הלקאה עצמית / דיכוי עצמי. איך להתגבר על דיכוי עצמי ... ועצבות, בעקבות טעות? עצבות. טעויות. הלקאה עצמית. רגשות אשמה. דיכוי עצמי. ... יכולה לגרום לאדם להרגיש אשם ולהתחיל בהלקאה עצמית. הסיבה היחידה שבגללה האדם נופל לעצבות ... את ההיגיון במה שהוא עשה ומשום כך הוא מלקה את עצמו. אם היה האדם מבין את ההיגיון במה שהוא עשה, הרי שהוא לא היה מלקה את עצמו ולא היה כועס על עצמו. כדי להימנע מהלקאה עצמית ומעצבות בעקבות טעויות, על האדם לחקור את ... מציאות טובה יותר. ברמה המעשית: במקום להלקות את עצמך ובמקום ליפול לעצבות ולרגשות אשם בעקבות טעויות שונות, פשוט תחקור את השכל ...

רגשות אשמה / האשמה עצמית - ממה נובעים רגשות אשם? איך להתגבר עליהם? ובו יתבאר העניין של רגשות אשמה ושל רגשות אשם. ויתבאר מהי מהותם? ואיך להתמודד איתם, ואיך לא להרגיש אשם? ורגשות אשמה, הם רגשות שיש לאדם, כאשר הוא מרגיש שהוא אשם במשהו לא טוב שקרה. כאשר קורה משהו לא טוב, והאדם רואה את עצמו כאחראי למה שקרה, ולא מסוגל להבין, מדוע הוא עשה את מה שעשה, על ידי זה נוצרים רגשות אשמה. והשאלה היא, איך מתגברים על רגשות אשמה? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי השורש של רגשות האשמה שיש לאדם, הוא בכך, שהאדם לא מסוגל לקבל את מה שהוא עשה בעבר. וא"כ לכאורה, התשובה פשוטה. כדי להתגבר על רגשות אשמה, לשם כך על האדם פשוט לקבל את עצמו, למרות מה שהוא עשה, ואז לא יהיו רגשות אשמה. אלא, שכדי שהאדם יצליח לקבל את עצמו, לשם כך צריך להבין, מה גורם לאדם לא לקבל את עצמו? והתשובה היא, כי הסיבה שבגללה ... אומר, שהדרך היחידה להתגבר על רגשות האשמה, היא על ידי הבנה. על האדם לנסות להבין טוב יותר, מה גרם לכך שהוא יקבל את ההחלטה שהוא קיבל בעבר. על האדם לא לרוץ ולהאשים את עצמו. אלא להתבונן ולנסות להבין, מה בדיוק עבר עליו מבחינה רגשית / שכלית וכיו"ב, שגרם לו לבצע את הדבר השגוי. ולמרות ... לנסות להבין את עצמו כמה שיותר. וככל שהאדם מבין את עצמו טוב יותר, כך בסופו של דבר הוא מקבל את עצמו טוב יותר ורגשות האשמה נעלמים. ונסכם: הדרך להתמודד עם רגשות אשמה, היא על ידי הבנה. על האדם לנסות להבין את עצמו כמה שיותר. לנסות ללמד זכות כלשהי על עצמו, ולנסות להבין את האמת, מה באמת ...

שנאה עצמית / כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית? שנאה עצמית, היא מצב שבו האדם לא מרוצה מעצמו, מרגיש רגשות אשם וכעס כלפי עצמו, בצורה כ"כ חזקה עד שהוא מרגיש רגשות שנאה ביחס לעצמו. והשאלה הנשאלת היא, למה באמת מגיע האדם למצב של שנאה עצמית? מהו הדבר ה טוב , שרגשות האשם והשנאה העצמית מספקים לאדם, ושבגללם האדם מאשים את עצמו? וכמובן, איך יוצאים משנאה עצמית? וכדי להבין למה קיימת שנאה עצמית, לשם כך צריך להתבונן, מתי מגיע האדם לשנאה עצמית. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אדם מגיע למצב של שנאה עצמית, אחרי מצב של כעס עצמי ורגשות אשם, שמתפתחים לשנאה עצמית. ומתי מגיע האדם לכעס עצמי ולרגשות אשם? תשובה: כאשר האדם, לא מרוצה מהמצב שבו הוא נמצא. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר האדם לא מרוצה ... בעצמו. ומאחר שהאדם לא מרוצה מהמצב שלו, ומאחר שהאדם חושב שהוא זה שאחראי למצב שבו הוא נמצא, ממילא נוצר כעס עצמי וכולי. ובדיוק כפי שהוא היה נוצר, גם כלפי כל גורם אחר, שהאדם היה רואה בו את האחראי למצבו. ורגשות האשם שיש לאדם ביחס ... כי כאשר נדמה לאדם שהוא אחראי למצבו, ממילא המשמעות היא ושהוא גם יכול לשנות אותו. נמצא אם כן, כי רגשות האשמה העצמית, מספקים לאדם סוג של שקט נפשי. שקט נפשי, שבו האדם מרגיש שהוא מבין את מצבו ויודע מי אחראי למצבו. ושקט נפשי שנותן ... תקווה, שאם הוא רק ירצה, הוא יוכל לשנות את מצבו, כי הרי הוא זה שאחראי למצבו. וכאשר מבינים, שהאדם מרגיש רגשות אשם ביחס לעצמו, כדי להרגיש טוב יותר כנ"ל, ממילא ניתן להבין, כי כדי להשתחרר מרגשות אשמה ושנאה עצמית, וכדי להגיע בסופו של דבר לאהבה ולקבלה עצמית, לשם כך על האדם לחפש את האמת, ולנסות להבין את מצבו באמת בלי לרוץ ולהאשים את עצמו. כאשר האדם נקלע למצב כלשהו שהוא לא מרוצה ממנו, במקרה כזה בשלב הראשון, על האדם לנסות להבין טוב יותר את מצבו, ולנסות ... יצליח האדם לא לכעוס על מצבו, וכל שכן אם יצליח האדם להסתכל על מצבו בצורה חיובית, ממילא הוא ישתחרר מכל רגשות אשם כלשהם. כי כעס עצמי מגיע, רק כאשר האדם לא מרוצה ממצבו. ואם האדם לא מצליח לאהוב את המצב שבו הוא נמצא, עדיין על האדם לנסות להבין טוב יותר ... נוספים שאחראים למצבו וכיו"ב. ובסופו של דבר, כאשר האדם מבין את מצבו טוב יותר, על ידי זה האדם משתחרר מכעס עצמי ושנאה עצמית, עד שבסופו של דבר האדם מגיע לאהבה עצמית. ...

רגשות אשמה - מהו שורשם? השורש של הכל הוא ידוע, והוא האחדות של המציאות. ואעפ"כ ברמת הלבושים של הנפרדות, מי שיתבונן יראה, כי רגשות האשם של האדם, נובעים בגלל רגשות ה גאווה שלו, שהם נראים כהפוכים וכמנוגדים, לרגשות אשם. והעניין הוא, כי יש שני מצבים בלבד. והמצב הראשון הוא, שהאדם יש לו גאווה אמיתית ורגשות אשם אמיתיים. דהיינו, שהאדם מבין שהוא אלוהים, וממילא הוא עצמו אחראי לכל הדברים שקורים בעולם. שזאת שלמות הגאווה, וגם שלמות רגשות האשמה בו זמנית. וכאשר האדם מבין, שהוא באחדות עם המציאות, אז טוב לו תמיד. כי אצל אלוהים, לא באמת שייך רגשות אשם. משום שאצל אלוהים אין טוב ורע, וממילא לא שייך להרגיש אשמה כלשהי. ואם האדם מזדהה בטעות, רק עם ה"אני" ... בו דברים טובים, שאלו מחשבות מטופשות, עבור מי שהוא באמת אלוהים ואחראי לכל מה שקורה. ואז, כאשר יש לאדם הזדהות עם ה"אני" הנפרד שלו, אז ממילא יש לו גם רגשות אשם, על אותם הדברים שה"אני" הנפרד הזה, אחראי להם. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין, שאין שום אשם ושום גאווה ...