שם | |
סיסמא |
גם כשרוצים לרפא משוגע חייבים "לכבד" את השגעון שלו תחילה בדיוק כמו בסיפור ההינדיק שההבדל בין חכם האמת לשאר הרופאים שם שהוא "ירד" למדרגת המשוגע ממש ורק מהמקום של המשוגע ומתוך כבוד אליו הוא יכל לאט לאט לרפאו. לי נראה שאתה כנראה לא החכם הנ"ל גם אם נאמר שתורתך היא האמת האלוקית הרי אתה לא "מכבד" את השגעון של מי שקורא את דברך ואפילו את שגעונו של רבי נחמן מברסלב בכך שאתה לא מדבר בלשון נקייה על ומכובדת אמונת ישראל ותורת ישראל יש דרכים להביע דברים ואפילו רעיונות וזו גדולת כל חכמי ישראל שהבינו את האלוקות יותר מימך לעניות דעתי אבל הלבישו את דברי תורתם ברמזים בעלמא... כמו שאומר רבי נחמן שגם למעלה יש כביכול "כעס" ובזה מרמז שה' כועס... וכל הכועס יהיה בעינך כעובד עבודה זרה... וכו ועדיין הוא לעולם לא יכתוב בצורה מפורשת שה' עובד עבודה זרה.. וזה לא בכדי כי זה לא האמת. האמת שהכל לטובת הנבראים גם "כעס" ה'... ואצל ה' אין כעס כלל. זה כמו אב שמרביץ לבנו הקטן כי הוא דוחף ידיים לחשמל.. וזה לא חלילה משנאת הבן. פשוט כדי לשמור עליו. אין שטן כלל.. הוא הצד ה"אחר" של הבורא. הוא העובד הכי טוב שלו. בלעדיו לא היינו "עובדים" כדי לגלות את עצמנו. ועוד יותר מזה אומר לך... הבורא ברא את העולם כדי להכיר את עצמו באמת. זה הכל. כי כשאתה לבד אין לך מושג מי אתה באמת... מי שאתה מתגלה רק כשאתה עם אנשים סביבך ו"מוגבל" אז... מתגלה העצם שבך שהוא בילתי מוגבל אבל בוחר להגביל את עצמו. כדי שיהיה קיום לעולם. שיהיה קיום לגוונים.. יוצא מכך שהתכלית הם הגוונים והשינויים שבעולם.. והם היו עוד באחדות... לכן כותב הרמב"ם שתורה זו לא תהיה מוחלפת לעולם. כי היא עצמה הרצון של האין סוף.. היא מושרשת בו... וזה מורמז בקבלה בשם "10 ספירות הגנוזות" באין סוף. דהיינו שהריבוי היה נמצא באחדות מאז ומעולם. רצון פשוט. רצונו שזה יהיה כך ולא כך... או כך עלה במחשבה. והבן היטב.
רבי נחמן כותב "אינו בחשיבות כל כך" ולא באופן שלילי כמו שאתה מזכיר, כי מתוך שלא לשמה בא ללמוד בסופו של דבר לשמה. ולכן חייבים ללמוד גם בלי ההבנה של ה"שכל של האחדות" כלשונך... וכותב: "גמרא" ולא סודות התורה. ולא עוד אלא ע"י לימוד תורה בלילה. מגן עליו החוט של החסד שזה אברהם, וחסד הוא בחינת צדקה והיה מעשה הצדקה חסד והוא הבדלה לכן כתוב אל תקרא בהבראם אלא באברהם שמידת החסד בראה את העולם וחסד זה לא כמו שבני האםד חושבים "חיבור ואהבה" אלא ההיפך חסד הוא בחינת הבדלה כמו מעשה הצדקה שמחסר ממנו כדי להטיב עם אחר. לכן גם כל ההנהגות של אברהם היו בבחינת מלחמה... הוא בעבר אחד של העולם ושאר העולם בעבר השני. הוא מסלק את ישמעל לטובת יצחק הוא נלחם ב4 המלכים. "ברית המילה" דהיינו להבדל מה"רע" לכן כתוב באברהם והוא אותו ה"עץ" המוזכר בתורה הזו. ואם לדבר כלשונך.. הרי היתה תכלית לבריאת העולם נקח למשל "מצוה" או רצון של אדם שהוא קורה לו "תכלית" מבחינתו... אחרי הכל האדם בחר ברצון זה ולא אחר. או התורה בחרה במצוו זו ולא אחרת... ולא בכדי... המשמעות של זה היא שהיתה חשיבות לעניין זה דווקא גם בעולם של האחדות או בעולם שלפני הבריאה ולכן בא דווקא דבר זה בגילוי ולא דבר אחר. ולכן לימוד של גמרא בלילה עוזר... הוא מחזיר אותך לאותן נקודות שהיו בדעת של האחדות שזה רצון האחדות שכך יראה הפירוד דייקא עם הרצונות האלה ולא אחרים.. ופה יש בעיה גדולה מאוד עם התורה שלך.. חוסר ההבנה של הניגון האמיתי של העולם התורה המצוות והלימוד שלא לשמה.. כי יש כוח גדול במצוות והאלוקים שברא את העולם הוא אותו האלוקים בדיוק שהיה לפני בריאת העולם על זה אומרים עם ישראל "ה' אחד ושמו אחד" דהיינו הרצון הפשוט המאוחד הוא אחד לגמרי עם הרצונות הנפרדים וכולם נובעים ממנו. לכן קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד. או כמו שכותב בכוזרי... "כוונתך רצויה אך מעשך אינו רצוי" וזה כמו להבדיל יהודי שבא על גויה שהוולד אינו יהודי... ולחילופין... גוי שבא על יהודיה... דהיינו מחשבה של פירוד בתוך מצווה הוולד יהודי... כי אחרי הכל אחרי המעשים נמשכים הלבבות. ואדם שלבוש בחליפה מכובדת לא יתפלש בבוץ.. ויש עוד אין סוף לבאר בזה.
נ. ב. דייקא ע"י הגבלות ואיסורים כביכול מתגלה האור הגנוז של האדם וזה עיניין כסדר... כי טבע הבריאה הוא לא להיות כסדר ובחינת הכל מותר וע"י שאדם שם לעצמו גבולות לא משנה כרגע איזה.. מתגלות מידותיו ועיניין המידות הוא ללא גבול כמו ה' יתברך בעצמו והשכל מאידך גיסא הוא גבולי לכן אפשר להשיג את הבורא רק בלב ולא בשכל כל אחד כפום מה דמשער ליבה. לשם הדוגמה... דווקא בצבא עם הקשיים שבו או בקרב מתגלה אומץ ליבו של האדם ומתגלות בו יכולות פיזיות ונפשיות שהוא לא יידע שטמונים בו והצבא בנוי ממעכת חוקים מאוד נוקשה. איזה אדם במוח בריא ושכל טוב יכניס את עצמו למערכת מגבלות איסורים וקשיים צבאיים מרצון טוב ללא הסבר? ברור שאותם מחב"תים אומרים את מה שאומרים כי החוקים הללו נכתבו בדם יקירי... "ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי בדמייך חיי" דייקא ע"י הקשיים ויסורים בחינת הדמים דייקא ע"י זה תחיי.. ויסכר פי דוברי שקר הדוברים על צדיקי האמת בלעג גאווה ובוז. יש את השקר החילוני... פנימי לו יש את השקר הדתי... וכל עד רום המדרגות עד שמגיעים לשכל צח ומצוחצח ששם זה תורת ה' ממש ללא שקר כלל ואז מתברר שהכל כולל כל הדרכים לשם הכל היה אמת גמור ודייקא רק ע"י דרך ומסילת שקרים זו היה אפשר להגיע לאמת האלוקית העיקר שלא ישקוד על שמריו. ויעלה מדרגא לדרגא תמיד. ורק דרכי המוסרים לנו מאבותינו הקדושים עליהם נסמוך בלבד. ומי שצועק כל הזמן "אמת אמת" חשוד בו שהוא שקרן. אחרי הכל אין מילה בעולם הזה שהיא לא אמת. כי הכל זה הבורא והוא כולו אמת כולו שקר וכו... שקר = אמת שלא בזמנה ומקומה.
חבל שלא הבנת שהאלוקים שמעל הזמן והמקום הוא אותו אלוקים שבתוך הזמן והמקום זה פשוט תהליכים כמו ילד שבגיל מסויים מותר לו רק לינק חלב... ועם התבגרותו מותר לו לאכול בשר וכו כי בגיל ינקות בשר מזיק לו ואז ה"אלוקים" של הטוב והרע אומר לו לא לאכול בשר... ואחרי שהוא מתבגר.. אז אותו האלוקים ממש אבל לפי מדרגתו אז מתיר לו לאכול בשר וכו... או כמו שכותב הרמבם עבודה מיראה ועבודה מאהבה... ולא מפחד גיהנם וגן עדן וזה אין אומרים לכל אדם. מתחילים בפשטות... יש טוב ורע גן עדן וגיהונם להרגיל אדם במצוות ואחרי שהוא מתרגל... אז באם אליו עם דעת האלוקים של הרק טוב... כשלא קשה לו מצד הרגלים כאלה ואחרים לקיים מצוות אז אומרים לו, אין גיהנם או גן עדן וכו עכשיו זה רצון ה' בפשטות. אוהב אותו קיים לא אל תקיים זה לא באמת משנה לו כלום. אתה עושה סלט מטבוחה ועל כל הקושיות שלך אשמח לענות בהרחבה. זה שגילית שיש מקום שהוא בחינת כולו ימין כולו טוב בהיי עתיקא לית שמאלה כלל... כבר קדמוך חכמנו ז"ל ועדיין אל בטלו את תורת משה תורת הטוב והרע. כי היא מתאימה לרוב העם האנשים והנשים הפשוטים עד שיגיעו למדרגה של עבודה גבוהה יותר והתבוננות בטוב הבורא המוחלט שגם הוא גנוז בתורה אבל בצורה מכוסה מאוד שיבין רק מי שראוי להבין לפי מדרגתו. יוצא אם כך... שהכל אחד... והאלוקים אחד הוא וכל הדרכים הן עצמן הים ולא רק מובליות אליו וזה החכמה הגדולה להבין שהתכלית היא לא להגיע לים אלא היא הדרך בעצמה. דבר שנראה שלא הבנת עדיין. הבעיה שאתה כמו החכם בסיפורי מעשיות שחכמתו גרמה לו לאפיקורסות... ודע לך שחכמתו היא אמיתית אבל ללא ענווה ולכן היא רחוקה מאוד מהאמת של הבורא יתברך. חכמה ללא מידות היא סוד שבירת הכלים והתוהו ובוהו. אתה אולי בעלת את תורת משיח אבל שלא כדרכה. והיא עדיין בתולה ולא נגעת בה כלל. והעיקר היא הדרך היא היא התכלית ולא חלילה החכמה.