חוסר שקט נפשי בחיים - הדרך להגיע לשקט נפשי, היא על ידי מציאת השורש של הבעיה.

במה תלויה הבעיה שלי? מהו אותו הדבר, שלולא הוא לא הייתה בעיה.

מי שיש לו חוסר שקט נפשי, ישאל את עצמו למה יש לי חוסר שקט נפשי?

ילד קטן למשל אינו סובל מזה.

המתח הנפשי, אין את זה לילדים קטנים. האדם לא נולד עם חוסר שקט נפשי.

ואז כאשר שואל את עצמו ועונה, שפוחד מבעיה כזו או אחרת.

אסור לאדם לקבל את חוסר השקט הנפשי כדבר מובן מאליו.

נניח שרוצים להוציאו להורג. ושואל מה נעשה עם חוסר השקט הנפשי הזה?

גם אם האדם מוצא להורג, גם אז אין מחוייב המציאות שירגיש חוסר שקט נפשי. שהרי בין כה האדם מת.

ואדם שמבין שבסוף בין כה הוא מת, מה אתה לחוץ שהוציאו אותך להורג, אתה עונה כי לא הספקתי את זה ואת זה. אבל בין כה לא תסיים. לכן, בכל מקרה עליך לנטוש.

גם ביום שנולד, עליו לדעת שהוא יעזוב. חוגגים לו כל שנה פחות שנה לחיות. וברגע שנולד הרי שהוא מתחיל למות.

כלומר, הראייה הרציונאלית היא מפחיתה את הלחץ. אל לאדם לקבל את חוסר השקט הנפשי כדבר מובן מאליו.

נכון שיש פחד. מה הסיבה?

האם זה שפיטרו אותך, מחייב להבאת חוסר שקט נפשי? האם חוסר השקט הנפשי מחוייב המציאות או שתיאורטית למרות מה שקרה לי, עדיין אני יכול לחוות שקט נפשי או לא להיות מוטרד מהבעיה.

כלומר, - גם בצרה הכי גדולה - חוסר השקט הנפשי אינו מחוייב המציאות.

המצב של חוסר שקט נפשי, נובע מאיך שמפרשים את המציאות.

הרעיון הוא, שהאדם צריך לנסות לברר מה הסיבה שבגללה יש לו חוסר שקט נפשי, אזי יגלה שזה נובע מכך שהאדם מפחד שיקרה לו דבר רע.

ומי שרוצה להתפטר מהפחד להרגיש רע, הדרך הזו עובדת וכל יתר הדרכים לא עובדות.

שאדם ישאל, מי החליט שזה טוב וזה רע? למה זה מפחיד? ולמה אני לא רוצה אותו? ולמה אני לחוץ מכך? כי אני לא רוצה? למה אני לא רוצה?

הדבר יכול להיות רע רק כאשר אתה לא רוצה אותו.

פשוט לשאול עוד ועוד...