רצונות. כל פעולה אותה מבצע האדם מתחילה ברצון פנימי כלשהו שקורא לאדם לבצע את הפעולה.

האדם אינו עושה שום דבר שאותו הוא אינו רוצה לעשות.

גם אם האדם לא ממש מרוצה מהבחירה אותה הוא קיבל, עדיין הוא רצה לבחור בה יותר מאשר באלטרנטיבה שלה.

פעולה מתחילה ונוצרת מהרצון.

מי שיתבונן יראה, כי כל רצון נוצר מרצון אחר מוקדם יותר ופנימי יותר.

הרצון הפנימי, הוא התכלית והמטרה של הרצון החיצונית והפעולה המעשית.

לדוגמא, האדם מכוון את השעון המעורר בלילה לבוקר. פעולה זו נובעת מהרצון לכוון את השעון המעורר לבוקר. הרצון עצמו נובע מהרצון לקום בבוקר, שנובע מהרצון ללכת בבוקר לעבודה, שנובע מהרצון להתפרנס, שנובע מהרצון שיהיה לאדם את צרכיו וכולי.

ככל שהאדם חוזר אחורה ופנימה אל מעמקי הרצון שלו, כך הוא מגלה שכמות הרצונות מצטמצמת לה.

ככל שהרצונות פנימיים יותר, כך הם הופכים לבסיסיים יותר, שורשיים יותר, ודומים יותר אצל כל בני האדם, בעלי החיים וכולי.

מי שיתבונן יראה, כי ככל שהאדם ממוקד יותר ברצונות החיצוניים שלו, כך הוא מגדיל את כמות הרע שיש לו בחיים.

הרצון החיצוני ביותר, הוא הרצון שמניע את הפעולה הסופית והספציפית.

ככל שהרצון חיצוני יותר, כך קיימות יותר אלטרנטיבות שהמציאות תתנגש עם הרצון.

רצון שונה מ: מציאות = רע.

רצון = מציאות = טוב.

ככל שהאדם מעמיק ומזדהה עם הרצון הפנימי שלו, דהיינו, שהאדם זוכר תמיד לקשר את הרצון הסופי והאחרון שלו לרצון הפנימי והראשון שלו, כך חייו טובים יותר.

ככל שהרצון פנימי יותר, כך קיימות יותר אפשרויות של מציאות שבהן הרצון יתאים למציאות.

ברמה המעשית זה אומר, כי על האדם לחקור את הרצון שלו לעומק, עד שהוא יגיע לרצון הראשון שבגללו הוא רוצה את כל שאר הרצונות שלו, שיוצרים את חייו של האדם.

הדרך לעשות זאת, היא על ידי שאלת שאלות.

שאלת שאלות = לא לקבל שום דבר כמובן מאליו = לא להניח שום הנחת יסוד שאינה מאומתת בוודאות = לחקור את הסיבות של הסיבות עצמן.

קח פעולה כלשהי וחקור את הרצון שיצר אותה.

בדוק מהו הרצון שיצר את הפעולה? מהי הסיבה ומהו הרצון הפנימי יותר שיצר את הרצון החיצוני הזה? מהי הסיבה של הסיבה עצמה ומהו הרצון הפנימי יותר של הרצון?

בסופו של תהליך תגיע לרצון אחד. חקור גם את הרצון הזה עצמו. מדוע אני רוצה את הרצון הראשון עצמו. כך תגיע לרצון יותר עמוק. חקור גם אותו, עד שתגיע לנקודה שתדע שזאת האמת, עד שתבין שבאמת זאת הסיבה שבגללה אתה עושה את כל מעשיך.

כאשר האדם מגיע לשורש הרצון שלו, הוא עדיין ממשיך לרצות רצונות שונים. רק שהם כולם מקושרים לרצון הראשון שממנו נובעים כל הרצונות כולם.

כאשר האדם מקשר תמיד את הרצון הסופי לרצון הראשון באמת, על ידי זה הוא מגיע למצב שבו כמות האלטרנטיבות שלו למלא את הרצון הראשון היא אין סופית.

רצון שאינו תלוי בצורה חיצונית של המציאות, אלא בידיעה פנימית שאינה תלויה בשום דבר חיצוני.

ככל שהאדם מתקרב יותר לשורש הרצון...