דיבור / ביקורת חיובית - מה הופך דיבור לטוב וביקורת לביקורת בונה? הסוד של: מהו שורש *כל* ...

דיבור / ביקורת חיובית - מה הופך דיבור לטוב וביקורת לביקורת בונה? דיבור טוב. כולם אוהבים טוב וכולם רוצים לשמוע טוב. מה הופך דיבור לטוב? הגורם האחראי לכך שדיבור יהיה טוב, הוא הדעת. ככל שהדיבור של האדם מקושר יותר אל הדעת והמחשבה שלו, הדיבור נחשב לטוב יותר... את כולם באמת ודן את כולם לכף זכות. כאשר הדיבור של האדם מגיע מהדעת שלו, הדיבור של האדם חייב להיות טוב, מאחר שהוא גורם לזה ששומע את הדיבור להרגיש טוב יותר. דיבור עם דעת, תכליתו לקרב את השומע אל הטוב. דיבור עם דעת אוהב את השומע ומאפשר לו לאהוב גם את עצמו. בשורה התחתונה, ככל שהדיבור אותו מוציא האדם מפיו מחובר יותר אל הדעת והמחשבה, כך הדיבור עצמו הופך להיות טוב יותר. בשורה התחתונה: חשוב בטרם תדבר. חשוב טוב על כל התמונה המלאה. שים את עצמך במקומו של חברך. נסה להבין את הצד השני. ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. רק כאשר תבין את הצד השני בדיוק כפי שאתה מבין את עצמך, רק אז באפשרותך להעביר אליו ביקורת בונה וחיובית. הרעיון שעומד מאחורי: פוליטיקלי קורקט / תקינות פוליטית / לשון נקייה / יופמיזם = דיבור שנאמר בצורה טובה ושאינו פוגע בשומע. לומר תודה, סליחה, בבקשה + אינטונציה מתאימה של הדיבור = דיבור חיובי וטוב שמגיע בגובה העיניים, מתוך קבלת השני וללא התנשאות מעליו. ככל שהדיבור מגיע יותר מהדעת, כך הוא טוב...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

הסוד של: מהו שורש *כל* המציאות/ה"אני" / כל הסיבות / הנאה סבל? ועוד - חלק 1

הסוד של: מהו שורש כל המציאות/ה"אני" / כל הסיבות / הנאה סבל? ועוד - חלק 1 במאמר הזה יתבארו הרבה נושאים וסודות עמוקים. ביניהם העניין של שורש "האני" של האדם ומהי מהותו? מהו שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון של האדם? מהו הרצון הפנימי ביותר של האדם? מהם... שכולו טוב. שבו האדם תמיד מרגיש טוב בשלמות. אלא שבכל פעם רמת השלמות הזאת עולה, על ידי זה שהרצון של האדם בכל רגע הופך להיות גדול יותר, ועל ידי זה האדם נהנה יותר מהמציאות בכל רגע חדש עד אין סוף. ובין הציר של הטוב והרע לבין הציר של העולם שכולו טוב, יש נקודת מפגש. ונקודת המפגש הזו היא השתוות הרצון, שהיא המצב שבו האדם מיישר קו עם המציאות. ומי שרוצה להגיע להנאה אין סופית, עליו לעבור דרך הנקודה שבה הוא מיישר קו עם המציאות. פירוש: כי מי שרוצה להגיע לנקודה שבה הוא תמיד ירגיש אך ורק טוב, ושבנוסף רמת ההנאה שלו מהמציאות רק תעלה כל הזמן, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת החיבור שיש בין הציר שמעורב בו טוב ורע, לבין הציר שבו יש אך ורק טוב תמיד עד אין סוף. ונקודת החיבור שיש בין הצירים האלו, היא נקודת ההשתוות, הנקודה שבה האדם מאפס את הרצון שלו ומשווה אותו למצב של המציאות בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו, הנקודה שבה האדם משווה את הרצון העצמי שלו אל המציאות, נקודה שבה האדם חווה את ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה...⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...