שם | |
סיסמא |
השאלה שלי היא: למה השיגעון של האדם?
למה אין לאדם מהתחלה הכרה אמיתית של האחדות? או שזה בעצם תהליך אין סופי וגם מי שיש לו אושר אין סופי נמצא בתהליך מתמיד של הכרת המציאות? ואם זה ככה אז זה לא אושר אין סופי אלא רדיפה אחרי אושר אין סופי, ממה שמתואר נראה שאפשר להגיע ל"קליק" ולתפוס את האחדות באופן מתמשך.
אז למה בעצם, והאם לנטייה שלנו להנאות סופיות יש איזושהי סיבה ומטרה מצד ההוויה, חוץ מאשר לגרום לנו להבין את הסופיות שלה? (וגם כאן למה בעצם?)
תודה
עמיחי