הפעם נדבר על יציבות בתפיסת המחשבה. אדם שואל: כיצד להגיע ליציבות במחשבה שלו?

כלומר, הוא לא מצליח להישאר יציב בראש. כל הזמן משנה דעה.

ראשית, חשוב לדעת שזה דבר טוב. כי זה אומר שאתה מחפש את האמת.

מי יכול להיות יציב? משוגע, או מי שהגיע לאמת האמיתית. כי הגיע אל התכלית האמיתית.

אך רוב בני האדם בעולם יציבים במחשבה שלהם, לא בגלל החכמה, אלא בגלל פחד ושקר. מרוב פחד וחשש להיכנס לספקות על מה שהוא יודע.

רק אם בן אדם שלא מפחד, שואל עצמו האם השכל מטעה, אולי הכל לא נכון? הוא ישנה את דעתו כל הזמן, עד שיגיע אל אמת כלשהי. אך רובם פוחדים שיקרה להם משהו רע אם ישאלו. ואם ישנו את דעתם או אמונתם.

גם אם מישהו משנה את האמונה, הרי שאינו משנה אותה מהשורש. אך בשורש רוב בני האדם נשארים באותה תפיסה.

למשל בעניין תפיסת המציאות: כל אחד חושב שימין ושמאל, הם שני מקומות שונים זה מזה.

העולם למשל? כמה באמת מבינים שהעולם לא באמת קיים? כמה יישמו זאת?

יש הנחות יסוד שלא משנים את דעתם על זה, מרוב טיפשות, מהפחד לשנות את דעתם.

מסקנה - אם אין לך יציבות מחשבתית סימן שאתה לומד.

נכון שרצוי שלא תחזור על טעויות. תוודא שהדבר הקודם לא נכון. עדיף שתשנה את דעתך כדי להגיע למקום נכון, מאשר להישאר בשקר ולהישאר תקוע איתו, כי לא נוח לנסות כל הזמן משהו אחר.

וגם אם האדם חוזר על עצמו, דהיינו, שוב חוזר לדעה שפעם תפס בה, זה לא נכון. כי המחשבה שהוא שוב חושב אותה, היא אינה זהה. כי ההסתכלות תמיד תהיה מתוך פרספקטיבה אחרת.

ואם האדם משנה שוב ושוב את דעתו, זה עדיף מאשר להיות תקוע בשקר.

כעת נראה איך להגיע ליציבות.

האמת היא הדבר היציב היחיד. על כל דבר אחר אפשר לשנות. אמת אינה תלויה בשכל שלך ולא בידיעתו, ולא במחשבתו. כמה שיצעק אין עולם, האמת לא תשתנה, האמת קבועה.

הסיבה שאין לו יציבות היא בגלל שהוא רחוק מהאמת. מי שרוצה יציבות מחשבתית, חייב להגיע לנקודת אמת, ששם אין מקום לשאלה אולי אני טועה?

כי כל זמן שלא תגיע לשם, תמיד הלב יטריד אותך וידרוש לחפש.

חיפוש האמת הוא ההוכחה שלא מצאת אותה.

והספקות של האדם טובים, על מנת שיתפתח ויחפש את האמת.

עדיף שיהיו ספקות כדי להתקדם. כי הטיפש (והמשוגע) תקועים בשקר שלהם...