...בעולם, מלבד ברצון העצמי שלו עצמו. ומי שבסופו של דבר מחליט מה האדם יעשה, או מה האדם ירגיש וכיו"ב, זה אך ורק הרצון העצמי של האדם. כי האדם קיים, עם רצון עצמי. שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. והאדם עושה את כל פעולותיו ללא כל יוצא מן הכלל, כדי למלא את הרצון העצמי שלו עצמו, כמה שיותר. והאדם לא יכול לעשות שום דבר בעולם, בלי שהוא ירצה אותו קודם לכן. והאדם מוכרח לרצות לעשות משהו, כדי שהוא יעשה אותו. אא"כ הוא עושה אותו, בלי שום בחירה חופשית כלל. שאז, זה כבר לא נחשב שהוא עצמו עושה אותו. והאדם מרגיש טוב או רע, שמח או עצוב, מרוצה או לא מרוצה וכיו"ב, לפי הרצון העצמי שלו, ולא לפי שום דבר אחר בעולם. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז ממילא הוא מרגיש ממנו טוב. ואם האדם לא רוצה איזה דבר, אז הדבר הזה נחשב לדבר רע עבורו. והטוב והרע של האדם, תלויים אך ורק ברצון שלו. ולא משנה איך תהיה המציאות, משנה האם ועד כמה האדם ירצה או לא ירצה אותה. והאדם עמל ומתאמץ כל חייו, למלא את הרצון העצמי שלו. והאדם לא עושה שום דבר, בלי שקודם לכך יהיה לו רצון כלשהו, שהוא מנסה למלא אותו. וכל פעולה ופעולה שהאדם בוחר לעשות, זה הכל כדי... ההמשך, בספר...

...יותר, וממילא הרעיון הזה, מוטמע בתוכו טוב יותר. ובדרך הראשונה, של שינון שעובד על כוח הזיכרון של האדם, בדרך הזאת, האדם צריך מזל גדול, לשנן משהו שהוא קרוב אל האמת. כי ברגע שהאדם לא ממש מתבונן לעומק, על הדבר שאותו הוא משנן, הרי שהוא יכול להטמיע לתוכו כל שטות. לדוגמא: באפשרותו של האדם לשנן מאה פעם, על איזה שטות, שהיא מפחידה. ועל ידי זה להתחיל לפחד ממנה, למרות שהיא שטות. ולכן, צריך מזל גדול, שהמנטרה ושהמסר, אכן יהיה נכון, ושאכן הוא יתאים לאדם. ולעומת זאת, בדרך השנייה, שבה האדם משנן ומתבונן באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה הסיכוי של האדם ליפול באיזה רעיון שגוי, קטן יותר. וגם כאן, יש שני סוגים של שינון. שינון ראשון, הוא מצב, שבו האדם מנסה להבין שוב ושוב, מדוע המנטרה שאותה הוא משנן, מדוע היא נכונה?! והאפשרות השנייה, היא מצב, שבו האדם בודק שוב ושוב, האם בכלל שמנטרה שאותה הוא רוצה להטמיע לתוכו, האם היא בכלל נכונה או לא?! וכאשר האדם מנסה לשכנע את עצמו, שמשהו מסוים נכון, ומשתמש לשם כך בשכל שלו, הרי שהוא מקטין את הסיכוי שלו לטעות ולהטמיע בתוכו איזה רעיון שגוי. אך עדיין קיימת האפשרות, שהוא משכנע את עצמו... ההמשך, בספר...

...לומד לדוגמא היסטוריה, הוא בעצם, לומד להכיר טוב יותר, את העולם שבו הוא חי. ונחדד ונאמר, כי באמצעות לימודי ההיסטוריה, האדם מפתח את הכישורים החברתיים שלו בהווה. כי כל התהליכים שהתרחשו, בכל מקום בעולם בכל זמן שהוא בעולם, הם כולם כל הזמן, מתרחשים בצורות שונות בהווה, אצל כל אדם ואדם. וכאשר האדם לומד היסטוריה על משהו שקרה בעבר, הרי שתת המודע של האדם, מקבל באמצעות זה מסר כלשהו, לגבי, איך האדם צריך להתנהג בחיים שלו, כדי להצליח טוב יותר מבחינה חברתית וכיו"ב. וכל הלימודים שהאדם לומד, למרות שנדמה לאדם שהוא רוכש ידע, הרי שבעצם הוא לומד מתוכם כל מיני תובנות, גם אם הוא לא מבין בדיוק, מה המוסר השכל של כל דבר. וכל התובנות שהאדם לומד מכל מקצוע שאותו הוא לומד, הרי שבנוסף על כך, האדם, תוך כדי הלימודים שלו בכל תחום, תוך כדי זה הוא משפר את היכולות האישיות שלו, גם בכל שאר התחומים. כי כדי להצליח בכל תחום, לשם כך צריך האדם לשפר את היכולות האישיות שלו. וכאשר האדם לומד איזה נושא, הרי שתוך כדי זה, האדם בעצם משפר את היכולות האישיות שלו. וממילא, הוא משפר גם את היכולת שלו ליהנות טוב יותר בחיים. אז כפי שאמרנו, בשלב הראשון... ההמשך, בספר...

...בחוויה האישית שלו. וזאת הסיבה שהרבה אנשים יש להם פחד להתחייב, דווקא אחרי שהם כבר התחילו להתחייב. כגון לדוגמא בקשר זוגי, שהאדם נכנס לקשר זוגי, דהיינו, יוצר לעצמו מחוייבות אישית כלפי בן הזוג / בת הזוג, ואח"כ כאשר הקשר הזוגי מתפתח יותר, אז לפעמים האדם מקבל "רגליים קרות" ומפחד ממחוייבות ומפחד להתחייב כלפי בן הזוג / בת הזוג. וזה משום, שמצד אחד האדם מבין, שבלי מחוייבות אישית כלשהי, הוא לא יוכל להיות בקשר זוגי. אבל מצד שני האדם לא רוצה יותר מידי תחושה של מחוייבות, שהוא חושב שהיא תיקח לו את החופש האישי שלו. וזה שהאדם מפחד להתחייב, זו גם אחת מהסיבות, לכך שהאדם חווה חוסר מוטיבציה לעשות דברים כאלו ואחרים. כגון לדוגמא חוסר מוטיבציה ללמוד / חוסר מוטיבציה לעבוד וכיו"ב. שהם נובעים, מכך שהאדם לא רוצה לחוות מחוייבות כלפי העבודה שלו וכלפי הלימודים שלו. דהיינו, אין לאדם מוטיבציה לעבוד או ללמוד, גם משום שהוא חווה שהוא מוכרח ללמוד ולעבוד. ולכן האדם חווה שהעבודה שלו לוקחת לו את החופש, ואז יש לו חוסר מוטיבציה בעבודה, כי הוא מרגיש שהיא פוגעת לו בכבוד, כי הוא כאילו עובד בכפייה, כי הוא חייב לעבוד. ואז אין לאדם... ההמשך, בספר...

...ויתבאר, כיצד לפעמים, דווקא זה שהאדם מנסה לשמור על הבריאות, למה דווקא זה עלול לפגוע בבריאות של האדם, גם בבריאות הגופנית וגם בבריאות הנפשית שלו? ויתבאר גם, כיצד לשמור על הבריאות הנפשית והבריאות הגופנית, בלי להשיג בטעות את התוצאה ההפוכה? ועוד. ובפשיטות העניין הוא, שככל שהאדם לחוץ יותר וככל שהאדם נמצא יותר בחרדה ובפחד, כך גם הבריאות הנפשית וגם הבריאות הגופנית שלו, שתיהן מושפעות לרעה ברמה כלשהי. וככל שהאדם רגוע יותר ברמה הנפשית, כך ממילא הבריאות הנפשית שלו וגם הבריאות הגופנית שלו, שתיהן טובות יותר. ומשום כך, יש כאן פרדוקס. והוא, שמצד אחד, ההיגיון אומר, שמי שרוצה לשמור על בריאות הגוף והנפש שלו, עליו לעשות כמה שיותר פעולות, כדי לגרום לכך לקרות. ולשמור על הבריאות הנפשית פירושו, לדוגמא: להשתדל כמה שפחות לכעוס, ולהשתדל כמה שפחות להיות בלחץ נפשי, ולהשתדל לדבר בצורה כמה שיותר רגועה, ולהשתדל להימנע ממריבות וויכוחים מיותרים. וכיו"ב כל שאר הדרכים שהאדם יכול לעשות, כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלו. ולשמור על הבריאות הגופנית פירושו, לאכול בצורה נכונה, ולשמור על תזונה נכונה, ולאכול כמה שיותר אוכל בריא, וכמה... ההמשך, בספר...

...היא, שהאדם מרגיש ריקנות מכל מה שיש לו, ולכן האדם כל הזמן מעלה את הרף. וכל הזמן נדמה לאדם, שאם הוא רק יעשה איזה דבר, אז הוא יגיע לשקט הנפשי. וכל ההסברים שהאדם מסביר לעצמו, מדוע הוא רוצה להחליף אווירה וכיו"ב, זה הכל רק צורות שונות של תת המודע של האדם, לבטא את זה שאין לאדם סיפוק ממה שיש לו. והנקודה היא, שהסיבה שהאדם מרגיש חוסר סיפוק בחיים / חוסר עניין בעבודה / עייפות כרונית / חוסר אנרגיה וכיו"ב, זה הכל רק משום שתת המודע של האדם לא מוצא מנוח. דהיינו, תת המודע של האדם עוד לא מצא את האושר שיש בכל דבר. והדבר הזה בא לידי ביטוי, בכך שהאדם לא מוצא את עצמו וכולי. והפיתרון לכל הבעיות האלו, הוא בראש ובראשונה על ידי זה שהאדם מבין את מצבו. דהיינו, על האדם להבין את האמת, מדוע באמת הוא לא מוצא סיפוק בעבודה ובזוגיות שלו וכיו"ב. ועל האדם להבין, שהכל זה ביטויים שונים, לכך שהוא לא מוצא את האושר, שיש בכל דבר בחיים. ואחרי שהאדם מבין את כל זה, עכשיו השאלה הנשאלת היא, איך בעצם יכול האדם להגיע אל האושר המיוחל? ואיך ישרוד האדם, עד שהוא יגיע אל האושר המיוחל? והתשובה היא, כי מהות האושר, היא הבנה. כי הבנת המציאות,... ההמשך, בספר...

...באמת גרוע מבחינת המציאות, והוא משקר לעצמו וחושב בחשיבה חיובית ואופטימית, שיהיה לו רק טוב וכיו"ב, למרות שלא כך הוא הדבר. וכאשר האדם מאמין בעצמו בדבר שהוא אינו אמיתי, וכאשר יש לאדם בטחון עצמי גבוה שקרי, למרות שבאמת הוא לא יכול לעשות את הדבר שהוא מאמין בעצמו שהוא יכול לעשות אותו, הרי שהדבר הזה רק מכניס את האדם לחרדה פנימית עמוקה, שמא הוא לא יצליח לעמוד במשימה שלו. כי הלב של האדם יודע את האמת, שהאדם רק משקר את עצמו וחושב חשיבה חיובית ומאמין בעצמו וחושב בצורה אופטימית ומעמיד פנים שיש לו ביטחון עצמי. והלב שיודע את האמת, הוא מפחד עוד יותר, שמא יקרה דבר רע. כי האדם מבין, שהוא רק משקר את עצמו. ואין הכוונה לומר שעל האדם לחשוב בחשיבה שלילית או להיות פסימי ולא להאמין בעצמו ולהביא את עצמו למצב של חוסר ביטחון עצמי. כי גם זה עצמו, מכניס את האדם לחרדות ולפחדים. והכוונה היא לומר, שהדבר הטוב ביותר בעולם הוא, חשיבה אמיתית וחשיבה ריאלית שנצמדת לאמת בלבד. ז"א על האדם להתרגל להפסיק לחשוב בצורה חיובית או לחשוב בצורה שלילית, ועל האדם להתרגל להפסיק להסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה, ועל האדם להפסיק... ההמשך, בספר...

...ונסביר: יש כאן שני נושאים שצריך להתבונן בהם. והראשון הוא, האם באמת האדם בוחר בבחירה חופשית לחוות פחד וחרדה? והנושא השני הוא, למה ומהי הסיבה שבגללה האדם בוחר לחוות פחד וחרדה מתוך בחירה חופשית של עצמו? וכאן, לא נסביר לעומק למה האדם בוחר בבחירה חופשית מלאה לחוות פחד וחרדה. אבל כן נראה, שהאדם הוא עצמו זה שבוחר בבחירה חופשית, לחוות פחד וחרדה. והדרך לגלות שהחרדה של האדם היא חרדה רצונית, היא על ידי זה שמבינים את מהות החרדה והפחד של האדם. והמהות של החרדה והפחד של האדם, היא הרצון העצמי של האדם, שהאדם רוצה כרצונו החופשי. פירוש: כי חרדה קיימת, כאשר האדם רוצה איזה דבר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. ותכף ומיד שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, תכף ומיד נוצרים אצל האדם חרדה ופחד כלשהם, שמא המציאות לא תהיה כרצונו. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו, וככל שהאדם רוצה יותר שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, כך ממילא האדם חווה התקפי חרדה והתקפי פאניקה חזקים יותר, מכך שהוא חושש, שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. והרעיון הוא, שהחרדה והפחד שיש לאדם, הם רק בגלל מה שהאדם רוצה. כי לאדם יש לדוגמא רצון... ההמשך, בספר...

...לכך הוא, כי כדי להשיג מטרה כלשהי, לשם כך צריך האדם לרצות להשיג את המטרה. וכדי להצליח בבחינה, לשם כך צריך האדם לרצות להצליח בבחינה. וככל שצריך לעשות יותר מאמצים, כדי להצליח בבחינה, כך האדם, צריך יותר רצון, להצליח בבחינה. כי הרצון, הוא זה שמאפשר לאדם, להתאמץ, כדי להצליח בבחינה. והנה, כדי להצליח בבחינה לשם כך צריך האדם להקדיש המון זמן וסבלנות, כדי ללמוד לבחינה. וכדי שתהיה לאדם את הסבלנות ללמוד לבחינה, לשם כך צריך האדם לייחס חשיבות לבחינה, כדי שיהיה לו רצון להשקיע מאמץ ללמוד לבחינה. והדבר הזה גורם לכך, שכאשר האדם מגיע לבחינה, הוא לפעמים מייחס יותר מידי חשיבות לבחינה. רק בגלל החשיבות שהוא ייחס לבחינה, כדי שיהיה לו רצון ללמוד לבחינה. והדבר הזה נכון, גם ברמה הכללית. לפעמים, המאמץ שהאדם משקיע כדי להשיג איזה דבר, המאמץ הזה, גורם לאדם לייחס חשיבות לאותו הדבר, בצורה לא מדויקת. כי דרך הטבע היא, שאם משקיעים המון מאמץ כדי להשיג משהו, כנראה שהוא חשוב. ולפעמים האדם משקיע מאמץ רב באיזה עניין, ובגלל זה הוא שוכח להסתכל על הדבר בפרופורציה הנכונה. וכאשר האדם מגיע לרגע הבחינה, עליו לזכור: כי למרות כל המאמצים... ההמשך, בספר...

...ספציפית שיש בעולם, עומד מאחוריה שכל והיגיון כלשהו. וזה שרוב בני האדם לא מפחדים מאיזה דבר, זה עדיין לא אומר שהוא לא מפחיד. ובכל פחד וחרדה, יש היגיון כלשהו. וגם אם הפסיכיאטר / פסיכולוג לא מבין את השכל ואת ההיגיון שיש בפוביה ובפחד, הרי שמצד האמת, מאחורי כל שיגעון יש שכל אמיתי כלשהו, ומאחורי כל פוביה ספציפית, יש שכל ספציפי ופחד אמיתי ספציפי, שהוא זה שיוצר את אותה פוביה ספציפית. ודרכי הטיפול בפוביה, רבות הן. ואחד מהטיפולים המרכזיים להתמודדות עם פוביות, הוא, שחושפים את האדם בצורה הדרגתית (הקהיה שיטתית), או בבת אחת (טיפול בהצפה), לדבר שממנו הוא מפחד, כדי ללמד אותו שאין לו ממה לפחד, מאותו הדבר שעושה לו פוביה. וזה כמובן, יעיל, אבל לא יעיל עד הסוף ולא יעיל באופן מוחלט. כגון לדוגמא, אדם שנפגע באיזו שריפה, ויש לו סיוטי לילה וסיוטים בשינה, מכך שהוא סובל מפוסט טראומה, מאותה השריפה שפגעה בו. והאדם הזה סובל מהתקפי חרדה חזקים, מכך שאולי תוך כדי שינה תפרוץ אש, ותשרוף אותו. ואדם כזה, יכול בגלל פוסט הטראומה שלו, לסבול גם מפוביה חזקה ביותר, מפני אש. וכל דבר שמזכיר לאדם חום של אש, יכול לעורר באדם תסמינים של... ההמשך, בספר...

...שלה, ועובר להתמודד עם בעיה אחרת, הרי שזו התמודדות לא יעילה. על האדם לנסות ולהשתדל לקחת בכל פעם, רק גורם אחד מתוך כל הבעיה הגדולה ולהתמודד רק איתו. בהיבט של הסתבכות מחשבתית וספקות, על האדם לקחת מחשבה אחת כלשהי ולאמת אך ורק אותה. ז"א, לא לקפוץ ממחשבה למחשבה, אלא להתמקד במחשבה אחת בודדת, ולפצח את הנכונות שלה. על האדם לקחת את סך כל השאלות שלו, לבחור שאלה אחת כלשהי ולחקור אותה עד הסוף. עד הסוף, פירושו עד שהשאלה נעלמת לגמרי. אם השאלה עדיין קיימת, הרי שהאדם לא פתר אותה עד הסוף. סוף של שאלה יכול להגיע, 1 - או כאשר האדם מוצא תשובה, 2 - או כאשר האדם מבין שאין בכלל שאלה. כגון, כאשר השאלה אינה רלוונטית. כאשר האדם מסיים עם שאלה אחת באמת, השאלה הזאת יורדת מהראש לגמרי. יתכן שתחזור שאלה אחרת קשורה / דומה, אך השאלה הקודמת כבר לא תחזור. על האדם לקחת שאלה כלשהי, ולא לעזוב אותה, עד שהיא נעלמת לגמרי. כאשר האדם קופץ משאלה לשאלה (פיזור מחשבתי / חוסר ריכוז), הוא לא יכול להתקדם לשום מקום. מצד שני, על האדם גם לדעת לנטוש שאלות, כאשר הוא מגלה שהן אינן מהותיות. ז"א אם האדם מתחיל לחקור שאלה מסוימת, ובאמצע הוא קולט... ההמשך, בספר...

...אצלו חרדה. והפחד הוא תמיד, כאשר יש ספק. וכאשר אנחנו אומרים שהאדם יכול לצאת מכל החרדות ומכל הפחדים, הכוונה היא בצורה טוטאלית. בצורה שבה האדם, כאילו מאבד את חוש הפחד לגמרי. והאדם מגיע לסוג של שקט נפשי מוחלט, ללא כל ספק, ללא כל טרדה, ללא כל חשש. והאדם, כאדם בוגר חווה מצב, שבו, הוא מרגיש בדיוק, כמו שתינוק קטן שנולד מרגיש. דהיינו, ללא כל שאלה, אלא אך ורק שקט נפשי מוחלט. כי ברגע הראשון שהאדם נולד, הוא נולד כמו לוח לבן חלק, ללא כל פחד וללא כל שאלה וללא כל ספק וללא כל חשש. וכאשר האדם נולד, הוא בעצם חי אך ורק את הרגע הזה. כי הרי זיכרון עדיין אין לו. וממילא גם שאיפות אישיות לגבי העתיד אין לו לתינוק. אלא הוא חי אך ורק את הרגע הזה. ואם הוא שבע ובריא באותו הרגע, יש לו שקט נפשי מוחלט. והאדם, כאדם בוגר, יכול להגיע למצב הזה. ומאחר שהאדם נולד כלוח לבן חלק ללא כל חרדה ופחד, ממילא זה אומר שהחרדות והפחדים הם לא חלק מהאדם. וגם אם יש לאדם חרדות קיומיות שמלוות אותו כבר שנים, וגם אם נדמה לאדם שכאילו החרדות שלו הן חלק בלתי נפרד ממנו, על האדם להבין, שהחרדה, היא לא חלק ממנו, כי הוא לא נולד עם חרדה. וכל החרדות והפחדים... ההמשך, בספר...

...נגד רצונו, והדבר הזה יוצר אצל האדם כעס. האם זה טוב לכעוס? את זה צריך האדם להבין לבד. על האדם לבדוק, האם הכעס גורם לו להרגיש טוב יותר או לא. מה שכן, השאלה היא, למי שלא רוצה לכעוס, איך בעצם אפשר להפסיק לכעוס? והתשובה היא, כי יש דבר אחד שמנטרל כעס, והוא הבנה. והבנה משמעותה היא, שהאדם מבין מדוע הדברים הם כפי מה שהם, ולא כפי מה שהוא רוצה. ואז, הרצון של האדם מתאים למציאות, ואז הוא נרגע וחי בשלום עם עצמו וסביבתו. ולכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כעס, היא על ידי הבנה. כאשר משהו מכעיס את האדם, על האדם לנסות להבין מה בדיוק מכעיס אותו. ולנסות להבין למה באמת המציאות היא כפי מה שהיא, ולא כפי מה שהוא רוצה. וככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך הוא חי איתה יותר בשלום. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך, שלפעמים הרצון להבין את האירוע יוצר עוד יותר כעס. כי לפעמים הרצון של האדם להבין את מה שקרה, גורם לכך שהוא מנסה להבין, ומגלה שהוא עוד יותר לא מבין. וצריך מראש לקחת את זה בחשבון, שכאשר מנסים להבין את המציאות כדי לחיות איתה בשלום, לפעמים עוד יותר לא מבינים והכעס יכול בכלל לגדול. אך בסופו של דבר, אם יבין האדם את... ההמשך, בספר...

...לא רוצה לסבול מחרדה ופחד, עליו לחזק את הצד השכלי שלו, שיוציא אותו מהחרדה ומהפחד. ואם לדוגמא אדם מאמין באלוהים. והוא מרגיש, שככל שהוא מאמין יותר באלוהים, כך יש לו פחות חרדות ופחדים, אז אם האדם הזה רוצה לא לסבול מהחרדות והפחדים שלו, עליו לחזק אצל עצמו את האמונה באלוהים שלו. וכך גם כל כיו"ב. וזו זכותו המלאה של האדם להחליט, שהוא לא רוצה לחזק אצל עצמו את השכל שלו על חשבון הרגש שלו. ושהוא מעדיף להמשיך לחיות בדמיונות ולהמשיך לסבול מחרדה ופחד. אבל, אם האדם חושב, שהרגשות שלו והדמיון שלו, הם אלו שאחראיים לכך שהוא סובל מפחד וחרדה, עליו להבין, שכדי לצאת מהחרדה ומהפחד, עליו לחזק את השכל שלו, שבעיני האדם עצמו, הוא יכול להוציא אותו מהחרדה ומהפחד. ואיך לחזק את השכל? תשובה: כפשוטו. ראשית כל ברמה הפשוטה ביותר, אפשר לחזק את השכל, על ידי זה שמשתמשים בו יותר ומפעילים אותו יותר. כגון לדוגמא על ידי משחקי חשיבה ומשחקי אסטרטגיה, כגון שחמט / סודוקו וכיו"ב. ולחזק את השכל, אפשר לעשות זאת אפילו על ידי פתירת תרגילים מורכבים במתמטיקה או בכל תחום המדעים המדויקים. והרעיון הוא, שחיזוק השכל הוא כפשוטו ממש. שעל האדם לעשות... ההמשך, בספר...

...אנשים מבוגרים משחקים במשחקים ומתעסקים בשטויות כאלו ואחרות, הרי שיש הבדל מרכזי, בין הילדים לבין המבוגרים. והוא, שאצל המבוגרים, המשחקים הם בד"כ הרבה יותר מורכבים וממילא גם הרבה יותר מעניינים. ומי שיתבונן בעניין יראה, שגם אנשי עסקים שעוסקים בלקנות ולמכור חברות, וגם אנשים שמשקיעים את כספם בשוק ההון וכיו"ב, הרי שמצד האמת הם בסך הכל משחקים בסוג של מונופול מתוחכם. וכפי שאכן נהוג לומר, "לשחק בבורסה". כי מה שהשתנה, זה בעיקר הצורה החיצונית של המשחק ורמת המורכבות שלו. כי כאשר האדם הוא ילד קטן, אז הוא משחק במשחקים שלו. שרמת המורכבות שלהם, היא לא כ"כ גדולה. וכדי לשחק במשחקי ילדים, אין צורך לעשות לפני כן תואר באוניברסיטה. וכדי לריב על שטויות של ילדים, לא צריך לשם כך כישורים מיוחדים. וכאשר האדם מתבגר, אז הוא כל הזמן רוכש כישורים חדשים ויכולות חדשות, וכל הזמן הוא משדרג את רמת המשחקים, שבהם הוא משחק. ורמת המורכבות של הדברים שבהם האדם מתעסק, היא עולה כל הזמן, לפי רמת הכישורים האישיים של האדם, שהם בד"כ משתפרים כל הזמן. ועל האדם חובה להבין ולזכור, שכמו שהוא מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים המהותיים שלו, כך גם... ההמשך, בספר...

...ביותר ואל החרדה הגדולה ביותר שלו. ובפשיטות, החרדה הגדולה ביותר והפחד הגדול ביותר של האדם, הוא, שהוא ירגיש רע וסבל אין סופי. כי מי שלא אכפת לו להרגיש רע וסבל אין סופי, ממילא הוא לא מפחד ולא נמצא בחרדה משום דבר בעולם. ומי שרוצה להשתחרר מכל החרדות והפחדים שלו, עליו לחקור היטב היטב לעומק, את הסיבה שבגללה הוא כ"כ לא רוצה להרגיש רע. ולא בהכרח שיש לזה פתרון, אלא שעל האדם להבין את העניין הזה היטב. כי אם לדוגמא יתברר שאין לזה פתרון, ושמוכרח שהאדם לא ירצה להרגיש גם רע, אז ממילא זה אומר שמוכרח שיהיו לאדם חרדות ופחדים, וממילא זה אומר שאין טעם להילחם בחרדות ובפחדים עד הסוף, כי אין להם סוף, כי מוכרח שהם יהיו קיימים. ועל האדם לחקור היטב, מה הוא מגדיר כרע ומה הוא מגדיר כטוב. והאם הרע הוא באמת שונה מהטוב? ולמה הרע הוא רע והטוב הוא טוב? ולמה הוא רוצה רצון כזה או אחר? כי הרצון, הוא זה שמחליט בסוף, האם זה טוב או רע. ועל ידי זה שהאדם חוקר את הדברים עד סופם, אז בסופו של דבר האדם מבין היטב, מאיזה פחד וחרדה הוא יכול להשתחרר לגמרי, ומאיזה חרדות אי אפשר להשתחרר. והכל זה על ידי חיפוש הפחד והחרדה הגדולים ביותר, והתמודדות... ההמשך, בספר...

...לאהוב את עצמך בלי שום סיבה? והתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית, והיא שלמרות ש כן אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים. הרי שבהחלט אי אפשר לאהוב את עצמך בלי שום תנאים באופן מוחלט ובשלמות. ז"א האדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים, באופן יחסי. אבל האדם לא יכול לאהוב את עצמו בלי שום תנאים, באופן מוחלט. ולמה? כי יש שני סוגים של אהבה. יש אהבה עם שכל ויש אהבה בלי שכל. ואהבה עם שכל, פירושה, שהאדם אוהב איזה דבר, בגלל שהוא חושב בשכל שלו, שהדבר הזה הוא יותר טוב מאשר רע. ואהבה בלי שכל, פירושה, שהאדם לא שונא את הדבר, לא בגלל שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את עצמו, הרי שהוא לעולם לא יצליח לאהוב את עצמו בלי סיבה. כי יש כאלו (מורים רוחניים / פסיכולוגים / מאמנים אישיים וכיו"ב), שמנסים ללמד את האדם לאהוב את עצמו, על ידי זה שתהיה לו חשיבה חיובית, ועל ידי זה שהוא יאמין בעצמו, ויסתכל על חצי הכוס המלאה, ושימצא בעצמו נקודות טובות, ושיחפש את מה שטוב בו, ושעל ידי זה הוא יוכל לאהוב את עצמו. וכל השיטות האלו, מלמדות את האדם, איך לאהוב את עצמו עם תנאים, ואיך... ההמשך, בספר...

...שמניעים את האדם. והאדם, שלא מבין בשלמות את המשמעות האמיתית של לחיות בלי שום פחד לגמרי, ולחיות בלי שום חרדה לגמרי, נדמה לו בטעות, שלא לפחד כלל, זה יכול להיות רע. כי בלי שום רצון כלל, זה נדמה לחיים מאוד משעממים, עד מוות. ומה שקורה זה, שהרבה פעמים, האדם מפחד להשתחרר מכל הפחדים ומכל החרדות שלו, בגלל שהוא מפחד שזה יביא אותו למצב של תחושת ריקנות ותחושת שעמום וכולי. והאדם, מפחד לחיות במצב שנראה לו כחוסר משמעות מוגדרת. ולכן, הוא ממשיך לשמור על הקיום של הפחד והקיום של החרדה. וכאשר האדם רוצה ומוכן בעצם לכך שיהיו לו חרדות ופחדים, הרי שזה פתח לכך שיהיו לו גם הפרעות נפשיות שנובעות מהפרעות חרדה וכיו"ב. כי ברגע שפותחים את הפתח לקיום של החרדות, ממילא יש גם הפרעות חרדה וכולי. ועכשיו חובה להתרכז ! כי אי אפשר להגדיר מראש, כמה פחד וחרדה יהיו בדיוק. כי אם האדם יבחר את המינון של החרדה ושל הפחד שלו, הרי שזה כבר לא יהיה פחד וחרדה. וכדי שיהיה פחד וחרדה, לשם כך, מחוייב שזה יהיה נגד רצונו של האדם. כי אם הפחד הוא בדיוק כפי העוצמה שהאדם רוצה, הרי שזה כבר לא מפחיד אותו. והחרדה חייבת להיות נגד רצונו של האדם, כדי שהיא... ההמשך, בספר...

...יודע מהו. והסיבה לכך שהאדם לא מוצא פתרון לבעיה כלשהי, היא אחת משתי אפשרויות. או שאין באמת פתרון לבעיה. או שיש פתרון לבעיה, אך האדם עדיין לא יודע אותו. וכאשר האדם מחפש פתרון לבעיה, הוא צריך לצאת מנקודת הנחה שאולי יש פתרון, כי אחרת אין טעם לחפש פתרון. וכל זמן שמבחינה שכלית יכול להיות פתרון, אפשר להניח שיש פתרון, ולחפש אותו. וכאשר האדם מנסה למצוא פתרון ולא מוצא את הפתרון, הרי שזה נובע משום חוסר ההבנה שלו את שורשי הבעיה. לדוגמא: נניח שהאדם מנסה לפורר סלע קשה כלשהו ללא הצלחה. ונניח שהאדם מנסה עוד דרך ועוד דרך לפורר את הסלע, אך ללא הצלחה. מה אפשר לעשות במקרה כזה? במקרה כזה על האדם לנסות להבין מאיזה חומרים עשוי הסלע, ודרך זה לנסות להבין איך לפורר אותו. ואם האדם מגלה שיש חומר אחד בעייתי שמונע ממנו לפורר את הסלע, הרי שגם כאן, על האדם לנסות לגלות את המרכיבים שמהם עשוי אותו החומר הבעייתי, וכן הלאה. וככל שהאדם מתבונן טוב יותר, על החומרים שמהם עשוי הסלע שאותו הוא מנסה לפורר, וככל שהאדם לומד ומבין טוב יותר את התכונות השונות של החומרים האלו, כך קל יותר לאדם למצוא את הפתרון איך לפורר את הסלע. כי הסיבה... ההמשך, בספר...

...משתי חרדות. 1 - החרדה הראשונה, שבגללה הוא הגיע לטיפול הפסיכולוגי. שהיא רק הודחקה, אך לא באמת טופלה. 2 - חרדה נוספת, לגלות, שהטיפול בחרדה שהוא קיבל, הוא לא עובד. דהיינו, חרדה נוספת, לגלות, שהאמונה העצמית שלו, והביטחון העצמי שלו, הם שקר, ולא באמת יעזרו לו, להתמודד עם הפחד הראשון, שהוא עכשיו, עדיין רק מודחק בלבד. כך, שמי שהולך לפסיכולוגים ומקבל טיפול פסיכולוגי בחרדה, עליו לדעת, שכל זמן שהוא לא מקבל טיפול אמיתי, להיפטר מהחרדה עצמה. דהיינו, לנטרל את הרצון העצמי שלו, שרוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, כל זמן שהוא רק מדחיק את הפחד שלו, הרי שבעצם הוא רק מוסיף לעצמו עוד הפרעות חרדה לחיים שלו. ועוד נחדד, כי עצם הטיפול נגד חרדה שהאדם מקבל, הוא עצמו מחזק אצל האדם את המחשבה, שהחרדה שלו באמת מוצדקת, ושהוא צריך לטפל בה. לדוגמא: טיפול שמנסה לשכנע את האדם להאמין בעצמו, שהוא יצליח להשיג את המטרה שלו. הוא בעצם, מחזק אצל האדם את המחשבה, שיכול לקרות לו דבר רע, אם הוא לא ישיג את המטרה שלו. וכפי שכבר ביארתי עניין זה, במקומות אחרים. ולמה חלק מהפסיכולוגים מטפלים בדרך הזו, למרות שהיא לא באמת עוזרת לפתור את... ההמשך, בספר...

לקריאת קטעים נוספים מהספר "שקט נפשי אמיתי", לחץ כאן ...