ואהבת הזולת במקום הערכתו..

מי בכלל מדבר על תואר.. (ואין לי שום יחס לתארים), אני בפירוש מדברת על הסברים שאליעד נתן, לגבי תכנים טיפוליים.. שהם עורבא פרח.. הם שיקריים..

נראה לי ענבל, שהבהרנו את עמדותנו, ואין טעם לדעתי להמשיך וללעוס את זה..

תודה על התייחסותך..

ענבל, אין כאן פגיעות אישית על אף שכך נראה, אליעד לא ביקר אותי אישית, ואם יחמיא, גם אז לא תהיה זו מחמאה אישית.. אליעד מחק וביטל פרופסיה במחי יד.. מהמקום האישי, אני שואלת את עצמי, אם הוא משקר (כך נתפש בעיני) בעניין זה, כיצד אדע שבנושאים אחרים - שאינני בקיאה בהם, אינו משקר גם.. ואולי הוא "יודע" עליהם כפי שהוא "יודע" על הפסיכולוגיה.. ואז אינני יודעת כיצד להתייחס לדבריו.. וזה גם בסדר שאשאר בספק.. אבל דבר אחד ברור לי.. אם היה זה הוידאו הראשון שהייתי צופה בו.. לא הייתי כאן היום.. כי הייתי מחייכת לעצמי ואומרת.. המשוגע הזה אינו יודע מה הוא מדבר.. אני מעריכה את אליעד, מעניינת אותי מאוד צורת החשיבה שלו, ויש לי מה ללמוד.. אבל מדי פעם אני נתקלת בהתבטאויות כל כך אומללולות שלו.. ומרגישה כמו שור שהניפו דגל אדום אל מול פניו.. אז מדי פעם גם הוא ישמע התבטאויות שלי..

הגינות, כפי שאני מבינה, היא בראש ובראשונה, לא להיכנס למחלוקת בנושא שאינך בקיא בו, ולשמור על כללים של ביקורת בונה ולא הורסת.. אם זה אמור להפרות, להרחיב ולהעמיק..

וגם פרובוקציה מקובלת עלי.. אבל היכן הקווים האדומים, שלא חוצים אותם.. ואפילו שאני יודעת שלאליעד, כמעט ואין קווים כאלה מהמקום שבו הוא נמצא.. עדיין ראוי שתהיה מידה של התחשבות במקום שהאחרים נמצאים.. אחרת דבריו ישמעו כמנותקים מהמציאות..

מסכימה, אבל מחלוקת יכולה להיעשות בהגינות וממקום של אמת.

ענבל, על סמך הדרך בה הוא תיאר את הטיפול, שהיא פשוט אינה נכונה, יש להניח שהוא לא מספיק בקיא.. וגם אם עיין בספרים או עבר השתלמות קצרת טווח..

אורי, התגובה שלי, אינה מעידה דבר וחצי דבר, על פסיכולוגים ועל הפסיכולוגיה בכלל, לכל היותר היא יכולה להעיד עלי.. והייתי רוצה לראות איך תגיב כאשר אליעד יבטל את היוגה בכלל ואת מורי היוגה בפרט.. אתה חושב שאתה מספיק חכם בשביל להסביר את כוונותיו של אליעד.. ופה טיפשותך..

שי, הרבה אנשים אינם יודעים באמת מהו טיפול פסיכולוגי, ומעולם לא התנסו בו.. הדברים שאליעד אומר, יש להם השפעה.. ולכן זה חסר אחריות מצידו להתבטא כך..

אורי, ממתי העברת מידע כוזב היא דרך לעורר עניין? ההתייחסות שלך מעידה על חוסר רצינות.. ומהיכן אתה יודע לומר כי "הדברים לגופם גם נכונים"???. ומי שם אותך לדובר מטעם אליעד?? נאמנות זו תכונה יפה.. אבל לאבד שיקול דעת וללכת כמו עיוור, זה דבר אחר.. אני איש מקצוע מתחום הטיפול, ואני מרגישה נפגעת באופן אישי מההתייחסות של אליעד..

לא ברור לי, אליעד, למה אתה לא מסוגל להעביר את החומרים שלך בלי לפסול ולבטל אחרים (במקרה הזה פסיכולוגים). אתה מתיימר לדעת כיצד הם מטפלים.. וההסברים שלך חסרי אחריות, שטחיים, וכמובן רחוקים מהאמת.. הרצאות כאלה, רק מזיקות לך ויוצרות חוסר אמינות... כדאי שתתעסק עם מה שיש לך לתת.. ולא עם מה שעושים אנשי מקצוע אחרים, מהטעם הפשוט, שאין לך מושג ואתה לא מספיק בקיא, מכדי שתרשה לעצמך להעביר ביקורת, וחמור מכך, לבטל אותם בזלזול..

נראה, כי הולכת ומתבהרת התמונה.. וככל שנראה שהיא מתבהרת.. היא למעשה מסתבכת.. שום דבר אינו מוחלט.. מלבד המוחלט. אינסוף אפשרויות.. וכל זה אשליה.. במו עיני ראיתי, כי התסריט סגור.. הסרט כבר מוקרן על המסך.. וכל מה שנראה לי כמו בחירה.. החלטה.. כבר מוקרן על המסך.. ואין דבר שאני יכולה לעשות שאינו מוקרן כבר... ישבתי היום מול מטופלת.. ושאלתי את עצמי.. האם אני באמת יכולה לעזור לה.. ומה שעלה בי היה שהיא תקבל את כל העזרה שהיא אמורה לקבל עפ"י התסריט.. בין שזה יבוא דרכי ובין שזה יגיע בדרכים נוספות... לא נתתי לה עצות (אף שלא חסרות).. רק פתחתי את הלב ונתתי לזרם של אהבה לעטוף אותה ולחדור אליה... האם אני בובה על חוטים?. ומי המושך בהם.. אני.. !! בגירסה היותר מפותחת של עצמי... ולצד הראייה ששום דבר אינו מוחלט.. אני רואה שהכל לגמרי מוחלט..

הכל צפוי והרשות נתונה - ההבנה שלי אומרת כי הכל צפוי, הוא הכלום שהוא הפוטנציאל של הכל.. והרשות נתונה.. היא הבחירה החופשית.. כלומר הבחירה לברוא מתוך האין (הפוטנציאל).. באמצעות המחשבות והאמונות.. כל מחשבה שעולה בנו, הפוטנציאל שלה קיים באותו כלום.. כאשר מציאות מסויימת מתרחשת, אשר על פניו אינה מתאימה לרצון שלנו (כיוון שאנחנו יצרנו אותה), כל זמן שנדחה אותה ונתנגד לה, היא לא תחלוף, ורק אם נסכים לקבל אותה, אותה מציאות לא רצויה תתפוגג ותחלוף.. כאילו היצירה שאנו בוראים במחשבתנו שלעיתים מודעת ולעיתים לא מודעת, חייבת להתממש ולהתקבל על ידנו, שאם לא כן היא תופיע שוב ושוב עד שנסכים לקבלה.. כיוון שרבות מהבחירות שלנו אינן נעשות מתוך מודעות, אנחנו מתמודדים פעמים רבות עם מציאות שנראית לנו בלתי רצויה.. נראה לי שאנחנו אלוהים - לא מודע - שבורא יש מאין ולעיתים קרובות אינו מוכן לקבל את האחריות ליצירותיו, וגם זאת בשל חוסר מודעותו...

נראה לי, אביבה, שהבנה לא תספיק - ידיעה כן..

ובכל מקרה בקרוב מאוד תהיה לך תשובה, המציאות תאתגר אותך ואז תוכלי לראות אם ההבנה מסייעת לך לקבל אותה..

היי אביבה, המציאות אף פעם אינה נגד הרצון שלך, המציאות היא כפי שהיא, ואת זו שמתנגדת אליה..

בחירה חופשית - האם יש או אין - נהגתי לחשוב שיש.. שאני בוחרת כל דבר.. וגם כאשר המציאות זימנה לי אירועים, או "הפריעה" לבחירה שלי להתממש - ההסבר שלי היה שאני בוחרת גם ברמה הלא מודעת ולכן לעיתים אינני מזהה את הבחירה שלי, כפי שהיא מתממשת במציאות.. ואז הגיעו השאלות (מהשכל של אליעד).. האם הרצון הוא שלי? האם המחשבות הן שלי? כי אם הם לא - אז כל עניין הבחירה עומד בסימן שאלה.. אז של מי הם יכולים להיות - אם אני ה כ ל.. והגם, שלא בכל רגע אני מודעת לכך שאני הכל.. ולכן תשובה כזו אינה אמיתית - אפילו אם העובדות נכונות.. כי כדי שהיא תהייה אמיתית, היא צריכה לבוא מהמקום בו האמת הזו נחווית.. ומאחר ולא נכון לי להתפשר על פחות מכך.. אני מוצאת עצמי באי וודאות.. ובתוך אותה אי וודאות אני שואלת - מה זה משנה.. אם אני או לא אני.. ומי זו בכלל אני.. ואז אני מרפה מהכל וממשיכה את החיים שלי.. כי זה מה שכרגע אני יכולה לעשות..

תודה שלומי, גם אני שמחתי לפגוש אותך (אמיתי לגמרי) וכמובן שעוד אחזור, אך לא בתדירות כ"כ גבוהה, כפי שהייתי רוצה.

הרי ברור, שלומי, מדבריך שהדברים אינם מופנים אלי אישית, כי דיברת ברבים, ובוודאי שמעת מאנשים נוספים, על חוויות כאלה ואחרות, לכן לא "בחרתי", כלשונך, שהתכוונת אלי.. אלא שבהחלט, שיחתנו מאמש, יכולה היתה להוות השראה לפוסט שלך.. התגובה שלי, בכל אופן, מתייחסת לדעות שהבאת, ואשר לי באופן אישי, אינן נכונות.. יחד עם זאת, יכול להיות שאנשים אחרים יזדהו עם ההבנות שלך.. ולכן לטעמי, הפוסט שלך בהחלט רלוונטי..

ודבר נוסף, בעבודה על מודעות, לא חשוב באיזו דלת אתה נכנס.. היא מובילה לאותו מקום..

תודה שלומי על התזכורת (שלא נשכחה) ואני מבינה היטב מה כוונתך.. לכן אוסיף על הנאמר ואומר כך.. על אף שאינני נמצאת במרדף וכפי שאמרתי אני מקבלת באהבה, בין שיקרה שוב או לא יקרה.. תמיד כאשר תקרה על דרכי הזדמנות.. אחטוף אותה בשתי ידי.. בלי להסס ובלי לחשוב פעמיים.. כמו אימפולס.. ואליעד הוא הזדמנות.. לא??

שלומי (ועכשיו יש פנים מאחורי המילים), לא הייתי מוותרת על החוויה בעד שום הון, וגם אם לדעתך, כמו לדעת אליעד, נגרם סבל (או עונש), כנראה שאני לא סובלת מספיק.. והאמת שהצצתי בפניה.. בפני שלי.. שווה הכל. יחד עם זאת, חשוב לי להסביר, שלחלוטין ברור לי ששום מאמץ ושום מירדף לא יעזור.. זה לא קרה במאמץ.. גם ההתגלות וגם סיומה, לא היו כלל בשליטתי.. לכן אני יודעת שאין טעם בשום מאמץ, ויותר מכך, אני יודעת שכל מאמץ רק ירחיק אותי מהדבר שאני מנסה להגיע אליו, לכן אני שמחה בחלקי, שזכיתי וקיבלתי את המתנה הזו, אני מלאת הכרת תודה.. לא אשקר, ולא אומר שאני לא רוצה עוד... אבל, אם זה יקרה זה יקרה ואם לא אז לא.. אני מקבלת באהבה. בלי שום קשר לאותה חוויה, ונכון יותר לאותן חוויות, כי היו שלושה וכל אחת היתה שונה, - אני יודעת שיש לי עוד עבודה לעשות, שקשורה דווקא להתנהלות שלי בחיים, ביום יום, במערכות יחסים, במערכת היחסים שלי עם עצמי וכו'.. והכל קשור, אבל ההתכווננות שלי, בעבודת המודעות היא - עצמי כאן ועכשיו בשיגרה היומית..

אגיד לך מה הבנתי.. כאשר המקור אומר את הדברים האלה, הוא יודע.. כאשר את מצתתת את המקור.. את לא יודעת..

עמנואל, העובדה שאנחנו יכולים לראות מספר אפשרויות, לא מצביעות עדיין על ידיעה..

משיפז, היום את מבינה כך.. מחר תביני אחרת..

תסביר..

ואגב, למה להגדיר זאת כבעיה? אולי זו לא בעיה? אולי זה דווקא טוב?

כשאנשים מתחילים להגיד מצד הזה כך.. ומצד ההוא כך.. ובעצם מנסים להקיף את כל האפשרויות.. זה בדיוק כמו להגיד אני לא יודע..

אם אתה אומר שכל האפשרויות אפשריות זו ידיעה תיאורטית עדיין כי אין לך דרך להוכיח, וידיעה תיאורטית היא בדיוק כמו אמונה..

לדוגמא: אם האוכל של אמא שלך היה טעים.. אז אתה יודע את האמת.. אבל אתה לא יודע לפני שטעמת אותו..

לא, לא ביחס למה שיהיה..

עמנואל, זה בדיוק אותו משחק מילים, שימוש לא נכון בידע תיאורטי, שיוצר את הבלבול..

ואם ידיעת אמת היא ידיעה של שני הצדדים.. הייתי אומרת שאתה, עמנואל, לא "יודע" אף אחד מהצדדים..

זו התרשמות..

משיפז, אף אחד פה, לא יסכים איתך יותר ממני בעניין הספק.. הכל בבחינת אי וודאות.. העניין הוא שדווקא בשל כך אנשים "מאמינים" בכל מיני אפשרויות.. כי קשה להם לחיות בחוסר וודאות.. וכאן, אני פוגשת הרבה אנשים שבוחרים להגיד "אני יודע" במקום אני לא יודע...

עמנואל, בקשר לארוחה אצל אמא שלך, כשאתה אומר "אני יודע" שהיא כ נ ר א ה.. תהיה טעימה.. ביטלת כבר את הידיעה והפכת אותה ל.. אמונה..

אני יכולה להבין אותך, אורי, כי קרא לי דבר דומה, אבל החלטתי לבדוק יותר לעומק ולא להישאר עם ההתרשמות החיצונית..

אורי, הייתי מציעה לך לא לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת.. על פניו, הדברים יכולים להיראות כפי שאתה מסיק, אבל תסכים איתי שאתה לא יכול לדעת בוודאות, מה הן הסיבות שנעשה שימוש במילים כאלה או אחרות.. ויש מליון ויותר אפשרויות.. ושאל את עצמך איך זה מסתדר לי עם ההתרשמות האישית שתיארת...

אורי, זו לא הבעיה של השיטה, וגם לא של המורה.. גם אם היתה זו השיטה הכי טובה בעולם - עדיין העבודה היא של התלמיד.. אפשר ללמד אותך ולהגיש לך את הדברים (אפילו ללעוס אותם עבורך - אבל את פעולת הבליעה, רק אתה יכול לעשות)..

אורי א. זו אמונה רק למי שלא חווה עדיין את המצב הזה.. מי שחווה, יודע..

להתעורר מאשליית האני, זו ההנאה הכי גדולה שתוכל לדמיין לעצמך, אין צורך בסבל..

ומדבריך, עמנואל, ברור שעדיין לא התעוררת...

הבחירה שלנו בסבל, אינה בחירה מודעת, לכן אי אפשר לומר שאנחנו בוחרים בסבל לצורך ההנאה..

עניין הסבל, - מאוד פשוט - כל יום, כל שעה, כל רגע, אנחנו בוחרים בסבל, שאם לא כן היינו בוחרים להתעורר מאשליית האני - אם רק היינו רוצים (באותו רצון אינסופי, שעליו מדבר אליעד). וכל רגע מחדש אנחנו בוחרים בסבל..

לפני רגעים אחדים סיימתי לקרוא את החלק הראשון של "להיות אלוהים" - הספר מרתק, מעורר חשיבה, חושף זוית ראייה שונה, הגם שחלק ניכר מהדברים מוכרים לי, ההתייחסות אליהם היתה מזוית אחרת.. גם דברים חדשים ומעניינים נחשפו בפני.. כמובן שעוד אחקור את כל החוויה הזו..

אורי, לדבריך, אתה תופש את הנפרדות כ"לא אמת", אבל זו רק התפישה הרעיונית שלך.. ברמה המוחשית אתה חי בעולם הצורות.. ולהכחיש את זה, זה להיות - בשפה של אליעד "טיפש שקרן"..

המושגים סובייקטיבי אובייקטיבי, אינם רלבנטיים לשאלה.. יש אמת מוחלטת.. ואם אין אמת.. - אז ה א מ ת היא שאין אמת.. למה זה לא ברור..

תיקון טעות - אינם רלוונטיים..

ושלומי, אני משוכנעת כי שאלתך, היתה רק הומור...

אור, רצוי שתשאל את עצמך, מה אתה רואה כהצלחה, ורק אח"כ האיך להגיע אליה..

המשמעות יוצקת עניין... את המניע..

משמעות מדרגת את החשיבות...

והיא בעצם אחראית לשיפוטיות..

היה צריך לבחון הכל מחדש, אקסיומה מביאה משהו סגור ומוגמר, ומשם מתחילה, זוהי לא נקודת פתיחה התחלתית, נקיה...

האמת היא מעל כל תפישה...

והאמת אינה סובייקטיבית..

וגם אם אני רובוט.. זה לא נוגע ולא קשור למציאותה של האמת.. אז האמת כוללת את העובדה שאני רובוט...

אורי, מה זאת אומרת "בנפרדות אין אמת מוחלטת"??? - אמת היא אמת, והיא בכל מקום.. האמת היא לא צורה, היא מהות.. ורק מי שלא מבין מה היא אמת, יכול לומר משפט אבסורדי כזה.. והנפרדות אורי, אינה עומדת בפני עצמה, - אחרת היינו רובוטים.. הנפרדות מכילה גם את האחדות.. אם רק תביט לתוך עצמך תזהה אותה שם.. קרוב קרוב..

וצריך להכיר בכך שאנחנו לא יודעים כלום, כי במקום הזה נמצא, לדעתי, העיוורון שלנו והתרדמה, - וההכרה בכך שאנחנו לא יודעים כלום, מביאה אותנו למקום חדש, ואולי כאן יש סיכוי לשינוי.

יופי של חקירה, ואתה צודק, אנחנו לא יודעים כלום. יש לנו הרבה דעות, הנחות, שיפוטים ורעיונות, אבל מה אנחנו יודעים בוודאות??

היי שחר, האם תוכל לתרגם את אמירתך ולהבהיר איך אתה רואה את זה בחיי היום יום. אולי איזו דוגמא כיצד זה קורה הלכה למעשה..

ענבל, אני עדיין לא באחדות לפיכך אני עדיין במוכנות לקבל, את ואני מניחה שגם את לא.. לכן כל האמירה "יש לי בחירה - אין לי בחירה, אין משמעות יש משמעותית, למרות שיש בה אמת, עדיין אין את מחוברת לאמת זו, לראייה, שימי לב איך גרסת " אני בוחרת הכל שזהו רק צד אחד של המטבע, וזהו הצד שאת נמצאת בו. חשוב להכיר בכך, אחרתהדברים נשארים ברמה התיאורטית.

כשאני מדברת על לקבל אני מדברת על מוכנות לקבל וזה רחוק מאוד מקורבנות. אולי לא הייתי מספיק ברורה.

האמנם את בוחרת הכל? האם את יודעת מה תהיה המחשבה הבאה שלך? האם את יודעת מה תהיה המילה הבאה שתאמרי? האמנם את באמת בוחרת?

הפרשנות שלי: אל האחדות לא ניתן להגיע באמצעות כוח הרצון, או כל מאמץ שהוא, נהפוך הוא, - רק לאחר שאדם מרפה מאחיזתו ברעיון האחדות (כפי שהוא מבין אותו), היא מתרחשת, ולכן על האדם לקבל את הקיים (או להכילו כלשונך) כאילו היה אחדות..

האדם שטרם הגיע לאחדות, אין לו מושג מה היא, אלא יש לו רעיונות משלו בקשר אליה, ויוצא איפוא שכל השתדלותו להגיע מכוונת למטרה לא מדוייקת, היינו לרעיונותיו בקשר אליה..

אולי. ואולי כדאי שתתחיל לחפש בתוך עצמך, אף אחד לא יודע יותר טוב ממך

היי עדי, אתה האמת, לכן לכשתגיע אל עצמך תדע בוודאות



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם לדומם יש תודעה? אולי אנחנו במטריקס? למה העולם קיים? למה לא להתאבד? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע בעולם? מי ברא את אלוהים? האם יש בחירה חופשית? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם הכל אפשרי ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להעריך את עצמך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחנך ילדים? איך לקבל החלטות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפרש חלומות? איך להצליח בזוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור אהבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא הכוונה אישית, מומחה, מאמן אישי להפרעות קשב ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2305 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 18:07:27 - wesi1